כל בית צריך מרפסת. ומה היא נותנת לבעלים?

קרנן של מרפסות השמש החלה לעלות ערב משבר הקורונה אך במהלכו, ובפרט אחריו, מומחי הנדל"ן מדווחים על עליה בביקוש לדירות עם מרפסות ואם אפשר, כמה שיותר גדולות. כך הפכו המרפסות לפיסת הנדל"ן הרותחת של קיץ 2021

  • מרפסת
וואלה! עסקים

אם יצא לכם לאחרונה להיתקל בקמפיינים של פרויקטי מגורים חדשים, בוודאי הבנתם שאחד הפיצ'רים הבולטים הן המרפסות שגדלו באופן משמעותי ובחלק מפרויקטי היוקרה אף מתקרבות בשטחן לשטח החלל הציבורי. מסתמן שאם בעבר סטנדרט הבניה בישראל בחר במתכוון לבדל בין החוץ לפנים, הרי שכיום ההפך הוא הנכון ויזמים פועלים לאחד בין הזירות ולספק לבעלי הנכסים חווית מגורים עוצמתית.

עוד בוואלה! NEWS

לא מוותר: ארבעה כללים של גיבור אמיתי לאימון המושלם

לכתבה המלאה
הוספת מרפסת - תכנון אדריכל בועז שניר (צילום: עמרי אמסלם)

הבשורות הטובות הן שמרפסת גדולה אינה מקטינה את חלל הדירה מכיוון ששטחה אינו נכלל באחוזי הבניה. נתון זה מגולם גם במחיר (כמחצית ממ"ר של שטח עיקרי). בד בבד, חלק מהיזמים בוחרים לוותר על אחוז משטח הפנים לטובת מרפסת אפקטיבית, תוך מחשבה שאקט זה יעלה את ערך הדירה והביקוש. יתרה מכך, מנהלי השיווק בחברות בניה מדווחים שהמרפסת מהווה כיום מקדם מכירה נפלא, בפרט בפרויקטים שכבר נמצאים בתהליכי בניה והרוכש הפוטנציאלי יכול לעלות ולהתרשם דה פקטו מהפרופורציות והנוף.

כפועל יוצא, במציאות העכשווית, היזמים והמתכננים מטעמם עובדים שעות נוספות על מנת להפוך את המרפסת לכמה שיותר פרקטית ונוחה לשימוש. הם נותנים תיעדוף למיקומה, הנוף הנשקף ממנה ומספר פתחי היציאה אליה תוך ידיעה כי לא מעט רוכשים עתידיים יהיו מוכנים לשלם סכום גבוה יותר על הנכס, בזכותה. בד בבד, הסטנדרט גם הוא משתדרג ואם בעבר נקודות גז ומים לא תמיד נכללו במפרט הרי שכיום במרפסות הגדולות הן "מאסט". יזמים מסוימים אף לוקחים את הנושא כמה צעדים קדימה ומציעים כחלק מהמפרט ברז מים חמים/קרים מתוך הבנה שהמרפסת תכלול גם מטבח חוץ פעיל, זאת לצד מפרט פרמיום, רחב ועשיר בהרבה הכולל חומרים עמידים, קלים לתחזוקה שנראים נפלא.

כמה ספייס ונוף. אליתה ליוינג (צילום: יחצ)

לדברי האדריכל בועז שניר, הדרישה למרפסות צוברת תאוצה גם בפרויקטים קיימים שבתקופה שנבנו כלל לא חשבו על יתרונותיהן הרבים: "חוק התכנון והבניה מותיר תוספת מרפסת שמש לא מקורה בשטח של 12 מ"ר ולשם כך נדרשת הסכמה של לפחות 75 אחוז מבעלי הדירות בבניין", הוא מסביר. "אחרי שנים במהלכן לא ניצלו את החוק, בשנתיים האחרונות הביקוש להן עולה באופן בולט. סוג תוספת הבניה תלויה בפרמטרים כמו אופי המבנה, המיקום שלו וכמובן היבטים הנדסיים ולרוב היא מבוצעת בבניה קונבנציונלית מבטון או בבניה קלה. אנחנו אמנם מדברים על עלות ממוצעת של כ-80,000 ₪ ואפילו יותר אם מחשבים את שכר הטרחה לאנשי המקצוע ותשלומי האגרות אבל הן יכולות להניב לבעלי הדירות תוספת של כ-200,000 ₪ בעת מכירה אם וכאשר יחפצו לעשות זאת".

נראה שהישראלים מעדיפים באופן ברור מרפסות גדולות שמאפשרות לארח כמות גדולה של אורחים או להתרווח גם במסגרת מצומצמת יותר. הרציונל הוא לתכנן בשטחן פונקציות מגוונות כמו פינת ישיבה סלונית, מטבח חוץ מאובזר, פינת אוכל, אזור לילדים וכמובן שפע של צמחיה. התפיסה הרווחת מלפני 20 שנה, שגרסה כי המרפסת חוסמת את הסלון ומקטינה את השטח העיקרי, פסה מן מהעולם. כיום, החיבור בין זירות החוץ והפנים הוא עקרוני ובמקרים רבים מכפיל, גם עם רעיונית, את שטח החלל הציבורי. בעסקאות יד שניה, מרפסות החלו להוות זרז וככל שהן גדולות בשטחן כך יוכלו הרוכשים לשלב בהן פונקציות אטרקטיביות שמעצימות את ערכן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully