מדיניות עיריית רמת גן לבטל כמעט כליל את תמ"א 38 בעיר היא פסולה, וגם הוראות המעבר הן גורפות ומותירות רק מיעוט קטן של פרויקטים שיאושרו - כך נכתב במסמך עמדה של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שהוגש לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב, שדן בעתירת התאחדות הקבלנים בוני הארץ נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן, בנוגע למסמך המדיניות שהוציאה האחרונה ביחס לבקשות להיתרי בנייה מכוח תמ"א 38 בעיר.
המדיניות, שנקבעה בסוף אפריל השנה, קובעת כי "בקשה לתמ"א 38/1 (חיזוק ובנייה, א"מ) ו-38/2 (הריסה ובנייה מחדש, א"מ) נקודתית על חלקה אחת, תאושר באופן חריג ומנימוקים שיירשמו, רק היכן שאינה פוגעת באפשרות לתכנון מתחמי קיים או עתידי, רק בהתאם למצב התשתיות הציבוריות בסביבה ותוך התחשבות במצה הפיננסי והתקציבי של העיר בתקציב הרגיל והפיתוח. כמו כן יישקלו שיקולים הומניטריים ומספר אתרי הבנייה הפעילים בסביבה".
ביולי השנה נקבעו הוראות מעבר ליישום המדיניות הזו, שקבעו כי תוכניות שלא נקלטו במערכת עד למועד הקובע, יהיו כפופות למדיניות החדשה; בקשות שנקלטו במערכת וטרם נדונו, לא כפופות למדיניות החדשה, ואולם הן ייבחנו בכפוף לכללים המנוסחים באותה מדיניות; בקשות שהוגשו ונדונו בוועדה המקומית, אך טרם התקבלה בעניינן החלטה סופית, ייבחנו לפי הסטנדרטים של המדיניות הישנה, ואולם הן יחויבו בחוות-דעת תכנונית מטעם היזם ואישור מטעם מהנדסת הוועדה המקומית כי מימוש ההיתר אינו מונע את האפשרות לקדם תכנון מתחמי ברוח המדיניות החדש; ואילו על בקשות שאושרו בעקרון, גם אם לא הונפקו בגינן עדיין היתרי בנייה - לא תחול המדיניות החדשה.
התאחדות הקבלנים בוני הארץ עתרה ביוני לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד הוועדה המקומית רמת גן והיועץ המשפטי לממשלה, באמצעות עו"ד איל מאמו ממשרד אגמון ושות'. בעתירה טענה ההתאחדות כי לוועדה המקומית אין סמכות להפסיק להוציא היתרים לתמ"א 38. לטענת העתירה, ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, לא הציג תימוכין מקצועיים להחלטה ופעל ממניעים פופוליסטיים לקיום הבטחות שנתן בבחירות.
בדיון המשפטי התבקש היועץ המשפטי לממשלה להביא את עמדתו בנושא, ואכן זו הוגשה אתמול (ב') באמצעות מנהלת המחלקה המינהלית בפרקליטות מחוז תל-אביב אזרחי, עו"ד קרן יוסט, ועו"ד יסכה פישר-יוסף.
"עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי ככלל, ועדה מקומית רשאית לקבוע לעצמה מדיניות לאופן הפעלת שיקול-דעתה בדיון בבקשות להיתר לפי תמ"א 38 או תוכניות שאושרו מכוחה, ואף ראוי כי תעשה כן. עם זאת, על מדיניות זו להיות סבירה ולעמוד בקנה אחד עם הוראות ותכליות התמ"א, שהיא, כידוע, במעמד של דין", נכתב במסמך שהגישו לבית המשפט. "מדיניות הוועדה המקומית שבנדון, לפיה לא יאושרו בקשות להיתר אלא במקרים חריגים ביותר, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות התמ"א אותה היא אמורה ליישם. מדיניות זו אינה סבירה ואינה מידתית. מדיניות זו, השוללת באופן כמעט גורף הוצאות היתרים מכוח התמ"א, אינה מבוססת על עמדה מקצועית באשר ליכולת הקיבול השונה של האזורים השונים בעיר, או על פרמטרים רלוונטיים. כמו כן, מדיניות זו אינה מושתתת על שקילה של כלל השיקולים התכנוניים, ומשכך קשה לראות בה מסמך המתווה כראוי מדיניות תכנונית, אלא לכל היותר הצהרה על כיוון לקביעת מדיניות".
והן מסכמות כי "הלכה למעשה נראה כי המדיניות כפי שנקבעה מאיינת את הוראות התמ"א, שכן היא מביאה למימוש מינימלי ביורת שלה ושוללת מבעלי דירות רבים המעוניינים בחיזוק ומיגון דירתם את האפשרות לעשות כן. לפיכך סבור היועץ המשפטי לממשלה כי מדיניות זו אינה יכולה להיחשב כמדיניות סבירה בהיבט של אופן הפעלת שיקול-הדעת בידי הוועדה המקומית בהתאם לסמכות שניתנה לה ואינה יכולה לעמוד".
השתיים משוות את המדיניות שנדונה בבית המשפט למדיניות המפורטת הקודמת שאישרה עיריית רמת גן ב-2017, על סמך עבודה מקיפה שנעשתה בעיר לאיתור נתונים וצרכים, שבה העיר חולקה למתחמים, שבהם סומנו עדיפויות לתוכניות פינוי-בינוי או חיזוק מבנים לפי תמ"א 38; ומציינות כי בהחלטת המדיניות הנוכחית אין כל ביטוי לאבחנות תכנוניות מקבילות.
עוד הן פוסלות את הפרמטרים שקבעה הוועדה המקומית, לצורך אישור חריג של בקשה להיתר מכוח התמ"א, המתייחסים למצבה הפיננסי של העיר, ומונות אותם פרמטרים מוקשים, שכן פרויקט ספציפי של תמ"א 38 אינו אמור לשנות את מצבה הפיננסי או התקציבי של העירייה; גם השיקולים ההומניטריים שמציינת הוועדה המקומית בהחלטתה אינם ברורים וחורגים מהעולם התכנוני.
הוראות המעבר שגם להן נדרשו שתי עורכות הדין פסולות לא פחות לעמדתן, מאשר המדיניות עצמה: "הן גורפות ומותירות רק מיעוט קטן של מקרים מחוץ לתחולת המדיניות החדשה, באופן שאינו משקלל נכונה את האינטרסים השונים, וספק אם הוא מבחין כראוי בין שלבי ההבשלה השונים של הבקשות השונות".
נשיא התאחדות הקבלנים ובוני הארץ, ראול סרוגו, הגיב כי "דברי היועץ המשפטי הם ברורים ומהדהדים. המדיניות צריכה להיקבע מכוח התמ"א, אבל המדיניות ברמת גם מאייינת לגמרי את התמ"א, ולכן היא בלתי סבירה, ואני מקווה שבית המשפט יאמץ את העמדה הזו".