אתם בעלי קרקע שתופקע לתשתיות? פסק הדין שפוגע בפיצויים שתקבלו

מדינת ישראל מפתחת תשתיות רבות בתחום התחבורה - סלילת כבישים, בניית מחלפים, הנחת מסילות ברזל וכמובן פרויקט הרכבת הקלה של גוש דן אשר אמור להקל על בעיות התנועה. לצורך ביצוע העבודות המדינה מפקיעה קרקעות, חלקן חקלאיות, ומפצה את בעלי הקרקעות, אולם האם הפיצוי הוגן ותואם את שווי פוטנציאל הקרקע?

"שני פסקי הדין שניתנו לאחרונה בבית המשפט העליון - שניהם ארוכים ומנומקים - וגם פסק הדין בעניין דלי דליה גם פסק הדין בעניין רומן ברג, נותנים עדיפות לקופה הציבורית על הפרט", אומר עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובנייה, נדל"ן והתחדשות עירונית, שמשרדו מייצג את רומן ברג. "פסקי הדין האחרונים לא סופרים את האזרח זה לא יוכל לעמוד ואני מקווה מאוד שהדברים האלה ישתנו".

שאלת פוטנציאל הקרקע ושווי הפיצוי לבעליה מעסיקה בשנים האחרונות רבות את בתי המשפט. פסק דין הנוכחי קובע כי כל הקרקעות שלגביהן אין תוכנית שהיא בשלב הפקדה יקבלו פיצויים שלא קשורים בכלל לשווי הקרקע. "אני לא רואה את התושבים רצים ומוסרים את החזקה", אומר עו"ד שוב, "הרשות תיתקל בבעיה. זה נכון שהיא יכולה לעשות דברים בכוח, אבל זה הרבה יותר קשה לעשות דברים בכוח. זה גם לא צודק - כשמדובר בתכנית שהופקדה לשינוי ייעוד ויש סיכוי סביר שתאושר, השווי לא יחושב ויתעלם לחלוטין מכל הנושא של הפוטנציאל ומכל הנושא של המיקום, אלא יחושב על פי הייעוד החקלאי בלבד. כשאין תכנית מופקדת לשינוי ייעוד בצורה מסודרת, הפיצוי יהיה מחויב להתעלם משווי השוק. להתעלם מהפוטנציאל. פיצויי ההפקעה יפגעו בצורה מאוד מאוד משמעותית".

"יש פה רעידת אדמה גם בתחום התכנון והבניה שמשפיעה על בעלי קרקעות", אומרת עו"ד יפעת בן-אריה שטיינברג, מנהלת תכנון ובנייה וליטיגציה במשרד עורכי דין צבי שוב, "קיבלנו פסק דין של בית המשפט העליון בעניין פיצויי ירידת ערך, במסגרת התיק הזה אנחנו מייצגים מאות בעלי קרקעות וכשבאנו לקבל את הפיצוי, הפיצוי ניתן בחסר, זאת אומרת בעלים קיבלו פיצויים לא מבוטלים, אבל עדיין - מה שהם קיבלו לא משקף את שווי השוק של הקרקע שלהם".

"פסק הדין מייצר אי ודאות גדולה. אנחנו מנסים לשנות את רוע הגזירה בדרכים החוקיות"

התיק החל את דרכו בראשית שנות האלפיים, אז אושרה תוכנית שבמסגרתה הופקעו קרקעות חקלאיות לתוואי 431. התוכנית אפשרה את הפקעת את הקרקע לטובת הדרך. "המחלוקת העיקרית הייתה בשאלה האם במקום שבו יש לי כמה שלבי תכנון עד לתוואי הסופי, שקוראים להם בז'רגון המשפטי 'עננה תכנונית', צריך להתחשב ב'עננה התכנונית' הזאת או להתעלם ממנה ולתת לבעל הקרקע את הפיצוי הריאלי שמגיע לו", מסבירה עו"ד בן-אריה שטיינברג, "גם היועץ המשפטי לממשלה התייצב בתיק הזה וקבע שבמקום שבו לא יכולים לתבוע על שלבי התכנון המוקדמים אין הצדקה להפחית את הפיצוי".

"בית משפט עליון נתן פסק דין מנומק וארוך", מוסיפה עו"ד בן-אריה שטיינברג, "הדעות בו חלוקות והוא בעצם קובע שצריך להביא בחשבון את העננה השלילית הזאת, למרות שבעלי הקרקע לא יכלו לתבוע על התביעות האלה. פסק הדין מייצר להבנתנו אי ודאות גדולה. אנחנו עדיין מנסים לשנות את רוע הגזירה בדרכים החוקיות, כי אנחנו חושבים שתוצאת פסק הדין היא מהווה פגיעה משמעותית בקניין של הפרט ולא עולה בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. נראה שבמקומות שבהם אנחנו מדברים על פגיעה ישירה בקרקע, שהיא שלב מקדים להפקעה וזה הפקעה של כביש בין עירוני שמשרת את הציבור בכללותו, יש מקום שהפרט לא יישא זאת על גבו".

צבי שוב - משרד עורכי דין

לעוד כתבות ועדכונים בנדל"ן לחצו כאן
להורדת האפליקציה של מרכז הנדל"ן לחץ כאן
לאתר מרכז הנדל"ן