שינוי דרסטי מצריך צעדים קטנים ומבוקרים אשר יחלו את התזוזה הנדרשת. כשמדובר על מבט לעבר הבנייה הירוקה העולמית בענף, עם זרקור אל עבר תחום המשרדים - השיח הגלובאלי כבר שם אך ישראל עדיין מדשדשת מאחור. יש צורך מובהק בהפסקת הסתכלות על נושא הקיימות כמותרות והפיכתו לסטנדרט קבוע בכל תחומי הבנייה.
כש- 40% מפליטות הפחמן דו חמצני(CO2) בעולם קשורות לנדל"ן, וכ-30% מצריכת האנרגיה בעלום קשורה גם היא לתחום, דגלי האזהרה נותנים את אותותיהם. על אף שמודל העבודה ההיברידי נכנס נמרצות לעולם התעסוקה מאז שנת 2020 יותר ויותר חברות מתרחבות ליעדים שונים ברחבי העולם עם מגדלי משרדים משלהן ובמרוצת השנים סמל סטטוס זה עשוי להמשיך את תאוצתו. אמנת SBTI (למען המאבק במשבר הקלים מצד חברות גלובאליות בעיקר מתחומי הטכנולוגיה.פיננסים) מעידה על צעידה לעבר כיוון חיובי כשאנו רואים כי מספר החברות שהתחייבו להפחתת פליטות הפחמן שלהן החתומות נושק ל- 2000 וכולל את החברות הגדולות בעולם, רק בשנה האחרונה יותר מאלף חברות הצטרפו לאמנה זו, יותר מכלל החברות שחתמו בחמש שנים מאז היווסדה של האמנה יחדיו.
הרווח הוא כפול
מה המשמעות של צעד זה? בניגוד להצהרות כחול -לבן שאנו שומעים מפעם לפעם על הצבת יעדים והתגאות בתכניות אקלים למען מאבק במשבר זה - הארגונים לוקחים את מושכות איכות הסביבה לידיהם. חברות רבות ברחבי העולם לא ירצו או יוכלו להיכנס לנכסים שאינם עומדים ביעדי צמצום פליטות הפחמן אליהם הן התחייבו וחברות שלא יתאימו את עצמן ימצאו כלא רלוונטיות לשוק העבודה הן מבחינת אטרקטיביות והן מבחינת עבודה מול לקוחות שלא יהיו מעוניינים לעבוד עם חברות שאינן בעלות מדיניות ESG (environmental , social governance ) עדכנית.
מעבר לכך, על מנת לעמוד ביעדים של הסכם פריז בשביל למזער את הנזק הקיים על ידי מדינות העולם - מדינות שונות מקדמות חקיקה שתחייב צמצום של פליטת פחמן - מה שיחייב את בעלי הנכסים וכל הלוקחים יד בדבר לבצע התאמות על ידי נקיטת פעולות לצמצום צריכת האנרגיה לצורך קבלת היתרים. כלומר הרגולציה הולכת להוות גורם משמעותי ומחייב כלפי בעלי הנכסים והשוכרים.
הרווח לטווח הארוך הוא כפול. שאיפתן של מדינות רבות להשיג אפס פליטות נטו (net zero carbon) ומעבר לערכים שנובעים מכך מולידה את המקום העבודה (דל הפחמן) מחדש כידידותי לכדור הארץ פעולה אשר הופכת אותו לעדיפות עסקית חיונית. כמו כן על פי ה- UN Global Compact חברות שהופכות את תודעת האקלים לחלק מהעסק שלהן יכולות להגדיל את מכירותיהן עד 20%, ולצמצם את תחלופת העובדים עד ל- 50%. משרדים ירוקים מוערכים יותר ויותר על ידי הצרכנים והמשקיעים, ועבור העובדים הוכח ששטחי עבודה בת קיימא משפרים את הרווחה ומגבירים את הפרודוקטיביות. בעוד שההשפעה הכוללת של הפחמן תלויה במידה רבה במאפייני בנייה חיצוניים, התאמה פנימית של דלת פחמן משפרת משמעותית את ההשפעה הסביבתית של המשרד לאורך חייו, לא רק על ידי הפחתת פסולת במהלך הבנייה, אלא באמצעות עיצוב הממזער את הפליטות בפעולה ועושה שימוש ברהיטים וחומרים ממקורות מקומיים, בני קיימא.
בקרב על הרצוי אל מול המצוי כבר עכשיו מאוחר מדי על פי דו"ח האקלים של האו"ם (אוגוסט, 2021) למניעת נזקים אקולגים חמורים אך עם זאת ישראל יכולה ואף חייבת להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה ובכך להגביל את השינויים האקלימים - בשונה מתחומים רבים דווקא ענף הנדל"ן יכול לעשות את השינוי. זה הזמן להראות שאפשר גם אחרת במקום להשאיר תכניות על הנייר. המודעות לאיכות הסביבה והבנייה הירוקה טובה לכל השחקנים בתחום - ומעבר לכך הרמת כפפה כחול לבן וכניסה אל תוך המגרש תוך הפגנת נוכחות עשויה אולי ביום מן הימים למצב את המדינה כמובילה בתחום ואם לא כאחת כזו לפחות כמדינה ששמה את עתיד חיי אזרחיה בראש.
הכותב הוא מנכ"ל ענקית הנדל"ן JLL בישראל