בישראל של 2021, ההערכה של הציבור הרחב לאותם בניינים לשימור רק הולכם וגוברת. מדובר בפנינים של ממש בלב בנייני בוטיק משופצים ברמת גמר גבוהה ביותר (עם תג מחיר אסטרונומי למ"ר) הממוקמים בלב המושבות הוותיקות וערים שהמרכזיות שבהן הן ירושלים ותל-אביב. רק מעטים זוכים לגור בהם ונהנים מאותם פרטים מקוריים שנבנו על ידי אומנים ובעלי מלאכה לפני מאה שנים ויותר.
"כצרפתייה, הבניינים לשימור בישראל מזכירים לי מאוד את בנייני ה- haussmannien - מבנים לשימור בלב פריז ובפרברים הסמוכים שהעירייה, כמו גם בעלי הנכסים עושים הכול כדי לשמור על כל פרט בהם אותנטי ומקורי", מסבירה מעצבת הפנים אריאלה עזריה ברקוביץ שמתמחה בתכנון ועיצוב פרויקטי יוקרה. "כאן בישראל יש מבנים בדרגות שימור שונות, חלקם נמצאים בלב ערי מורשת עולמית עליהן הכריז ארגון אונסקו" (ארגון השימור של האו"ם) בהן עכו העתיקה והעיר הלבנה בתל-אביב. בפועל, האותנטיות היא נגזרת של עד כמה מחמירים ועל מנת שזה יקרה על העוסקים במלאכה להשתמש בחומרים הטובים והאותנטיים ביותר שהם לרוב יקרים. כך למשל חלונות עץ טבעי עם חלוקה פנימית, רחוק מאוד מפרופילי האלומיניום הדקיקים בהם נהוג להשתמש בישראל, מסה של קרניזים עשויים עץ, רצפת עת מלא תלת שכבתית, ברזים עשויים פלי ועוד שלל אלמנטים שמשחזרים את אותו מראה עתיק".
לדברי עזריה-ברקוביץ, "פרט לחומרים עצמם צריך לקחת בחשבון שמי שמבצע את העבודה הם בעלי מלאכה ואומנים שמתמחים בטכניקות ושיטות העבודה של פעם. רבים מהפריטים מצריכים טיפול פרטני שדורש שעות של עבודה כמו אלמנטים עליהם מוטבעים פיתוחים שבוצעו בעבודת יד אומן. העסקתם כמובן תלויה בתקציב ועד כמה רוצים להתקרב למקור. מטרת העל בפרויקטים שכאלה היא לייצר אווירה שמשחזרת כמעט ב-100% את הקסם של אותם ימים, אחרת זה פחות יעבוד. גם לרהיטים ולאקססוריז שנשלב בבית יש חשיבות וכדי לשמר את אותה אווירה מומלץ להיצמד לסגנון הקלאסי-פרובנס שיק, סגנון בארוק ודומיהם, להם ניתן לשדך במינון הנכון פריטים מעט מודרניים יותר".
לשיטתה של מעצבת הפנים הילה מוטיל, גם אלה שלא זכו לגור בדירות בוטיק לשימור עדיין יכולים לשאוב מהן השראה ולשלב בדירותיהם מאפיינים ייחודיים שמאפיינים את בנייני השימור. "אפשר בהחלט ליצור בית ייחודי עם מאפיינים אירופאים, שיספקו לדיירם תחושת יציבות וייצרו את אותה התרגשות ורומנטיקה", היא מסבירה. אני מאמינה שלא רחוק היום שגם בבנייה החדשה יתחילו היזמים והקבלנים להוסיף אלמנטים כאלו. לא מדובר בחיקוי של העבר, אלא ביטוי להיסטוריה שלנו, לסיפור של כולנו- עדות לרובד התרבותי ולמרקם האנושי, הסביבתי והחברתי שלנו כיום".
כדוגמה נותנת מוטיל את חלונות עץ עם חלוקות שבאירופה רואים בכל מקום, אך בארץ הם מהסממנים הבולטים של בנייני השימור: "סגירת הפתחים במסגרות עץ ריבועיות, מוסיפה אופי, אלגנטיות ורומנטיקה לדירה. לחלונות העץ יש ערך אסתטי והיסטורי בין אם נבחר בחלוקה קלסאית ריבועית שמקורה באירופה או בהשראה של קשתות וזכוכית צבעונית שמקורה במזרח התיכון. בתוך כך, חלונות העץ המודרניים מיוצרים בטכנולוגיות שהופכים אותם לאטומים ועמידים לא פחות מפרופילי האלומיניום ולעיתים אף יותר".
גם שימוש באריחים מעוטרים עשויים בטון יכולים לשמש כשיחזור של סממן היסטורי מובהק של המבנים לשימור: "מרצפות הבטון המצוירות/ מובלטות משמשות כרקע ייחודי להלבשת הבית. כיום קיימת אפשרות לשלב גם בדירות חדשות אריחים מקוריים מפירוק או לייצר אריחי בטון בהתאמה אישית", אומרת מוטיל ומוסיפה כי "בבניינים לשימור משחזרים את המרצפות בטון ברמת דיוק גבוהה, הכוללת את הגוונים והצורות. בדירה רגילה בבניין תיפוסי שאינו מוגדר לשימור, יש לבעלי הנכס את הפריבילגיה לבחור בגוונים ניטרליים או צבעוניים במיוחד בשלל צורות שקולעים במדויק לטעמם".
"כל מי שהיה בסיור בנווה צדק מכיר את הסיפור על המנצ'לך - אותם מחזיקי תריסים יצוקים בצורת איש ואישה", מוסיפה המעצבת בחיוך. "כיום זהו פריט פרזול דקורטיבי, אסתטי והיסטורי, שמעורר בנו בעיקר נוסטלגיה כך שבין אם אתם חובבי הסגנון האקלקטי השופע עתיר הפיתוחים או חובבי הקו הנקי של הבאוהאוס, יש לתת תשומת לב יתרה לפרטי הפרזול והנגרות בנכס. ניתן להשיג את המראה האותנטי על ידי שימוש במעקות ברזל, בקרניז הספריות, בידיות הרהיטים והדלתות ורגלי השולחנות".
קשתות, כיפות ושילוב של מוטיבים מהמסורת היהודית גם הם כלי ליצור את ההוויה האותנטית. "הסגנון האקלקטי שמאפיין את השימור מתאפיין בליקוט סגנונות מעולם האדריכלות הקלאסית, יחד עם מוטיבים מזרחיים מקומיים וכן סממנים מהמסורת היהודית (כמו עיטורי מגיני דוד וסמל המנורה). זוהי דרך למזג בין מזרח למערב וליצור סגנון לאומי מקומי כך שאם יש מאפיין מסורתי שיקר לליבם של בעלי הבית, בהחלט מומלץ לשלב אותו בתכנית העיצוב" ממליצה מוטיל. בפרויקטים שלי למשל אני מקפידה ליצור חיבור בין בני הבית לנכס בו הם גרים ולייצר עבורם תחושת שייכות. דרך טובה לעשות זאת היא שילוב של מאפיינים תרבותיים קולקטיביים- הוספת סמלים של מורשת ותרבות, או מאפיין אישי כמו מזכרת מטיול, פריטים מהמשפחה או תמונות מחוויות משמעותיות מההיסטוריה המשפחתית".