בונים על הרכבת הקלה? רוב הציבור אדיש

מערך התחבורה עומד להשתנות בישראל, אך הציבור עדיין אדיש: מחקר גיאוקרטוגרפיה מעלה כי רוב הציבור לא מכיר את התוכנית ולא לוקח אותה בחשבון בהחלטה על מקום מגורים, זאת למרות המשמעויות הנרחבות שלה הן מבחינת בנייה והפרעה למגורים בשנים הקרובות, והן מבחינת תחבורה וקישוריות בשנים שלאחר השלמת הבנייה. המחקר נערך עבור כנס פסגת הנדל"ן של מרכז הנדל"ן, שיתקיים ב-22 בנובמבר.

אף על פי שהמציאות התחבורתית תשתנה, ומי שיגור ליד תחנה ייהנה מגישה לעשרות יעדים במטרופולין, אבל בגיאוקרטוגרפיה, מצביעים על כך שהציבור עדיין אדיש לתהליכים אלו: 47% מהציבור לא שמעו על התוכנית ו-36% שמעו עליה אך לא מכירים אותה. המודעות לתוכניות מערכת הסעת ההמונים באזור המרכז גדולה יותר בהשוואה לכלל תושבי ישראל, אולם עדיין 68% מתושבי אזור המרכז לא מודעים או מכירים את התוכנית. בירושלים, שכבר נוסעת בה רכבת קלה, שיעור המודעות לתוכניות החדשות נמוך מאוד: 61% לא שמעו על תוכנית הרכבת הקלה במרכז הארץ ועוד כ-26% שמעו עליה אך לא מכירים אותה.

לדברי ד"ר רינה דגני, מבעלי קבוצת גיאוקרטוגרפיה, "רמת המודעות הנמוכה מובנת לאור מרחק הזמן בין שלב התכנון לבין שלבי הביצוע וההפעלה, שיימשכו עוד מספר שנים. אבל לאור החשיבות של סוגיית התחבורה בבחירת מקום מגורים, ניתן היה לצפות שהעיסוק הגובר בחודשים האחרונים לקראת אישור תקציב המדינה בתקצוב המטרו, ישפיע יותר על המעורבות של הישראלים בתהליך".

ד"ר דגני מדגישה כי "בקרב מי ששמע ומכיר את התוכניות להסעת המונים הדעה משתנה: 36% ממי ששמעו ומכירים את התוכנית מעידים כי היא יכולה להשפיע על מקום המגורים שלהם. קרוב ל-40% יבחרו לעבור לגור קרוב לתחנה של אחד הקווים, כ-20% ירכשו דירה להשקעה, כי מצפים לעליית ערך וליכולת להשכיר בקלות את הדירה, כ-8% יממשו נכס המצוי ליד אחד הקווים, וכ-20% יבחרו דווקא להתרחק מהמקום בשל עבודות התשתית".

דגני מסבירה כי "אדישות הציבור קשורה בשיקולים המרכזיים בבחירת מקום מגורים של משק הבית, בה מודגש אופי האוכלוסייה, חיי קהילה, קרבה למשפחה או חברים, נגישות גבוהה למקום העבודה וזמינות של שירותים קרוב לבית. קירבה לתחבורה ציבורית חשובה פחות בהשוואה לשאר הפרמטרים הקובעים מיקום מגורים. חייבים לזכור כי כ-60% מהציבור מגיע לעבודה ברכב פרטי ולכן אינו מתעניין עדיין במערכות הסעת המונים ומתקשה להאמין ל'הבטחות' ארוכות טווח. הם יבחנו את המערכת רק במבחן התוצאה ולא במבחן התכנון".

"נראה שלאחר שנים של הזנחה מצד המדינה, הפעם באמת הולכים לתכנון לטווח הרחוק", אומר דן קצ'נובסקי, מנכ"ל משותף במרכז הנדל"ן. לדבריו, "אנו מזהים כי בטווח הקצר והבינוני נוצרו בלבול ואי-ודאות רבה ונראה שהמשמעות של הפרויקט טרם חלחלה לכלל הציבור. על אף השיח הער בתקשורת, הציבור לא מספיק מיודע ולא בהכרח מבין את התועלות ואת המפה העתידית של התחבורה וכן של הצפיפות שעתידה לשרור בערי המרכז. כל מי שמתעתד לבצע עסקת נדל"ן בערים שבהן תפעל הרכבת הקלה צריך לבחון את הנתונים לעומק ולקבל החלטה המתבססת על ידע. הנושא התחבורתי ימשיך להיות קריטי בשנים הבאות, עם עלייה נוספת בציפוף ומימוש הירידה בתקני החניה בפרויקטים חדשים, וכל רוכש דירה צריך לקחת אותו בחשבון".

לסיכום, מערכות התחבורה ההמונית ישנו את הרגלי הנסיעה של התושבים, ובהתאם לאחר היכרותם עם המערכת והשלמת קווי המטרו, לדעת ד"ר דגני צפוי שינוי גם בהעדפות המגורים. מעגל ההשפעה העיקרי יהיה במרחק של 200-500 מטר מתחנות הרק"ל והמטרו.

לדברי דגני, "התוספת הגדולה ביותר ליחידות הדיור תהיה לא רק על התוואי עצמו, שאנו כבר רואים פעילות של יזמים ומשקיעים שרק תלך ותגבר. ידוע לנו מהעולם כי האזורים המבוקשים ביותר הם אלה המצויים לא על התוואי אלא במרחק של 200-500 מטר ממנו, ברחובות שקטים ומרוחקים יותר אשר נותנים לדייר את הנוחות של אמצעי התחבורה ללא העומס והרעש הנובעים מהרכבת והקהל הרב המגיע אליה. לפיכך יש לפעול כבר היום ולקדם תוכניות שירחיבו את היצע הדיור במקומות אלה. אנו צופים ביקוש ער למגורים במרכזי הערים, עוד יותר מהביקוש שאנו רואים כבר כיום, ולכן חשוב שמהנדסי הערים יקדמו תהליכי התחדשות עירונית בזיקה למיקומים אלה כדי שיהיה מענה לביקוש הצפוי בהם למגורים. כמו כן נדרש מסע פרסום ומיתוג על הרכבת הקלה.