פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לוזון רוקן את החברה? מה הוביל לקריסת דורי בניה

      לטענת חברת הבניה של עמוס לוזון בבקשה שהגישה להקפאת הליכים, היא נקלעה למצבה הקשה בשל ירידה חדה בפעילות החברה ופגיעה קשה במוניטין שלה. ל-81 דיירי מגדלי תל-אביב יש הסבר אחר

      עמוס לוזון, מגדלי יו (גלובס , צילום: איל יצהר)
      עמוס לוזון (צילום: איל יצהר)

      האם קריסתה של חברת א.דורי בניה היא "סופו של מהלך ציני ומתוחכם של איש העסקים עמוס לוזון, לריקון החברה מכל נכסיה הטובים והותרתה עם הכנסים הבעיתיים"? כך טוענים 81 תובעים המנהלים בימים אלה הליך משפטי נגד דורי בניה בנוגע לפיצוי על איחורים בבניית דירותיהם במגדלי תל אביב, ושלהבטחת תביעתם גם מחזיקים בעיקולים על כספים של החברה.

      לפני קצת יותר משבועיים הגישה חברת דורי בניה, בבעלותו של עמוס לוזון, בקשה להקפאת הליכים. בבקשה שרבים לא הופתעו ממנה, טענה דורי בניה כי היא לא יכולה לעמוד בתשלום חובותיה המאמירים עד ל-800 מיליון שקל. החברה ביקשה מבית-המשפט כי יתיר לה להקפיא את פעילותה כדי שתוכל ליישם "מתווה של 'סגירה שקטה'", וביקשה לאפשר לה להתמקד בניהול 100 ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדה ובהקטנת החשיפה מכוחם, שהצמיחו לה חובות מותנים על-סך 640 מיליון שקל.

      בבקשה ניסתה דורי להסביר לביהמ"ש כיצד נקלעה למצבה העגום. לטענתה, כבר במועד רכישתה על-ידי עמוס לוזון ב-2016 היה מצבה רע. עוד נטען בבקשת ההקפאה, כי היו אלה בעיקר אירועים משפטיים שהתגלו כהרסניים במיוחד לחברה, שהובילו לירידה החדה בפעילותה של החברה ולפגיעה קשה במוניטין שלה. "החברה חווה על גבה באופן דרמטי את הפעלת הכוח העודף של מזמיני העבודות מחזיקי ערבויות בנקאיות", נכתב בבקשת ההקפאה. "היזמים מעכבים את התמורה לה החברה הקבלנית זכאית, מסרבים לשחרר או להקטין את הערבויות הבנקאיות המוחזקות בידיהם, ומחזיקים כך את החברה הקבלנית כבולה לכל גחמה ולכל תיקון נדרש במשך שנים ארוכות, ובה-בעת נדרשת כל העת להמשיך ולהעניק שירותי בדק למזמיני העבודות ולדיירי הפרויקטים".

      בין יתר האירועים שהובילו לטענת החברה לקריסתה, היא מנתה גם את רצף התביעות שהגישו 81 בעלי דירות במגדלי תל-אביב, אליהם נלוו לטענת החברה עיקולים זמניים בהיקף של 20 מיליון שקל. כעת, הגיע תורם של נושים אלה להגיב לבקשת ההקפאה של החברה, וההסבר שלהם לקריסתה גורס אחרת לגמרי.

      בתגובה לבקשת החברה להקפאת הליכים, טוענים בעלי הדירות באמצעות עוה"ד יצחק יונגר וישי מאירסדורף ממשרד פרידמן יונגר, ועו"ד איתמר כהן ממשרד עורכי דין איתמר כהן - כי לוזון "ביצע שורה של מעשים שעיקרם, מחד, ריכוז כל הנכסים בעלי השווי ומניבי ההכנסות בקבוצת לוזון - היא חברת האם של דורי בניה בניה, ומאידך, הותרת החברה עם כל הצרות והנכסים הבעייתיים בחברה". לטענתם, בקשת הקפאת הליכים שהגישה דורי בניה היא ניסיון של לוזון "להשלים את המשימה באמצעות 'סגירה שקטה', ללא חקירות ובדיקות של התנהלותו וללא כאבי ראש. לכך אסור להסכים."

      70 מיליון שקל מדורי בניה לקבוצת לוזון

      גולת הכותרת של "מעשי הברחת הנכסים וריקון החברה מנכסים ומכספים השייכים לה", טוענים הדיירים, ארעה לפני שנה בדיוק. לטענתם, עמוס לוזון וקבוצת לוזון "הבריחו מדורי בניה כ-70 מיליון שקל שהתקבלו כתוצאה מתביעה שניהלו החברות במסגרת הליך בוררות, על אף שעיקרם המוחלט (93%) של כספים אלו שייכים לחברה, ועל אף אזהרות שהזהיר בית המשפט". לשיטתם של הדיירים ממגדלי ת"א, ברור שזוהי הסיבה המרכזית שהובילה לקריסת החברה: "ככל שעשרות מיליוני שקלים אלו השייכים לחברה היו נותרים בקופתה, ספק רב אם הייתה החברה נקלעת למצבה היום ובכלל זאת נדרשת להליך של הקפאת הליכים."

