תקופת הקורונה שינתה את המציאות אותה הכרנו והפכה את הכפר הגלובלי הקטן שלנו למאוחד, לפחות סביב נושא אחד: המאבק בתחלואה בנגיף. מדינות רבות ורשויות מקומיות נאלצות להתמודד עם האיום המיקרוביולוגי תוך דאגה להמשך הרצף התפקודי שלהן לאזרחים ולתושבים. בחודש מארס 2020 ישראל נכנסה למעגל ודומה כי האתגרים החברתיים והכלכליים רק מתרבים.
למרות היציאה המדורגת מהסגר השני, הרי שעסקים רבים נמצאים בקשיים, עצמאיים לא רואים אופק והדור הצעיר מנסה להתאושש ולהלך בין הטיפות ביצירתיות, בין אם כתלמידים במסגרות החינוכיות ובין אם כסטודנטים במסגרת האקדמיה, שפתחה לאחרונה שנה אקדמית חדשה. כולם מדברים על המשבר הכלכלי-חברתי הנוכחי, אולם שאלה אחת נדחקה הצידה: מה יהיה על עתיד המגורים של הצעירים?
עוד לפני הקורונה, מחירי הדיור הגבוהים הרחיקו את הדור הצעיר מחלום רכישת הדירה ודומה כי הקורונה לא שינתה, כהוא זה, את המצב, אלא רק החריפה אותו. בעשור החולף שווי הדירות במדינה זינק ועלה. כדי לאזן את התמונה, להגדיל את היצע יחידות הדיור ולהוריד את המחירים, חתמה המדינה בשנים האחרונות על הסכמי הגג עם רשויות מקומיות, שנועדו להוסיף מאות אלפי יחידות דיור בתחומן. זאת, כחלק מתכנית רחבה להורדת מחירי הדיור תוך מתן מענה לזוגות צעירים, כאשר המדינה מעניקה גב כלכלי וסיוע נרחב בבניית תשתיות חדשות, מוסדות ציבור והתחדשות של המרחב העירוני.
בשנים האחרונות חתמה המדינה, באמצעות משרד האוצר ומשרד השיכון, על הסכמי גג עם כ-30 רשויות מקומיות. הסכם הגג שנחתם באשדוד, אגב, נחשב לגדול מכולם: כ-30 אלף יחידות דיור מתוכננות להיבנות בה עם פוטנציאל לקלוט כ-100 אלף תושבים חדשים. המכנה המשותף להסכמי הגג בכל הארץ הוא בניה לצעירים ומשפחות צעירות במסגרת מחיר למשתכן.
לצורך קידום התכניות, הוקמו מינהלות הסכמי גג שעוסקות בקידום הנושא המורכב עבור הרשות. למעט פרויקטים של התחדשות עירונית, שלוקחים זמן רב, פעילות זו היא הדרך היחידה בה רשות מקומית תוכל להגדיל את היצע יחידות הדיור בתחומה ולאפשר לצעיריה לרכוש דירה ולהמשיך לגור בה. אין פתרון קסם ואין שיטה אחרת.
לפיכך, תמהיל יחידות הדיור, אופי התכנון ומחירי הדיור במסגרת הסכם הגג ברשויות המקומיות הם לא פחות מבשורה חשובה עבור הצעירים ולדעתי גלגל ההצלה של דור הקורונה טמון במימוש הסכמים אלו.
בתקופת חירום זו, לרבות בין שני הסגרים, המשיכו לפעול מפעלים חיוניים ביניהם ענף הביטחון, רשתות המזון, החקלאות, הרשויות מקומיות וגם ענף הנדל"ן. פרויקטים רבים המשיכו להתקדם ולהיבנות כאשר וועדות התכנון המקומיות וועדות מחוזיות הותאמו לרוח התקופה וניהלו את השיח לקידום הפרויקטים באמצעות הזום.
אשדוד, כמו רשויות רבות נוספות, ניצבות בשלב כזה או אחר בראשית יישום הסכמי הגג. בהזדמנות זו אני קורא מכאן למקבלי ההחלטות במשרד האוצר ובמשרד השיכון: אנא, המשיכו וחזקו את פעילות הסכמי הגג והרחיבו את היצע יחידות הדיור. עתידו של דור הקורונה אינו גזירת גורל. זו העת להמשיך ולתקצב את הסכמי הגג כפי שהתחייבה המדינה לפני המשבר ואף להרחיבם. רק מימוש ההסכמים במועדם ובמלואם יבטיח שצעירים רבים, שיעשו את צעדיהם הראשונים בעוד מספר שנים בחיים האזרחיים, יקבלו מענה לדיור ולא יהפכו לנטל על החברה או על הסביבה. זו לא זכות, אלא חובתה המוסרית של המדינה.
אייל דוידוביץ' הוא ראש מינהלת הסכם הגג באשדוד