כל בית צריך מרפסת. במיוחד בימי קורונה

בתקופה שבה הציבור מבלה את מרבית זמנו בבית מאחר שאין כמעט טיסות לחו"ל והבילויים צומצמו למינימום, רבים מצאו אפיק חדש להשקיע בו את הכסף הפנוי - שיפור הדירה ושדרוגה, וכן - זה לא כולל רק את הקירות הפנימיים של הבית, אבל בשביל זה צריך גם היתרי בנייה

  • שיפוצים
וואלה! עסקים
ShutterStock

בתקופה בה הציבור בארץ מנוע מטיסות, מבילויים ומטיולי משפחות בחו"ל, נראה תקציבים אלו מופנים יותר ויותר לאפיק השקעה חדש - הסביבה הביתית. גם העובדה שרבים הוצאו לחל"ת מאז חודש מרץ 2020, עברו לעבוד מהבית, בקפסולות, או שפוטרו, יצרה מצב חדש שרבים מאיתנו מבלים יותר ויותר ששעות בבית.

בתחום הנדל"ן הביטוי המיידי היה הפניית התקציב והכסף הפנוי, שנחסך מכל הבילויים שלא מתאפשרים, להשבחת הנכסים - שיפור הדירות, שיפוצן והרחבתן - על ידי הגשת בקשות רבות להיתרי בניה. ולא מדובר בעיר מסוימת או באזור מסוים, אלא זו מגמה כלל ארצית.

והמחיר מפתיע

בפחות מחצי שעה יש לכם פתרון מדוייק לכאבי רגליים וגב

לכתבה המלאה
פרויקט בריכה בשרון (צילום: יח"צ, יחצ)

העלייה בבקשות להיתרי בניה לשיפור הנכסים הקיימים, מתבטאת במגוון סוגים, כגון הרחבת דירות קיימות, מעליות בבתים קיימים, בריכות שחיה, שינויים המצריכים היתר בדירות ובתים חדשים שנרכשו מקבלן, בניה על גגות, בניית מרפסות, הכשרת חריגות בניה באופן יזום ועוד. חלה עליה דרמטית גם בבקשות שסיכויי הצלחתן נמוכים, כמו בניה על גגות משותפים, בניית מרפסות בודדות בבניינים משותפים (לרוב בניין שלם מגיש בקשה ולא דירות בודדות), הסבת מחסנים לדירות למגורים בבניינים משותפים ועוד.

בתקופה בה לא נראית באופק ירידה במחירי הדיור, ההשקעה בנכסים קיימים הופכת להשקעה בטוחה ומיידית. ישנו ציבור לא מבוטל, שמחפש היכן להשקיע את הכסף הפנוי ובימים בהם השוק לא יציב, האפיק הבטוח היחיד שמשביח את הנכס מצד אחד ומצד שני מקפיץ את איכות החיים, הוא שיפור הדיור. בצורה זו אנחנו גם מעלים את ערך הנכסים שלנו וגם משפרים את איכות חיי המשפחה.

ככה נראה בניין לפני מרפסות (צילום: יח"צ, יחצ)
וככה הוא נראה אחרי (צילום: יח"צ, יחצ)

לדברי דן מדר, הבעלים של משרד דן מדר אדריכלות והנדסה, שמגיש עשרות רבות של בקשו להיתרים מדי חודש, "המגמה זהה בערים הגדולות ובערים הקטנות כאחד. בעלי נכסים שרכשו דירות חדשות מקבלנים, מבקשים להגיש בקשות להיתרי בניה כמו הרחבת מרפסות קיימות, שימוש בשטחי מחסנים כחלק משטח הדירה, וזאת עוד בטרם קיבל הבניין תעודת גמר לאכלוס.

וכיצד מגיבות לכך הוועדות המקומיות? האם הן מאשרות בקשות כאלה?

"הרשויות מחפשות לכסות על הפסדי העסקים שנסגרו, ולכן לרוב הן משחררות הגבלות שהיו טרם תקופת הקורונה ומקלות על הליכי הרישוי וקבלת היתרי בניה. בקשות להיתרי בניה שהסיכוי לקבלן היה נמוך עד לפני חודש מרץ 2020, עוברות כעת ללא קושי בוועדות השונות".

דן מדר (צילום: יח"צ, ראובן חיון)

"יחד עם זאת", מסביר מדר, "גם כאשר הציבור מפנה כספים להוצאת היתרי בניה, חשוב לתכנן את הליך הרישוי בהתאם להנחיות הרישוי החדשות שנכנסו לתוקף בשנת 2017 ובכך לחסוך בהוצאות כספיות. אנחנו למשל, הקמנו במשרד, לאור הביקוש הרב, מערך לבדיקת ייתכנות של בקשות להיתרי בניה והביקוש רק עולה. הבדיקות המקדמיות חוסכות לציבור כסף רב ומקצרות את הליך הרישוי, כיוון שהן מגלות בדיוק מהן זכויות הבניה ניתן לבנות לפיהן ומהי מדיניות של כל עירייה לגבי כל בקשה ספציפית להיתר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully