הטמפרמנט הישראלי, האקלים הים תיכוני והעובדה שאנחנו עם שאוהב לארח, הן רק חלק מהסיבות בגינן הפכו חללי החוץ (בין אם מרפסת או גינה) לאזורים מושקעים במיוחד עד כדי כך שבחלק מהמקרים המשאבים שמוקצים לחוץ זהים לאלה המיועדים לפנים. ככה זה במדינה בה 300, מתוך 365 ימים, מזג האוויר מאפשר זאת. בפועל הניתוק בין פנים הבית לחוץ הוא וירטואלי לגמרי- הסלון למעשה לא באמת נגמר וגם לא ממש משנה היכן ממוקמת הוויטרינה שגובלת בין שני האגפים. כשאדם יושב בחוץ וצופה פנימה לעבר הסלון העין שלו אינה תופסת את המרחב כשני חללים נפרדים".
האדריכל איל בר, בעלי המשרד 'איל בר אדריכלים' סבור כי יש מספר סיבות לאבולוציה שעברו הפתחים בבית הישראלי: "בבניה הישנה, רוב הבתים נוטים להיפתח לעבר החצר הקדמית שפונה לחזית הרחוב וההתייחסות לחצר האחורית הייתה כאל שארית. כיום הגישה שונה בתכלית ורבים מהישראלים מעדיפים את הפרטיות ושואפים לייצר בועה פרטית משל עצמם, לכן כל תפיסת תכנון הבתים השתנתה- החלל הציבורי נפתח לחצר אחורית אינטימית לכן אין מניעה להרחיב את הפתחים ולייצר מבטים שפותחים את הלב ומכניסים את הגינה הביתה.
במקביל, טכנולוגיות הייצור התפתחו מאוד- הם משנים את המשוואה ומאפשרים לנו להקנות לבעלי הבתים חווית מגורים אמיתית. בעבר עץ הוא החומר ששימש לייצור החלונות והפתחים מה שהגביל את היכולת לשלוט בפתחים גדולים. המשקל הרב, בתוספת משקל ויטרינת הזכוכית, הפכו את הפתיחה והסגירה של פתחים גדולים לכמעט בלתי אפשרית. מערכות האלומיניום של ימנו מטיבות לא רק פרקטית אלא גם מאפשרות לנו ליצור מפתחים גדולים במיוחד, מינימליסטים וכמעט בלתי נראים".
לדברי גל ניסימוב, מנהלת השיווק בחברת כוכב-אלומיניום, על מערכות האלומיניום עבור הפתחים יש להחליט כבר בסמוך לקבלת ההיתר: "אנחנו פוגשים לקוחות שלא מודעים לסדר הפעולות באתר הבניה ומגיעים לבחור את מערכות האלומיניום כשהשלד כבר עומד. יש לכך
חסרונות רבים מכיוון שלכל מערכת יש מפרט טכני שונה, והוא משפיע במידה שונה על מידות ועוביים שנדרשים בקירות. במידה ולא נלקחו בחשבון היבטים כמו הצללות, כנפיים לפתיחה, או סוג המערכת, האופציות שעומדות לרשות בעלי הבית מצטמצמות, מה שמוביל לא פעם לאכזבה ולהוצאות נוספות".
לדברי ניסימוב, האופציות שעומדות לרשות אלה שמגיעים בסמוך לשלב ההיתר הן רבות ומגוונות: עומדת לרשותם מחלקה טכנית מיומנת שמוציאה עבור כל אחד מאנשי המקצוע הרלוונטיים באתר shop drawing- מפרט טכני ותכניות מדויקות ומפורטות לביצוע שכוללות את עובי הקיר שנדרש למערכת, הכנות ותוספות שנדרשות עבור הצללות וכיוב'.
ניסימוב סבורה גם היא שהתכנון האדריכלי של הבתים הפרטיים העדכניים דוגל ביצירת מערכת קשרים בלתי אמצעית בין חוץ לפנים: "החוץ חייב לדבר עם הפנים והגבולות ביניהם מטשטשים. האדריכל המתכנן מתחשב בסביבה ויש כיום שאיפה להתחבר אל החוץ גם כשיושבים בתוך הבית. כפועל יוצא אנחנו רואים פריטי ריהוט שמתאימים לעמוד תחת כיפת השמים וכאמור, מפתחי ענק שמחליפים את קירות הבלוקים המסורתיים. החשש מחלונות גדולים שאינם עומדים בתנאי מזג אוויר קיצוני נמוג ככל שחולף הזמן. קירות הזכוכית של ימנו הם קירות מבודדים. הפרופיל שעוטף אותם מאובזר בגשרי קור שמאפשרים ליהנות מחלל נעים, בלי לחשוש מאפקט החממה בקיץ או מקור קיצוני בחורף.
בתוך כך, הולך וגובר השימוש במערכות מינימל דקיקות, מינימליסטיות ואלגנטיות, בעלות רמת בידוד גבוהה שעומדת איתנה מול האקלים הארץ-ישראלי. מערכות אלה עשויות אלומיניום ולכן אינן מחלידות. את הצבע והמרקם שלהן ניתן לבחור מתוך מניפת גוונים עשירה. לצד צבעי מטאל והגוונים המונוכרומטיים גובר השימוש בגוונים רכים ורעננים כמו תכולים, ירקרקים ונוספים מצביעים על כך שבעלי הבתים כיום פתוחים לאסכולות עיצוב שונות ומגוונות ואינם חוששים להטמיע אותן בבתים".