שרת הפנים איילת שקד השתתפה הבוקר (חמישי* בכנס הנדל"ן ה-23 של ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז. שקד אמרה כי היא בעד ביטול הקלות שבס ליזמים, אשר רק מאריכות את תהליך הבנייה. לדבריה, "זה מה שצריך לעשות ואני מתכוונת לעמוד בזה ולעבוד על זה שהוועדה המחוזית תאשר מראש את המקסימום האפשרי של הדירות בפרויקט, ולא תשאל את עצמה כמה מרוויח הקבלן. זה לא אמור לעניין אותה, אלא רק איך אפשר לבנות כמה שיותר. שהאידיאולוגיה של הוועדה תהיה לבנות את המקסימום".
שקד אמרה כי הממשלה מתעתדת להודיע על בניית יישובים חדשים: "למינהל התכנון היו אסטרטגיה ואידיאולוגיה לא לבנות יישובים חדשים. במרכז זה אולי נכון, אבל אנחנו צריכים התיישבות יהודית בנגב, בגולן ובגליל. נפיץ החלטת ממשלה על שני יישובים חדשים בגולן, ו-10-15 יישובים חדשים בנגב. חלקם עברו החלטה ממשלה אחת ונתקעו וחלקם עדיין לא. אנחנו רוצים גם להרחיב יישובים וגם לבנות יישובים חדשים".
שקד אמרה כי יש לייצר יחידות דיור נוספות באמצעות הסבת בנייני משרדים עם דגש על בניינים שעדיין לא נבנו, והוסיפה כי "יש היצע אדיר של משרדים ואין סיכוי שכל המבנים המתוכננים ייבנו, צריך להסב חלק מהם למגורים. צריך להתקדם ונתחיל להסב בנייני משרדים, בעיקר כאלה שעוד לא נבנו, יש הרבה יותר מדי ממה שצריך".
בהמשך דיברה שקד על תוכניות שתקועות בוועדות המחוזיות ואמרה כי בכוונתה להגביר את הפיקוח עליהן: "מעכשיו הוועדות המחוזיות יתנו לי דין וחשבון מדי שבוע כמה תוכניות עברו. אני חושבת שזה יאיץ את העבודה. בנוסף אנחנו מרחיבים תקנים ליועצים שיוכלו להכניס עוד תוכניות".
השרה התייחסה לבקשתו של יו"ר הארגון יהודה כתב, שאמר כי כל עוד הארנונה למגורים הפסדית ראשי הרשויות מתנגדים בפועל לבנייה ומערימים קשיים. שקד אמרה: "הרעיון להעלות את הארנונה למגורים ולהוריד את הארנונה לעסקים לא צלח, השלטון המקומי התנגד כי העלאה בארנונה של משקי הבית לא הייתה מכסה את הירידה בארנונה לעסקים. יש הרבה ראשי רשויות שרוצים לבנות, רוב ראשי הערים". לאחר מכן הוסיפה כי ראשי הערים "הולכים מכות" על מי ייכנס לוותמ"ל: "הם יושבים לי בכניסה למשרד ומתחננים להכניס פרויקטים לוותמ"ל. אם הייתי יכולה להכפיל או לשלש את הוותמ"ל הייתי עושה את זה. למעשה מה שסגרתי מול שר האוצר זה שנכניס יועצים נוספים לוותמ"ל שיאפשרו לאשר תוכניות נוספות".
שקד התייחסה לנושא המתווה החדש לתמ"א 38, ואמרה כי מיד לאחר התקציב יעלה לקריאה ראשונה התיקון לחוק, וכי יוכנסו לחוק תיקונים הנוגעים לבניינים ישנים ומסוכנים. לדבריה, "אנחנו רוצים שאחוזי ההסכמה יירדו ל-51%, מקווה שיעבור בנובמבר דצמבר. גם אחוזי הבנייה יגדלו ל-800%". לטענה כי הדבר יכול להוביל להזנחת מבנים השיבה: "אנשים לא מזניחים בכוונה את הבית כדי שקבלן יעשה להם תמ"א. סיירתי בקרית שמונה, יש שם מתחם מוכן מתוכנן להתחדשות ורק מחכים שיבוא יזם, אבל אף יזם לא בא כי זה לא משתלם. אני מקווה שנמצא פתרונות כמו קרקע משלימה ונוכל לעשות פרויקטים גם בפריפריה. טבריה למשל, אני אומרת בעדינות, נראית לא משהו ויכולה להיראות הרבה יותר טוב".
