מעבר דירה הוא סיפור לא פשוט. מומחי בריאות הנפש סבורים שהתהליך עלול ליצור חרדות או להחמיר קשיי התמודדות קיימים. על פי סקר שנעשה ב-2019 בבריטניה, 40 אחוז מהנשאלים טענו כי מעבר דירה היה החוויה הטעונה והמאתגרת ביותר נפשית בחייהם.
ומה בצד של אנשי המקצוע? התמחות בשרטוט, בחומרי גמר ובהתאמת צבעים לא תספיק. בפועל מוצאים עצמם האדריכלים והמעצבים מתעסקים בנפש האדם - מפשרים, מתווכים ומרגיעים את כל הנוגעים בדבר, החל בין בני הזוג, עובדים במשרדים החדשים, בין בעלי המקצוע לקבלן ועוד. האדריכל כפסיכולוג הוא לא עוד מיתוס, אלא חלק ניכר וחשוב בעבודה.
אדריכל איתי ליננברג מ"רוזן ליננברג אדריכלים" מספר: "בתכנון מבנים ציבוריים כדוגמת מבנה עיריות ברשויות מקומיות, אנו יוצרים עבור קהל העובדים מבנה ארגוני חדש, לרוב שונה ממה שהיו רגילים. מעבר לסידור חדר העבודה האישי של העובד, יש משמעות להרגלים שלו, למיקום המשרד בבניין, פינת הקפה, סביבת העבודה וההרגלים היומיומיים. בתכנון מבנים ציבוריים, ישנה התייחסות למאות חללים, שצריכים להיות ממוקמים בסמיכות ובזיקה זה לזה, יחד עם אילוצים רבים של השטח ושל הארגון.
"גם כאשר מדובר בבנייה חדשה, או שינוי ותכנון מחדש של מבנה קיים, תפקידו של האדריכל הוא להוביל את התהליך. להעביר את הרציונל שעומד מאחורי תכנון המבנה החדש לכלל עובדי הארגון. בתוך כך, לא פעם ולא פעמיים אנו מוצאים את עצמנו יושבים אחד על אחד עם עובד לא מרוצה ומסבירים לו איך פעלנו, ומה ההיגיון שעומד מאחורי בחירה זו או אחרת".
ההתייחסות לאדריכלים מגיעה גם בפרויקטים של התחדשות עירונית, בהם תפקידו של האדריכל היא לתווך בין בעלי הדירות לבין היזם, כמו גם בין בעלי הדירות עצמם. הפער בין הבניה הציבורית לפרטית גדול בעיקר בגלל המסות. בכמות של האנשים שחשוב לעשות איתם תהליך שיוביל את הבנייה למקום הטוב ביותר שניתן. בסופו של דבר אנו פועלים עם עוגן - לא נסחפים אחרי רצונות או בקשות רגשיות של עובד או דייר, כי ברגע שסוטים מהדרך ומהלוגיקה של העניין, נוצרים גלי הדף שאינם רצויים. הלוגיקה אינה נוסחה מתמטית, לרוב, הדרך להגיע להבנה בין הצדדים ולתוצאות איכותיות נעשות על ידי הבהרת הרצונות והכוונות של האדריכל".
אך גם בבניה פרטית, לבני זוג, האדריכל צריך לשמש מתווך.
"לאורך התהליך של עיצוב בית אני פוגש הרבה התלבטויות ורצונות בין בני זוג", אומר מעצב הפנים דניאל מיכאלי, "לכל אחד מבני הזוג יש את הטעם האישי שלו, הצרכים שלו ועל כן גם דעה שונה. התפקיד שלי בתור מעצב הוא לשמוע את שני הצדדים, להציג את היתרונות והחסרונות של שתי הדעות ואת הדעה המקצועית שלי ויחד עם בני הזוג להגיע לעמק השווה. אנשים מטבעם הם שונים והחיכוכים והפערים האלו הם משהו שאני מתמודד איתם בצורה יום יומית".
עוד מוסיף מיכאלי: "עבודתו של המעצב כמתווך לא נגמרת רק אצל הלקוחות, אלא גם בין בעלי המקצוע בפרויקט. לכן, הטעות הגדולה ביותר שלקוח יכול לעשות הוא לקחת בעלי מקצוע בנפרד שלא מכירים ולא עבדו מעולם יחד. חשוב לקחת מפקח בניה שיפקח על העבודה על כולם. זה תחום שמסתובב בו הרבה אגו, ואין הגדרות מדויקות מי עושה מה, לכן חשוב לבחור קבלן שיש לו צוותים ותיקים ומנוסים שלא מתחלפים כל הזמן ושיודעים לעבוד בשיתוף פעולה, חשוב גם לשמוע מלקוחות קודמים על התהליך שלהם. עד שלא מתחילים לעבוד עם זוגות, אתה לא מבין באמת מהו העיסוק העיקרי שלך, מצד אחד אתה מעצב ומצד השני- אתה פסיכולוג מגשר, וכדי לעשות זאת בצורה נכונה צריך ניסיון שנצבר עם השנים. אף תכנית לימוד לא תוכל להכין אותך למצבים כאלו".
"כשלמדתי אריכטקטורה היה קורס 'מבוא לפסיכולוגיה'. לא הבנתי למה אדריכלים צריכים ללמוד את זה. היום אני מבין שאדריכל הוא לא רק חצי פסיכולוג, הוא יותר מזה - הוא גם פסיכולוג וגם מגשר, הוא צריך להיות מאוד רגיש לסביבת העבודה שלו", מוסיף האדריכל בועז שניר, "מכיוון שאנחנו מתעסקים בכסף של הלקוחות, בהמון כסף, כל החסכונות של הזוג שהולכים עבור בניית הבית נוצרים המון לחצים ומתח. בנוסף, גם הכניסה לפרטים ולצרכים הכי אינטימיים של הזוג יוצרים מתח, כמו למשל באיזה צד יישנו במיטה, מי מתעורר יותר לשירותים, מי שם כלים במדיח? סידור חלוקה בחדר הארונות ובפעולות יומיומיות שמכתיבות תכנון - אין ספק שעל כל הדברים האלו צריך לדבר ולגשר".
עוד מוסיף שניר: "היום בהרבה פרויקטים יש מנהל פרויקט או מפקח ותפקידו הוא לגשר בוויכוחים בין הספקים לבין הלקוחות, וזה טיפה מקל על האדריכל. עדיין, העבודה מול בעלי מקצוע שאין איתם ניסיון קודם בעבודה תוביל למקום טוב, בדיוק כמו בחתונה ממבט ראשון - לחבר בין אנשים שונים שלא מסתדרים אחד עם השני".