עולים לגדולה: כך נראים החצרות והמרפסות מודל 2021

אחת מהתופעות שלאחר הקורונה היא העלייה בביקוש לנכסים בעלי מרפסת גדולה, לעיתים על חשבון שטחה העיקרי של הגינה ובתים צמודי קרקע, גם במחיר של עזיבת אזור המרכז. לרגל העונה החמה, קבלו סקירת מגמות של סביבת ה-OUTDOOR הביתית

  • גינה
וואלה! כסף

אחרי שנה וחצי מאתגרות, מסיבות שונות ומשונות, הישראלים דורשים שינוי. בעוד שחופשה בחו"ל בקיץ הקרוב עודנה מוטלת בספק, בעלי דירות בעלות מרפסות וכן בעלי בתים צמודי קרקע עם גינה פרטית, עמלים בעת הזאת לשדרג את סביבת החוץ כך שתתאים לאירוח, בילוי משפחתי או זמן איכות פרטי. עכשיו זה כבר ברור- בכוחה של סביבת ה-OUTDOOR להעצים ולווסת רווחה גופנית, נפשית וחברתית וכיום, יותר מאי פעם היא משמשת כמקום מפלט, מעין אואזיס פרטי אליו אנחנו יכולים לצאת, להתאוורר וליהנות.

לדברי האדריכל רון שפיגל, העובדה שערי ישראל הולכות ומתעבות וכפועל יוצא השטחים הירוקים הולכים ומצטמצמים, מובילה לכך שהמרפסות מהוות אלטרנטיבה אופטימלית לצד הפארקים הציבוריים. בעבר קהילה היתה נבנית על מאות או אלפי דונמים ובמציאות של 2021, על פני דונם אחד משתכנת קהילה של למעלה מ- 100 משפחות. במקביל, בעלי נכסים צמודי קרקע רואי בגינות חלק בלתי נפרד מסביבת המגורים וככאלה, ההשקעה בהן עולה באופן מתמיד, גם כשהכוונה היא לא לבצע שינוי גרנדיוזי מידי. במידה ומדובר בבניה חדשה או בשיפוץ של נכס קיים, צריך לקחת בחשבון שכ-15% ואפילו יותר מעוגת התקציב צריכה להיות מוקצית לתכנון וביצוע הגינה וגם כשמדובר במרפסת מומלץ להיערך להוצאה לא מבוטלת".

עוד בוואלה!

האדמו"ר הרב פינטו: "כך תהיו רופאים של התקופה"

לכתבה המלאה
תכנון שפיגל אדריכלים (צילום: רגב כלף)

לשיטתו של שפיגל, הישראלים מודעים לכך שחללי החוץ הם חלק בלתי נפרד מחוויית המגורים ולא נרתעים להשקיע. "שטחי החוץ מכפילים לנו בעצם את מרחב המחיה. בבניה חדשה למשל, תכנון הפנים מושפע מהחוץ כך שמלכתחילה החדרים מתוכננים כך שיפנו החוצה וייהנו ממבטים כמה שיותר מוארים וירוקים. בחוץ אנחנו רואים פיתוח שטח מרשים, יצירת מתחמי אירוח ובילוי מותאמים לתרחישים שונים ובבתים היוקרה לצד הבריכות שכבר הפכו לטריוויאליות אנחנו רואים אמבטיות וסאונות חיצוניות, חדרי כושר ביתי, גזיבו ובוסתנים".

גינה מוצלחת, אומר שפיגל, היא תוצר של בניה נכונה של תקציב: "יש כמה וכמה אלטרנטיבות להוצאה לפועל של גינות במסגרות תקציב מגוונות", הוא מסביר. "הזולה שבהן היא שיטת ה-DIY (עשה זאת בעצמך) שנאמנה למגמה האקולוגית שצוברת תאוצה. ביותר ויותר מקרים אנחנו רואים בעלי בתים שלוקחים יוזמה ויוצרים יש מאין מחפצים ישנים החל מתיבות ומשטחי עץ שניתן להסב לאדניות, דרך השמשת רהיטי גן ישנים שבעיבוד נכון יכולים להפוך למאוד מוצלחים וכיוב. היתרון הגדול בדרך הזאת היא יצירת גינה חסכנית, בעלות נמוכה יחסית ומחזור חומרים קיימים. החיסרון- יצירת יש מאין לוקחת זמן רב ודורשת ידע וכלי עבודה".

הוספת מרפסות, אדריכלות בועז שניר (צילום: עמרי אמסלם)

אם נחזור אחורה בזמן, תרבות הצריכה המואצת שצברה תאוצה בשנות ה-70 הובילה לכך שמרפסות רבות הפכו למעשה למחסנים. עם זאת, מתחילת המילניום ובמהלך השנתיים האחרונות בפרט ניכר שהן עשו קאמבק מובהק. כיום הן מהוות ציר מרכזי שמתוכנן כהמשך ישיר של הבית. בחלקן, לצד פינות ישיבה סלוניות, מטבח חוץ שווה ערך בטיבו לזה המצוי בתוך הבית ופינות אוכל לסועדים רבים, ניתן לראות תוספות של חדרי כושר ביתיים ואפילו בריכות שחיה, ג'קוזי וגאדג'טים נוספים שהופכים אותן לאיזור שאף אחד לא רוצה לצאת ממנו.

האדריכל בועז שניר מסביר כי חוק התכנון והבניה בישראל מותיר תוספת מרפסות שמש שאינן מקורות בגודל של 12 מ"ר ולשם כך נדרשת הסכמה של לפחות 75% מדיירי הבניין. "שנים מאז תוקן החוק רבים מבתי המגורים לא ניצלו את זכותם לתוספת מרפסות שמש אך בשנתיים האחרונות ובפרט בתקופת הקורונה הביקוש עלה באופן ניכר. את תוספת מרפסות שמש ניתן לבצע מקונסטרוקציית פלדה, בניה קלה או בניה קונבנציונלית מבטון, תלוי באופי הבניין, מיקומו והיבטים הנדסיים ואדריכליים. עלות ממוצעת לבניית מרפסת היא כ-80,000 ₪ ובתוספת תשלומי אגרות ושכר טרחה למתכננים העלות נוסקת לכ-100,000 שקל. עם זאת, שיערוך עליית ערך הנכס בעקבות התוספת נע בין 200,000 ל-250,000 שקל.

הלל אדריכלות ועיצוב (צילום: עודד סמדר)

"במציאות העכשווית הישראלים מעדיפים באופן מובהק מרפסות גדולות בהן ניתן לארח מספר רב של אנשים, בצורות ישיבה מגוונת", אומרת מעצבת הפנים הדס רוט, מבעלות המשרד הלל אדריכלות ועיצוב פנים. "המרפסות כיום מהוות עבור מרביתנו את מקום המפלט האולטימטיבי- הן המקום בו אנו מארחים חברים או נהנים מארוחות בוקר ארוכות ורגועות בשבתות. ככל שהמרפסת יותר גדולה, כך אפשר לתכנן בשטחה פונקציות רבות ומגוונות יותר החל מפינת ישיבה סלונית, עמדת ברבקיו מאובזרת ונוחה, מקום לערסל וכן השטח מאפשר לנו לשלב מסה גדולה יותר של עציצים וצמחיה".

לדברי רוט, אחוז ניכר מהישראלים היה שמח לגור בדירה עם מרפסת: "גדולה או קטנה, זה עניין של מחיר", היא מסבירה. "בפועל, אפשר ליצור שטח חיצוני אפקטיבי גם במרפסות קטנות, והתכנון של כל אחת מהן הוא נגזרת של הנרטיב של בעלי הדירה, לכל אחד העדפות וצרכים שונים. זה בא לידי ביטוי בפועל ואופי הבניה בישראל, בפרט בשנים האחרונות, מגדיר מחדש את מעמדה של המרפסת, גם במקרים של דירות לא גדולות במיוחד. למעשה כבר קשה למצוא פרויקטים חדשים שמתוכננים ללא מרפסות. התפיסה הקלאסית שמרפסת חוסמת את הסלון או מקטינה השטח העיקרי חלפה מהעולם. הגישה כיום היא לחבר את הפנים והחוץ והקשר בינם כמעט בלתי אמצעי- הסלון לא באמת נגמר וגם אין חשיבות אמיתית למיקום הוויטרינה. במקרים של מרפסות גדולות במיוחד אזור המחייה למעשה מכפיל את עצמו".

בעת מכירת הנכס מחיר למ"ר מרפסת הוא כמחצית ממ"ר של השטח העיקרי (כלומר פנים הדירה) ועם זאת, השקעה בתכנון המרפסת בהחלט יכולה לסייע בסגירת עסקה. "חשוב להתאים את היקף ההשקעה ביחס לתשואה האפשרית", מסבירה רוט. "מרפסות יכולות בהחלט להוות זרז בעת מכירת הנכס וככל שהן יותר גדולות כך יש לנו יכולת טובה יותר לשלב בהן פונקציות אטרקטיביות שמעצימות את ערכן המוסף. ההשקעה צריכה להיות מידתית ביחס לאזור ולמחיר המבוקש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully