פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האוצר הסתיר העלות האמיתית של מחיר למשתכן - ואנחנו נשלם

      מחיר למשתכן עצמה עלתה כ-10 מיליארד שקלים אבל הסכמי הגג שנחתמו כדי לאפשר אותה יעלו עוד כ-40 מיליארד שקלים. האוצר זרק את החשבון למשרד הפנים אבל בסוף הכסף יצטרך להגיע מאיפשהו - נחשו ממי? פרשנות

      נדל"ן בנייה בניינים (ראובן קסטרו)
      בנייה (צילום: ראובן קסטרו)

      משרד האוצר העריך את העלויות של תוכנית מחיר למשתכן באזור העשרה מיליארד שקל. זה לא מעט כסף - פחות או יותר כל מה שמושקע בשנה בתשתיות התחבורה. אבל לכולם היה ברור שזה הרבה פחות מהסכום האמיתי. לאט לאט מתחיל להתברר מה משרד האוצר לא סיפר לנו.

      אחת הסיבות שבגללן מחיר למשתכן עולה הרבה יותר מההערכות הרשמיות של משרד האוצר היא "הסכמי גג". בישראל, לרשות מקומית לא כדאי לעודד בנייה למגורים, כי הארנונה למגורים לא מכסה את ההוצאות של העיריות על הדיירים. לכן, כדי לשכנע רשויות מקומיות להסכים לבנייה של דירות מחיר למשתכן בשטחן, משרד האוצר חתם אתם על הסכמי גג. בהסכמים האלו משרד האוצר התחייב לבנות על חשבונו את כל התשתיות שידרשו כדי לקבל את הדיירים.

      מתברר שהסכמי הגג האלו עולים לפחות ארבעים מיליארד שקל. הסיבה שמשרד האוצר טוען שמחיר למשתכן עולה רק עשרה מיליארד שקל ולא סופר את הסכמי הגג היא שבמשרד האוצר עשו תרגיל חשבונאי ולכן הסכמי הגג לא מופיעים בספרים שלו. אבל זה שהחביאו את ההסכמים לא אומר שהם לא קיימים, ולכן כשלוקחים בחשבון את הסכמי הגג, העלות של מחיר למשתכן עולה לחמישים מיליארד שקל - בערך פי שתיים מהתקציב של משרד הבריאות.

      כולנו נשלם

      אבל החמישים מיליארד שקל האלו זה לא סוף הסיפור. כי חלק גדול מראשי הערים חתמו על הסכמי הגג מתוך אמונה שאם משרד האוצר יממן את התשתיות, אז לא תהיה בעיה לספק לתושבים שירותים גם בהמשך. זאת כמובן הנחה שגויה, כי הסכמי הגג דואגים רק לבניית התשתיות, אבל לא דואגים לתוספת הכנסה עתידית עבור העיריות.

      זה אומר שעיריות שאין להן עודפים תקציביים ושיקלטו מספר גדול של תושבי מחיר למשתכן ייכנסו בתוך כמה שנים לגירעון תקציבי לא קטן. אבל גירעון תקציבי של עיריות זה בעיה של משרד הפנים, לא של משרד האוצר, ולכן מבחינת משרד האוצר זה לא קשור להוצאות על מחיר למשתכן.

      מבחינת התושבים בערים שבהם בונים מחיר למשתכן, אבל, זה לא מעניין אם הבעיה היא של משרד הפנים או האוצר. מבחינתם זה אומר שבתוך כמה שנים מחיר למשתכן עומדת ליצר עוד עלויות שמישהו יצטרך לשלם. אז אפשרות אחת היא שהתושבים החדשים והישנים של הישובים שקלטו את מחיר למשתכן ישלמו בזה שהם יצטרכו לחיות עם שירותים מונציפליים ברמה ירודה במיוחד. אפשרות שניה היא שכל תושבי מדינת ישראל ישלמו, כי למדינה לא תהיה ברירה והיא תצטרך להעביר לישובים האלו תקציבי איזון על חשבון הקופה הציבורית.

      אבל גם אם הכסף יגיע דרך תקציבי איזון, התושבים בעיריות שיסתבכו בגלל מחיר למשתכן ישלמו מחיר גבוה. כי תקציבי האיזון נמצאים באחריותו של משרד הפנים, ולכן לשר הפנים תהיה לא מעט השפעה על הקריטריונים שלפיהם יוחלט אילו רשויות יקבלו סיוע, וכמה כסף תקבל כל רשות. אז אם במקרה אתם גרים בישוב חילוני ופתאום אתם מגלים שבונים לכם מקווה ליד הבית, תבינו שזה חלק מהמחיר של מחיר למשתכן, כי בלי המקווה ראש העיר שלכם לא היה מקבל את הכסף. תשאלו את ראש העיר של טבריה.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי