מה קריסת פייסבוק מלמדת אותנו על ערים חכמות?

קריסת הרשתות החברתיות לשש שעות מראה כמה גדולה האחיזה שלהן בחיינו. הכוונה לעבור לערים חכמות מחייבת אותנו גם להשתמש בכלים ובמודלים בצורה נכונה ולעבור לניהול חכם של הדאטה

  • נדל"ן
ערן שקד וערן לשם, טור אורח

ישראל הולכת ונהיית צפופה, זאת עובדה. לאחרונה החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר צפיפות מקסימלית של 30,000 איש לקמ"ר ו-30 יחידות דיור לדונם, זאת בתל אביב ובירושלים וכן בערים נוספות במטרופולין תל אביב. בערים שיש בהן בין 50-200 אלף תושבים תוגדל הצפיפות ל- 25,000 איש לקמ"ר. נקודת הפתיחה שלנו בישראל היא גם כך בעייתית, שכן הציפוף הוא מלכתחילה גבוה, הן ברמה הארצית והן העירונית, ולאור הילודה הגבוהה והמשאב המוגבל מאוד של הקרקע הוא צפוי רק לעלות.

הציפוף יחייב אותנו להשתמש בכלים ומודלים של ערים חכמות בשביל לנהל באופן יעיל את הכמות העצומה של הדאטה, ולשלוט בעיר בצורה חכמה. על מנת שהצפיפות לא תוליד אסון לוגיסטי ותאפשר תנאי מחיה סבירים, נהיה חייבים לעבור לניהול חכם של הדאטה.

עוד בוואלה!

מה חשוב לדעת בעת תאונה, ובתביעת ביטוח רכב

לכתבה המלאה
בסין זה כבר קורם עור וגידים. עיר חכמה במהלך בנייה (צילום: אתר רשמי, Guallart Architects)

נראה כי הפתרון טמון בטכנולוגיות חכמות שינהלו את העיר. בין השאר פרישת רשת המצלמת את התנועה, שולטת ברמזורים, מנטרת את התשתיות והניקוז, שולחת טכנאים וסיוע לכל מקום שבו נוצרת בעיה - החל מסיב אופטי שנקרע דרך עץ שקרס ועד למשאית שנתקעה. טכנולוגיות בקרה ושליטה מטפלות ופותרות חלק ניכר מהבעיות ללא מגע יד אדם, וככל שהמידע מצטבר המערכת לומדת ומשתפרת. ניהול המידע והשימוש בטכנולוגיות יכול לשפר את איכות החיים בצורה יוצאת דופן, לעזור בשמירה על כדור הארץ מפני ההתחממות הגלובאלית ולסייע בתכנון מרחבים נגישים לכל סוגי האוכלוסייה גם בהיבטי השימוש וגם בהנגשת המידע. שימוש נכון בטכנולוגיות יאפשר חיזוק של הדמוקרטיה והשמעת הקול של כל האוכלוסייה.

ואולם, טכנולוגיות אלה לרוב מפותחות ומנוהלות על ידי חברות פרטיות ותאגידים, אשר בסופו של דבר מנהלים בפועל את המידע שנאגר. העובדה שהטכנולוגיה מפותחת ומנוהלת על ידי חברות אלה אינה בטובתנו כי מעורבים כאן אינטרסים זרים - מסחריים ואחרים. במצב זה, הרבה מההחלטות המרכזיות שאמורות להתקבל על ידי שלטון דמוקרטי נבחר, מתגלגלות בפועל לידיים פרטיות. האינטרס של חברות אלה אינו חופף לאינטרס של הציבור הרחב, והוא אף עלול להיות מנוגד לו לחלוטין.

הדוגמאות הקיצוניות ביותר עלולות להתרחש בערים חכמות בשליטת תאגיד אחד, למשל העיר החכמה שמתכננת חברת טויוטה ביפן וערים בארה"ב שיש בהן מעורבות גדולה של פייסבוק או אילון מאסק. בקנדה התושבים המקומיים הצליחו לעצור את העיר החכמה של גוגל, אבל ברור שהעתיד יביא באופן כמעט בלתי נמנע לכניסה של טכנולוגיות חכמות של שליטה ובקרה לחיינו.

לא מומלץ להיות תלוי בשליטה התאגידית של אילון מאסק ושאר גורמים בעלי השפעה (צילום: AP, Britta Pederson)

קריסת הרשתות החברתיות ללא פחות משש שעות, מראה עד כמה גדולה האחיזה של רשתות אלה בחיינו, בין אם מדובר בקריסה שמקורה בתקלה, או שבהקרסה מכוונת של המערכות (כפי שטוענות קונספירציות). אינספור מלים כבר נשפכו על השעות הבודדות שבהן נותקנו מעורקי המידע של פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם, אבל מה אם הקריסה הטכנולוגית - המכוונת או לא - היתה בתשתיות החשמל, המים והתחבורה שלנו? ומה אם למערכת הטכנולוגית הזו היו מחוברות גם מערכות הרמזורים והתאורה שלנו או מערכת המחשוב העירוני, כאשר גורם זר ועסקי היה יכול להשבית פעילות של עיר? מה אם חברה פרטית היתה יכולה "להוריד את השאלטר" על עיר ולנטרל אותה לגמרי על מנת לדרוש תוספת תקציב, לקבל מידע על הציבור על מנת לעשות בו שימוש מסחרי, או למכור אותו לחברות אחרות? החיבור בין טכנולוגיה לניהול עירוני ייצור בהכרח ובהגדרה סכנות חדשות ועמוקות יותר.

מה הפתרון? שורה של הגנות וגבולות אשר יתחמו את החברות הטכנולוגיות ולא יאפשרו להם להשתלט על שטף המידע. ההגנה על המידע והפרטים צריכה להישמר, והשלטון המקומי והארצי חייבים להידרש לנושא ולהבין שמצד אחד לא ניתן לעצור את ההתקדמות ואת העתיד שדופק בדלת, ומצד שני יש לנקוט באמצעים כדי לוודא שהתאגידים מוגבלים, תחומים ומפוקחים, ושלשום גורם בודד אין את הכוח להפיל את המערכת או לשאוב ממנה מידע ללא בקרה.

אדריכלים ערן שקד וערן לשם הם בעלי משרד CityBee

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully