הבטון צומח על העצים: הפטנט שיפחית את הזיהום בענף הבנייה

מים הם מוצר הצריכה הנפוץ ביותר בעולם, אבל מיד אחריהם ניצב הבטון, שמהווה את הבסיס לבנייה ולהתפתחות האנושית. לשימוש בבטון, החל מייצורו ועד להפיכתו לפסולת בסיום חייו, יש טביעת רגל סביבתית שלילית ניכרת. כיום נעשים ניסיונות לצמצם את הנזק הסביבתי של החומר, למשל באמצעות מחזור שאריות הבטון. שיטה חדשה כזו פותחה לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת טוקיו, ובמסגרתה ממוחזר הבטון לחומר חזק ועמיד, זאת על ידי שימוש בפסולת עץ.

"תעשיית הבטון נחשבת לאחת מהתעשיות המזהמות ביותר בעולם", אומר בני כהן, המנהל המקצועי של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. "ייצור בטון דורש בין השאר כריית הרים ומחצבות, שינוע רב ושריפת חומרים, ובתהליך נצרכות כמויות אדירות של אנרגיה". לדבריו, בעיה זו משמעותית במיוחד בישראל. "בישראל יש תהליכים נרחבים מאוד של בנייה: כמות הבנייה כמעט ומוכפלת בכל עשרים שנה", הוא אומר.

השימוש בבטון גורם גם להיווצרותן של כמויות אדירות של פסולת. "על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בכל שנה מיוצרת בישראל 4 מיליון טון פסולת בניין", אומר כהן. מלבד מיזמי בנייה חדשים ושיפוצים, אופי ביצוע ההתחדשות העירונית בישראל, שכולל מיזמי "פינוי בינוי", שבהם בניינים שלמים נהרסים עד היסוד, מגדיל משמעותית את כמויות פסולת הבניין.

על פי כהן, הטיפול בפסולת זו בישראל רחוק מלהיות תקין. "כ-50 אחוז מפסולת הבנייה מושלכת בשטחים פתוחים באופן לא חוקי", הוא אומר. "כך, הקבלן מוזיל עלויות, במקום להטמין או לטפל בפסולת כפי שמחויב".

"המשרד להגנת הסביבה העביר בשנה שעברה בכנסת בקריאה ראשונה תיקון לחוק, שאמור היה להביא סוף להשלכות הפיראטיות של פסולת הבנייה בצידי הדרכים", אומר אורי טל, מרכז פסולת בניין במשרד להגנת הסביבה. "המשרד גם נחוש להעביר חוק פסולת בניין בכנסת הקרובה".

דרך עיקרית אחת לצמצם את השפעתו הסביבתית של הבטון היא מיחזור החומר, תחום שהולך ומתפתח במקומות שונים בעולם. בפיתוח היפני החדש, שאותו מכנים החוקרים "בטון בוטני" (Botanical Concrete), נעשה שימוש בפסולת עץ לחיזוק החומר הממוחזר: מרכיב הליגנין שבעץ, שנמצא בדופן התא הצמחי ומעניק לה קשיחות וחוזק ותפקידו למלא את החלל בדופן התא ולהדביק יחדיו את מרכיביו (כגון תאית, המיצלולוז ופקטין) זה לזה, מבצע תפקיד דומה בבטון הממוחזר כשהוא ממלא את המרווחים שבו. על פי ממצאי המחקר, על מנת שהחומר הממוחזר יהיה בעל חוזק מרבי יש לבצע את תהליך המיחזור בטמפרטורות ובלחצים גבוהים, ותוך שימוש בכמויות גדולות של עץ ובכמויות מועטות של מים בתערובת.

על פי המחקר, רוב תוצרי הבטון הממוחזר שהפיקו החוקרים בשיטה זו התאפיינו בחוזק כניעה (bending strength) גבוה מזה של בטון רגיל - כלומר, הם יכולים לעמוד בלחץ גבוה יותר מבלי להתעוות.

"כל חדשנות בתחום הבנייה וכל צמצום של השימוש בחומר בתולי בייצור בטון הם עניין מבורך", אומר כהן. עם זאת, לדבריו, יהיה צורך בביצוע בדיקות לפני ששיטה כזו תיושם בישראל. "בגלל השימוש בעץ, צריך להתאים טכנולוגיה כזו לתקני הבטיחות באש שקיימים בישראל".

הפיתוח החדש מצטרף לשורת ניסיונות שמטרתם להפוך את הבטון למוצר ירוק יותר. כך למשל, חוקרים ב-MIT פיתחו שיטה לייצור בטון חזק וידידותי יותר לסביבה דרך שילוב פסולת פלסטיק בחומר. דרכים אחרות לצמצום נזקיו של הבטון כוללות את החלפתו בחומרי בנייה שמבוססים על מרכיבים מזהמים פחות, כמו עץ במבוק או קנבוס (המפ).

לדברי טל מהמשרד להגנת הסביבה, יש צורך לחזק את המגמה הזאת. "המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בהמשך בחינה ובדיקה של יוזמות שמטרתן הפיכת פסולת הבנייה ממטרד למשאב", הוא אומר.

"כיום, מחזור בטון הוא לא דבר נפוץ בישראל", אומר כהן. לדבריו, התקינה שקיימת כיום בישראל לא מאפשרת להשתמש בבטון ממוחזר לבניית מבנים או כבישים. "עם זאת, ניתן להשתמש בו לדברים שלא דורשים תקינה, כמו לבניית שולי כביש", הוא אומר. אפשרות אחרת היא להשתמש בבטון ממוחזר בריהוט רחוב, כפי שעושה חברת שחם אריכא, שמציעה למכירה ספסלי בטון ממוחזר.

"יש צורך גדול מאוד לקדם את נושא התשתיות הירוקות, שבהן נעשה שימוש בבטון ממוחזר, ולחשוב על רגולציה ועל חדשנות בנושא", אומר כהן. "צריך לתת תמריצים לבנייה מפסולת ממוחזרת, ולעודד ולהנגיש לחברות הבנייה והתשתיות את החברות שממחזרות פסולת בניין בישראל. חשוב להתייעל בנושא הזה, במיוחד בקצב הבינוי המהיר בישראל, כדי שלא נגיע למציאות של שטחים פתוחים מלאים בפסולת בניין", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".