בעקבות קריסת הבניין בחולון: כך תדעו שהבית שלכם בסכנה

קריסת הבניין בחולון היא קריאת השכמה למצב הבניינים הרעוע ברחבי הארץ. איך תדעו שהבית שלכם בסכנה? האם התמ"א היא הפתרון האולטימטיבי ואולי "חוק התחזוקה" הוא דווקא הפתרון? והיכן מתחילה הבעיה? אדריכלים בכירים משיבים

  • קריסת בניין
  • חולון
בווידאו: תיעוד קריסת הבניין בחולון (צילום: ספיר לוי, תיעוד ברשתות חברתיות לפי חוק סעיף 27 א' לחוק היוצרים)
"זה הזמן לאפשר להריץ את התמ"א מהר, עם כמה שפחות ביורוקרטיה ועיכובים"

קריסת המבנים ברמת גן ובחולון מעלה שאלות רבות, שהגדולה שבהן היא כיצד נדע אם הבניין שאנו גרים בו בסכנת קריסה. הרי בישראל יש הרבה מאוד בניינים בני עשרות שנים. האם זה אומר שכולם בגדר פצצה מתקתקת?

"אם אתם גרים בבניין שנבנה בשנות ה-40 או ה-50, כדאי שתסתכלו סביבכם היטב ותבחנו את הדירה שלכם ואת המרחב הציבורי של הבניין", מסביר האדריכל רון שפיגל, "אם הבניין נראה לא טוב, אם אתם רואים חשיפה של ברזלים בתקרה וסדקים בקירות, אם בזמן ריצה וקפיצה של הילדים בדירה אתם מרגישים שהוא רועד וזז, זה הזמן לקרוא בדחיפות לקונסטרוקטור שיעשה בדיקה היקפית ויחליט כיצד יש לחזק אותו. בנוסף, גם אם לעיניכם הבניין נראה בסדר, כדאי להקדים תרופה למכה ולהזמין בדיקה מקיפה".

שפיגל אומר כי קריסת הבניין בחולון, לו קדמה ההריסה ברמת גן לפני מספר שבועות, היא קריאת השכמה ענקית, שרק במזל שהיא עברה ללא נפגעים בנפש, והיא גם מהווה נורת אזהרה כלפי המוסדות שמעכבים ביצוע פרויקטים של תמ"א 38. "זה הזמן לאפשר להריץ את התמ"א מהר, עם כמה שפחות ביורוקרטיה ועיכובים", הוא אומר.

עוד בוואלה!

שינה במכונית, תרומות מזון: כך נראים חיי הדיירים ביום שאחרי קריסת הבניין בחולון

לכתבה המלאה
זירת הקריסה בחולון. היו הרבה סימנים מקדימים (צילום: ראובן קסטרו)

רמזים מקדימים: טיח מתקלף וסדקים

"יש לשים לב גם לרעשים מוזרים מהבניין, כמו ששמעו דיירי הבניין שקרס בחלון. במקרה זה מדובר בשלב מאוד מתקדם וקריטי לטיפול"

המהנדסת דפנה בירן, שותפה ב"אורבך הלוי אדריכלים", שמה דגש על סימנים נוספים: "טיח מתקלף, סדיקה משמעותית בבניין שלא ניתן לתקן קוסמטית או שחוזרת שוב ושוב לאחר תיקון, אלמנטים שלא נסגרים עד הסוף כמו דלתות, ארונות קיר ועוד. יש לשים לב גם לרעשים מוזרים מהבניין, כמו ששמעו דיירי הבניין שקרס בחלון. במקרה זה מדובר בשלב מאוד מתקדם וקריטי לטיפול".

בירן אומרת כי גורם נוסף שניתן לפנות אליו, מעבר לפניה של הדיירים לקונסטרוקטור, היא פניה לרשות המקומית. בכל רשות מקומית ישנו צוות של מבנים מסוכנים שכולל בתוכו בעלי מקצוע - מהנדסים, שמאים ואדריכלים שיודעים לאבחן באופן מקצועי האם הבניין צריך חיזוק. חשוב מאוד לציין שלרשות אין אחריות על הבניין כי הוא נחשב שטח פרטי של הדיירים, אך האינטרס של הרשות היא לשמור על התשתיות העירוניות מסביב לבניין, על הבניינים האחרים וכמובן על חיי אדם. אם הדיירים יתנגדו לבדיקה כזו, לרשות לא יהיה מה לעשות כמעט, כיוון ששוב, מדובר בשטח פרטי. אם נציגי הרשות יחליטו שהמבנה מסוכן, הרשות תדאג לפינוי מהיר של דיירי הבניין ולהם לא תהיה אפשרות להתנגדות. ניתן לציין, כי לרוב הרשויות בארץ ייקחו ברצינות את התלונות של הדיירים, בעיקר בבניינים מהשנים המועדות, ועל כן גם יקצו לכך תשומת לב ומשאבים. כיוון שמדובר בחיי אדם לרוב לא נראה סחבת. ייאמר לזכותה של עיריית חולון שהגיבה במהירות הנושא יעלה העניין לסדר היום ברשויות".

הבעיה, טוענת בירן, היא שעד שלא תהיה רגולציה ואכיפה על הבניה בשטח, לא יגיע גם שיפור. "בארץ יש בעיה של רמת ביצוע מאוד נמוכה שקשה לאכוף ולבקר אותה. לא הרשות ולא המדינה נותנת אכיפה בנושא, תרבות ה'חפיף' וה'יהיה בסדר' שולטות, כך שבדיוק כמו שבורחים לנו אסירים מבית הסוהר, ככה נופלים אריחי חוץ מבניינים, גם חדשים. שיטות הבניה במדינה הצעירה שלנו (לעומת שיטות הבניה המסורתיות באירופה) מתועשות, מודרניות ומהירות. הן הרבה פחות עמידות ובתוספת תקינה חלקית במיוחד, או כזו שפרוצה לפרשנות אישית כמו בחיפויים חיצוניים מדרגות, נמצא את עצמנו גם בעוד 20 שנה עם בניינים קורסים".

כדאי להביא קונסטרוקטור (צילום: ראובן קסטרו)

האם התמ"א הוא באמת הפיתרון?

כולם תולים תקוות בתמ"א 38, אבל נניח שהביורוקרטיות נפתרות ולכולנו יש בית חדש ומחוזק לגור בו - מה אז?

"נראה שהתמ"א היא לא הפיתרון האוטומטי לבעיה", מסבירה האדריכלית טלי דראל, שותפה במשרד v5 אדריכלים, "אנחנו יודעים הרי שהמצב של הבניינים הישנים בארץ בכי רע, וזו אחת הסיבות שאנחנו בv5- אדריכלים מנסים לקדם את 'חוק התחזוקה' שכתבו שותפים רבים יחד עם אדריכל בני פרי ממשרדנו. חוק זה מבקש ליצור מנגנון בו תחזוקת הבניינים תהיה מעוגנת בחוק, וייקחו בה חלק הדיירים בבניין, הרשות והמדינה. כיום כל הגורמים מסירים את האחריות שלהם לאחר שנות 'בדק הבית' והתחזוקה תלויה בטוב ליבם וכיסם של הדיירים בבניין, אם בכלל שמו לב לכך ואם יש להם את התקציב.

"על פניו התמ"א פתר את הבעיה. בפועל, התמ"א פתרה בעיה אחת ויצרה בעיה אחרת - הגדלת הצפיפות בתוך הרקמה הקיימת ללא מענה ראוי בשטחים ירוקים, חומים (בניה ציבורית) וכבישים, ללא תכנון או מחשבה. היום, חלק ניכר מההתחדשות באזור המרכז נעשית במתכונת של פינוי בינוי של אזורים גדולים יותר עם ההפקעות והתכנון העירוני הנדרש, פתרון זה גם הוא בעייתי ביישום שלו החל מהסכמות של תושבים רבים ועד חוסר כלכליות או כלכליות גבולית וסיכון גדול ליזם".

איתות לפתיחת צנרת התמ"א (צילום: ראובן קסטרו)

"דגל אדום ענק"

"הבניין שקרס מהווה דגל אדום ענקי לרשויות ולמדינה - לא ניתן להשאיר את התחזוקה, החיזוק והחידוש של הבניה בארץ בידי הדיירים או היזמים", אומרת דראל, "לא ניתן גם לוותר על ההתחדשות. יש ליצור מנגנון תחזוקה לא רק לבניינים משנות ה-50, אלא גם לבניה המרקמית של שנות ה-80 ולמגדלים של שנות האלפיים. לכך צריך משאבים ובעיקר רצון לטיפול שורש ולא קוסמטיקה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully