הבמבוק יחליף את המלט? הבנייה הירוקה שתשמור על הסביבה

תעשיית המלט העולמית מייצרת כ-4 מיליארד טון בשנה ופולטת יותר פחמן דו חמצני מאשר הודו כולה. במקביל, שימוש בעץ בכלל ובבמבוק בפרט כחומר בנייה הולך ומתרחב. האם באמת מדובר בחלופה מוצלחת מבחינה סביבתית וכלכלית לבטון?

  • במבוק
  • בנייה
  • מלט
רן בן מיכאל, זווית
זווית

ב-1935 כתב נתן אלתרמן "נלבישך שלמת בטון ומלט" ומאז הפכו מלים אלו לסמל של המתח המתמשך בישראל בין הצורך בפיתוח עירוני וכלכלי לבין ההגנה על הסביבה הטבעית. כיום, בטון ומלט הם מהאחראים העיקריים לפליטות גזי חממה ולמשבר האקלים של ימינו, אך ייתכן שהפתרון לבעיה יכול להגיע מהטבע עצמו.

מדינת המלט

בטון הוא חומר הבנייה הנפוץ בעולם. תעשיית המלט העולמית מייצרת כ-4 מיליארד טון בשנה ופולטת יותר פחמן דו חמצני מאשר הודו. היא מייצרת כ-7 אחוזים מפליטת גזי החממה (אילו היתה מדינה, היא היתה נמצאת במקום השלישי רק אחרי סין וארה"ב).

ייצור מלט הוא גם צרכן מים אינטנסיבי ותורם לזיהום חלקיקים נשימים באוויר. הבטון - שמופק מערבוב מלט, מים, חול וחצץ - תורם לאיי החום העירוני, מעצים נגר עילי לכדי שיטפונות, מונע ספיחת מים בקרקע, ופוגע במגוון הביולוגי. כריית חול לבנייה היא נושא בעייתי, גם מפני שעתודות החול בעולם מתכלות וגם מפני שהכרייה נשלטת לרוב על ידי העולם התחתון.

השימוש במלט עולה במקביל לפעילות כלכלית: בתחילת העשור הנוכחי השתמשה סין בתוך שלוש שנים ביותר מלט מאשר ארה"ב בכל המאה ה-20. פיתוח-יתר זה תרם רבות לבעיות הסביבתיות במדינה. גידול האוכלוסייה בעולם והאצת תהליך העיור עתידים להגדיל את הדרישה לבטון בכ-20 אחוז עד 2030 ואתו גם את הפליטות והזיהומים הטמונים בחובו.

עוד בוואלה! NEWS

כך תוכלו להשקיע חכם בעידן של אקלים משתנה

לכתבה המלאה

להקים בניינים רזים

יש כמה דרכים לצמצם את הנזקים השונים שיוצר המלט: אפשר לצמצם את השימוש בו על ידי תכנון, אפשר לשלב אותו עם צמחיה (Grasscrete), בעיקר בריצוף, אפשר גם לפתח מלט חלופי (המלט המודרני, המוכר בשם מלט פורטלנד, לא השתנה כמעט מאז ראשית המאה ה-19 וכיום יש טכנולוגיות ומוצרים חדשניים עם חותם סביבתי נמוך יותר). דרך נוספת היא למחזר סוגי פסולת לאבקת תחליף-מלט (אפר הפחם נמצא בשימוש כיום וכך גם Ferrock, תערובת של שאריות גרוסות מתעשיית הפלדה יחד עם סיליקה וחומרים אחרים).

אולם נדמה שהתחליף המבטיח ביותר הוא דווקא החומר המוכר ביותר: עץ. בשנות ה-90 פוּתח באוסטריה עץ משוכב (CLT) לו יש יתרונות רבים: הוא קל, זול, עמיד (אפילו בשריפה וברעידת אדמה), מהיר ליישום, אינו מחייב שימוש בפלדה לייצוב, ובטוח יותר לכוח העבודה. קל יותר לשפץ או לעצב מחדש דירות ומבנים מעץ, וניתן למחזר אותו כשהבניין סיים את חייו או להפוך אותו לביופחם המשמש לדישון ביולוגי. כשהעץ גדל הוא סופח פחמן דו חמצני והפליטות בייצור הן נמוכות, לכן הפליטות הכוללות של המוצר הן כנראה שליליות. דו"ח של הוועדה הממשלתית לשינוי אקלים בבריטניה העריך ב-2018 כי החלפת בטון בעץ היא הדרך שתשיג את הפחתת הפחמן הגדולה ביותר בענף הבנייה.