      70 מיליון השקלים אליהם מתייחסים הדיירים, הם הכספים שהתקבלו בתביעה משותפת שהגישו דורי בניה וקבוצת לוזון נגד קבלן ההקמה של פרויקט תחנת הכוח בדוראד. במסגרת אותו הליך, העיד יועצה המשפטי של החברה כי קבוצת לוזון זכאית רק ל-7% מהסכום שייפסק לטובתה, וכך גם נכתב בדוחות הכספיים של החברה. למרות זאת, באוקטובר 2018, כאשר הסתיימה הבוררות עם מקימת תחנת הכוח, הוגשה לביהמ"ש בקשה לאשר את הסדר דיוני במסגרתו התבקש אישור ביהמ"ש להעברת כל סכום הזכייה לקבוצת לוזון. הדיירים ניסו למנוע את מה שהם כינו אז ומכנים גם היום "הברחת הכספים", אלא שטענתם נדחתה, היות ואז לא היתה דורי בניה במצב של חדלות פירעון.

      ולמרות זאת, כבר לפני שנה הזהירה השופטת אירס לושי עבודי (שהיא גם השופטת שדנה בהליך חדלות הפרעון של דורי בניה), כי החלטתה שלא למנוע את העברת הכספים לקבוצת לוזון נעשית מבלי שהיא מביעה כל עמדה ביחס לשאלה האם ההעברה נעשתה כדין או שלא. "חזקה על קבוצת לוזון ודורי בניה כי ישקלו היטב את צעדיהן בהקשר זה, לבל יימצא בעתיד כי ההסדר הדיוני נעשה שלא כדין, על כל ההשלכות הנובעות מכך", הוסיפה השופטת בהחלטתה.

      לאחר שהועברו חלק מכספי הזכייה בבוררות לקבוצת לוזון, פנה אליה עו"ד כהן, בא-כוחם של דיירי מגדלי ת"א בתביעה שהגישו נגד דורי בניה, וטען בפניהם כי העברת הכספים לקבוצת לוזון מהווה הברחת נכסים "שמרוקנת את החברה כליל מנכסיה, תוך ביצוע העדפת נושים פסולה". החברה דחתה את טענותיו, וציינה כי היא "פועלת תחת ההנחה כי יהיה בידה לפרוע את ההתחייבויות. כל עוד זה המצב הרי שאין עסקינן בהעדפת נושים, שחלה רק בנוגע לחברות חדלות פירעון, ואף לא לחברות בסביבת חדלות פירעון אך הן אינן כאלו".

      כעת, לאור בקשת הקפאת ההליכים שהגישה החברה, טוענים דיירי מגדלי ת"א - "אשר יגורנו בא לנו. לאחר שעמוס לוזון באמצעות קבוצת לוזון השלימו את ריקון פעילותה של החברה, ריקון נכסיה והשלימו את הברחת כל כספי התביעה שהתקבלו בבוררות בסך של כ 70 מיליון שקל לחברת האם (קבוצת לוזון), מבקשת לפתע החברה בשיתוף חברת האם, צו פתיחת הליכים וסעדים זמניים למיניהם והכל במטרה להביא ל'סגירה שקטה' - 'סגירה' אשר בהתאם לתוכנית החברות תהווה השלמה של פעולות הברחת הנכסים והכספים, ללא חקירות, ללא בדיקות וללא כאב ראש. לכך אין לתת יד".

      בדורי בניה ובקבוצת לוזון, כמובן, דוחים את הטענות, ומכנים אותן "טענות מופרכות". לטענתם, 93% מכספי זכיית בוררות דוראד, המהווים 100% ממה שמגיע לדורי בנייה, עברו בפועל לדורי בנייה. בנוסף לסכום זה, טוענים, העבירה קבוצת לוזון עוד למעלה מ-65 מיליון שקל לדורי בנייה.

      בבקשה להקפאת הליכים שהגישה דורי בניה הצהיר יועצה המשפטי הפנימי כי לדורי בניה "היה נכס לקבל בספרים בסך של 67 מיליון שקל", בגין תביעת הבוררות שניהלה בקשר לתחנת הכוח דוראד. עוד הצהיר יועצה המשפטי הפנימי של החברה, כי חל עיכוב משמעותי בתשלום שהעביר קבלן תחנת הכוח "שהוביל להעמקת המצוקה התזרימית של החברה."