היום (רביעי) הוגשה עתירה לבג"צ ע"י תאגידי כוח אדם בענף הבניה, בבקשה לבטל את ההיטל המוטל על תאגידים אלה בשל העסקת עובדים זרים, בסך 15% ממשכורותיהם. בהתאם לעתירה, בשנת 2003 החליטה המדינה להטיל מס על העסקת עובדים זרים בענפי הבניה החקלאות, התעשייה והמסעדנות במטרה לייקר את העסקת העובדים הזרים ובכך לעודד כניסת עובדים ישראלים לעבוד בענפים אלו. בפועל, עובדים ישראלים אינם מגיעים לעבוד בעבודות אלו והחיוב במס בגין העסקת עובדים הזרים אינו משיג את מטרתו והפך עם השנים לנטל כספי כבד על המעסיקים.
כיום תאגידי כ"א לעובדים זרים בענף הבניה משלמים מעבר לשכר העובדים (שעל-פי חוק אינו נמוך משכר המינימום בענף) גם אגרה שנתית ואגרת בקשה, ביטוח רפואי פרטי, מגורים ראויים, תשלום לחברה מחו"ל, תשלום למשרד השיכון עבור בדיקות ובחינות לעובדים, ופיקדון של סכום המורכב מעלות הפיצויים לעובד, בסכום מצטבר של כ- 50,000 ש"ח לשנה לכל עובד וזאת לפני ההיטל של 15%.
בשנת 2016 החליטה המדינה לתת פטור מתשלום ההיטל לעובדים זרים בענף החקלאות, ובימים האחרונים הוארך פטור זה עד תום שנת 2022. כן נראה, כי מתגבשת הוראה שמטרתה לפטור עובדים זרים בענף הסיעוד המוסדי מתשלום מההיטל.
העתירה לבג"צ שהוגשה באמצעות עו"ד חגית בלייברג ועו"ד ליאת גרבר ממשרד גולדפרב זליגמן, מבקשת מבית המשפט לבטל את ההיטל על עובדים זרים בענף הבניה משתי סיבות מרכזיות: ההיטל לא השיג את מטרתו לגרום להעסקת עובדים ישראלים בענף הבניה במקום העובדים הזרים, ובפועל מספר העובדים הזרים רק גדל כל שנה, ואפליה של ענף הבנייה מול ענפים אחרים.
אלדד ניצן יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם בענף הבנייה, מציין: "המדינה גובה היום עבוד העסקת כ-16,500 עובדים זרים שקיבלו אישור לעבוד בענף הבנייה כ- 350 מיליון שקל בשנה, וזאת על אף שברור כי ההיטל אינו משיג כלל את מטרתו המקורית, והוא מהווה נטל כבד על המעסיקים המגולגל גם על העובדים הזרים וגם על חברות הבניה. ביטול ההיטל יאפשר לאחרונות להוזיל את מחירי הדירות".