לאפשרות של הכבדת היד על משקיעים היא סירבה להתייחס והפנתה את השאלה אל שר השיכון.
שקד הבהירה: "יש הרבה דירות מתוכננות אבל בפועל המון פרויקטים תקועים. יש הליכי תכנון ארוכים, בירוקרטיה מורכבת, בשנתיים שלא הייתה ממשלה שיווקו 50 אלף דירות בשנה שזה כלום, השנה נצליח לעבור 70 אלף ושנה הבאה 80 אלף. אני מאמינה בשוק חופשי היצע וביקוש. לא מאמינה בלשחק עם הביקושים מאמינה בלהגדיל את ההיצע. כחלק מהרצון לייעל את הליכי התכנון החיינו את הוותמ"ל, ואני מקימה עוד ועדה מחוזית למרכז דרום ועוד ועדת משנה בצפון ספציפית לגולן, הליך של רישוי עצמי שצריך לעבור עכשיו, ועוד הפתעה למשהו יותר אגרסיבי עוד כמה חודשים. יש לנו הרבה מה לשפר בתכנון בבירוקרטיה ועוד שנה נראה שינוי אמיתי.
"אני חושבת ששני האתגרים הכי גדולים של הממשלה זה מחירי הדיור וההיצע והלחימה בפשיעה של המגזר הערבי. אנחנו המדינה המערבית היחידה שמכפילה את עצמה בכל כך מעט שנים, וזה דורש מכולנו לעשות ולדעת לעבוד הרבה יותר מהר ולעשות התחדשות עירונית בכל הארץ. אם נעבוד כמו שצריך ונדע לעמוד ביעדי השיווק והתכנון שהמדינה צריכה נצליח, אבל אם שום ניבלע וניפול לתוך הררי הבירוקרטיה ורגולציה מתמשכת אז לא נגיע. מאז ממשלת נתניהו השנייה ב-2009 כולם מבינים שזאת הבעיה, שרים חדשים מנסים לעשות טריקים ושטיקים אבל מה שצריך זה להגדיל את ההיצע ולבנות ואני מקווה שנשכיל לעשות את זה".
"אם לא נילחם, לזוגות צעירים לא תהיה דירה"
יהודה כתב יו"ר ארגנון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ציין: "בעיית הדיור היא יום כיפור של ממשלות ישראל, אם לא נתחיל להילחם, אנחנו בעוד עשור נגיע למצב שדירה לעולם לא תהיה בהישג יד של הזוגות הצעירים. עד שנת 2040 עלינו לבנות עוד כ-2.5 מיליון דירות, בפועל נבנו אולי מיליון. 1.5 מיליון משפחות יהיו ללא קורת גג. מי לוקח אחריות?! אין אף גורם ממשלתי שמוכן להגיד 'אני אחראי'".
כתב הוסיף ואמר שהגיע הזמן שהממשלה תגדיר את התחדשות העירונית כפרויקט לאומי. כל המבנים הקיימים בישראל שנבנו לפני 1980 מוגדרים בחזקת סכנה לקריסה. המראות שראינו ברעננה, חולון, רמת גן, ירושלים ועוד ימשיכו ללוות אותנו לאורך השנים הקרובות. חייבים להקדים תרופה למכה. ראשי הערים צריכים להבין שמיליון בתי אבי הם ללא ממ"דים. בלי התחדשות עירונית מואצת במלחמה הבאה, אחריות התושבים תהיה עליהם. מלבד חיזוק המבנים, הוספת ממ"ד, שיפור ושדרוג התשתיות, התחדשות עירונית מאפשרת לנו להגדיל בצורה ניכרת את היצע הדירות הקיימות בשוק ובמיוחד באזורי הביקוש".