"בנייה אקולוגית היא תהליך של אופטימזציות בין עשרות פרמטרים שלעיתים יש התנגשות בין כמה מהם", אומר אדריכל יוסי קורי, הבעלים של משרד גיאוטקטוקה ומומחה לבנייה ירוקה. "בתקנים הירוקים מעודדים תמהיל בריא של שימוש בחומרים מקומיים, ממוחזרים ומתחדשים. תעשיית הבנייה עוד לא שם במיצוי הפוטנציאל של חומרים מתחדשים והסיבה העיקרית לכך היא היעדר מודעות ושמרנות בתחום. מניסיוני אלו פתרונות אידיאלים - העלויות נמוכות, קלים לתחזוקה, יש להם יתרונות אקולוגיים, בעלי גמישות צורנית, והם דורשים כמות חומרים נמוכה ולכן קלי-משקל".

עוד בוואלה! NEWS

לא רק מובילי מים: כמה שווים לנו הנחלים בישראל?

לכתבה המלאה
במבוק (צילום: shutterstock)

שלמת במבוק

למרות כל תכונותיו החיוביות, צריך לקחת בחשבון שמיני במבוק לבנייה לא יכולים בהכרח לגדול בכל מקום

צמח אחר שהופך למוביל בתחום חומרי הבנייה הוא הבמבוק, צמח עשבוני שסיביו שימשו לבניה קלה וארעית (כמו צריפים) אלפי שנים וכעת נראה שאפשר להשתמש בו גם לבנייה מסיבית יותר. ללא טיפול נכון, במבוק הוא חומר דליק המתכלה בחשיפה למזג אוויר או נאכל על ידי חרקים. מאידך, סיביו חזקים מאוד, הוא קל, גמיש ועמיד, ומבחנים עכשוויים מראים כי הוא בטוח לשימוש כתחליף לחומרים מוכרים.

כ-1,400 מינים של במבוק מוכרים: רק חלקם מתאים לבנייה, אך לכולם יתרונות דומים. לחורש במבוק יש תועלות אקולוגיות רבות - החל בייצור חמצן גבוה יחסית וכלה במניעת סחף קרקע. החשוב מכל בהקשר של קיימות: בניגוד ליערות, מטע במבוק מגיע לבגרות תוך שנים ספורות והוא מתחדש במהירות (אחד ממיני הבמבוק מחזיק בשיא גינס לגדילה בצמחים: 4 סנטימטרים לשעה). בניגוד לגידולים חקלאיים רבים, הבמבוק זקוק למעט תשומות כדי לשגשג, במיוחד באזורים שבהם הוא גדל באופן טבעי. אזורים אלו (של אקלים טרופי או סוב-טרופי) הם גם בדיוק המקומות שבהם צפוי גידול משמעותי באוכלוסייה העירונית.

במישור האסתטי, במבוק מאפשר חשיבה אדריכלית שאינה קשורה למשטחים הישרים של בטון ופלדה, אלא אורגנית יותר. לאחרונה, פותחו על ידי חברה שוויצרית גם לוחות עץ ייעודיים מתערובת של במבוק גרוס ודבק צמחי המאפשרים בנייה של משטחים ישרים.

"ככל שבתחום הבנייה החשיבה תהיה חשיבה מעגלית והוליסטית, תוך הבנת מחזור החיים של החומרים ומרכיבי הבנייה כך תוטמע החשיבות של שימוש בעץ מיערות מורשי כריתה או במבוק ובהמשך גם מערכות מבנה ייעודיים מעץ", אומר קורי. "ניתן למצוא פתרון אקולוגי לכל מסגרת תקציבית ולשלב מִחזור וחומרים מתחדשים. שימוש בחומרים מרוכבים של במבוק ופלסטיק ממוחזר חוסך בתחזוקה ארוכת טווח. כעת אני מתכנן כעת מבנה באזור עין גדי, שהחיפוי שלו מורכב משילוב כזה והוא אידיאלי לסביבה חמה ומלחית, אינו מצריך תחזוקה אינטנסיבית ולא ומגדיל את תופעת איי החום." שימוש בתמהיל מאוזן של 20-10 אחוז חומרים מתחדשים, 20-10 אחוז חומרים ממוחזרים ו-20-10 אחוז חומרים מקומיים, היא שלב ראשון בדרך להעברת שוק הבנייה למסלול מקיים יותר. זו המלצה שניתנת לביצוע בכל פרויקט ובכל תקציב".

לבסוף, למרות כל תכונותיו החיוביות, צריך לקחת בחשבון שמיני במבוק לבנייה לא יכולים בהכרח לגדול בכל מקום. הגדלת הדרישה לחומר הגלם שלו תחייב הובלה שלו (בעיקר מאסיה ומדרום אמריקה) ואולי תדחוק שטחים טבעיים לטובת הגידול (כפי שקרה עם סויה וקנה סוכר). בנוסף, נדרש מחקר ופיתוח נוסף כדי לוודא עמידות ארוכת טווח במונחים של עשרות שנים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully