אדם שרכש לפני מס' שנים בית צמוד קרקע בראשון לציון ולאחר שמכר אותו לאחר, הגיש לאחרונה לבית משפט השלום בעיר תביעה ע"ס כ-750,000 שקל נגד בני הזוג שמכרו לו את הדירה, בטענה כי הם הסתירו ממנו חריגות בניה שביצעו בבית בטרם בוצעה הרכישה. לטענת התובע, קיום החריגות התגלה לו רק כעבור למעלה מ-3 שנים, במהלך מו"מ למכירת הבית שרכש.
לדברי התובע, כאשר הרוכש החדש הזמין בדיקת שמאות לבית, לצורך נטילת משכנתא מהבנק, גילה השמאי את חריגות הבניה. לטענת התובע, מאחר שהוא לא ביצע שום שינוי בנכס, הרי שהאחריות לירידת הערך בגין חריגות הבניה, שהתגלו בדיעבד, חלה על הבעלים הקודמים של הבית. בעקבות זאת, טוען התובע שהבית נמכר מתחת לשוויו. לדבריו, מגיעים לו פיצויים בשל הפרת חוזה מצד הבעלים הקודמים, שהסתיר את הליקויים, וכן פיצוי על כך שנאלץ למכור את הבית בפחות כסף בגלל מחדלים אלו.
הנתבעים, באמצעות עו"ד שלומי סהר ממשרד גרשטיין - סהר, טוענים בכתב ההגנה כי מדובר בתביעה קנטרנית, שמוגשת לאחר שהתובע בכבודו חתם בהסכמי המכר שבדק את מצבו הפיזי של הבית וכל רצונו הוא רק להתעשר עם גבם שם הנתבעים.
לדברי הנתבעים, התובע והרוכש החדש הסכימו ביניהם שלא לדווח על חריגות הבניה בנכס לרשויות המוסמכות, ומבססים את התביעה רק על סך נספח להסכם שערכו ביניהם. עוד נטען בכתב ההגנה, כי התובע בעצמו המשיך לבצע חריגות בניה לאחר שרכש את הבית וכעת הוא מנסה "להפיל" אותן על הנתבעים.
לטענת עו"ד סהר, לא ניתן לעשות שימוש משפטי בנספח להסכם שלא דווח לרשויות, אלא שימש כמסמך הבנות פנימי בין התובע לרוכש החדש, וכי מדובר בהסכם פסול שלא דווח לרשויות. עוד נטען, כי התובע בעצמו ביצע חריגות בניה בנכס לאחר שנכנס לגור בו, והפיק בעצמו הנאה מפיצול הבית ל-2 יחידות דיור.
מי אחראי לנזק בעקבות חריגות בניה בנכס - הבעלים או זה שמכר לו?
8.2.2021 / 14:55