למה גנזו קניוני עזריאלי את התוכנית להקמת מרפסת בקניון

לפני כחודש התרחשה דליפת אמוניה ממפעל הגלידות המפורסם יוניליוור (שטראוס לשעבר) בעיר עכו. בעקבות הדליפה פונו המבקרים מקניון עזריאלי, הנמצא במרחק שבעה מטרים בלבד מהמפעל, ואף לעצירת תנועת הרכבות וכלי הרכב בכבישים הסמוכים. המפעל נסגר לצורך התקנת אמצעי בטיחות, ונפתח מחדש.

ממידע שהגיע ל"גלובס" עולה כי הדליפה התרחשה במועד מאוד לא נוח לקבוצת עזריאלי. זאת מכיוון שבאותה העת, בקבוצה ניסו לשדרג את הקניון. בעזריאלי הגישו למוסדות התכנון בקשה להרחבת בית הקפה "קפה קפה" המצוי בקומת הקרקע של הקניון, וכן ביקשו בחברה להקים מרפסת לא מקורה בקפה גרג בקומה שמעל. במשרד להגנת הסביבה התנגדו לכך נחרצות מחשש לדליפה נוספת, ובעזריאלי נאלצו לגנוז את התוכנית לבניית המרפסת הפתוחה.

כבר בחודש מרץ האחרון, עוד לפני הדליפה, שיגר המשרד להגנת הסביבה מכתב למהנדסת עיריית עכו, מיכל סופר, בעניין המרפסת. במכתב נאמר כי "לאור הקירבה בין הקניון למפעל שטראוס המאחסן אמוניה, עמדת המשרד להגנת הסביבה הייתה לאורך כל הדרך כי לא יהיו מרפסות פתוחות בקניון לכיוון המפעל. זאת, כדי למנוע כניסה חופשית של אוויר המזוהם לתוך הקניון במקרה שיש אירוע חומרים מסוכנים במפעל שטראוס. עמדתנו לא השתנתה, ועל כן אנו מתנגדים לבקשה".

לאחר מכן התקיימה פגישה בין נציגי עזריאלי לבין נציגי המשרד להגנת הסביבה. בעקבותיה, הודיע המשרד על התנאים בהם הוא יסכים להוצאת היתר בנייה לתוספת המבוקשת. בין היתר הבהירו במשרד כי המרפסת תהיה סגורה ואטומה ותיבנה מחומר קשיח, על מנת שלא תתאפשר כניסת אוויר מבחוץ לתוך המרפסת הסגורה. עוד נקבע בתנאים כי תחלופת האוויר במרפסת הסגורה, תתבצע בעזרת מערכת מיזוג אוויר פנימית של הקניון בלבד. המרפסת תיבנה ללא חלונות או דלתות יציאה אל מחוץ לשטח הקניון פרט לדלת יציאת חירום. הדלת תינעל באופן אוטומטי ולא תאפשר יציאה אל מחוץ לקניון, והדלת תיפתח בזמן שריפה בלבד. לעזריאלי לא נותרה ברירה אלא לאמץ את התנאים, ולאחר מכן, כאמור, לגנוז את הבקשה להקמת המרפסת.

לא היה זה הסיבוב הראשון בעימות שבין עזריאלי לבין המשרד להגנת הסביבה בעניין הקניון בעכו. המפעל פועל בעכו 60 שנה, וכיום מוחזקות בו 17 טונות של אמוניה לצורכי קירור. אמוניה היא גז דליק ורעיל בשאיפה, שבעת דליפה או פיצוץ עלול לגרום לנזקי בריאות ונפש. הקניון נפתח לציבור בחודש אוגוסט 2011, והוא כולל 12 אלף מ"ר ו-300 חנויות. הוא נבנה חרף התנגדות המשרד להגנת הסביבה שהזהיר מפני תסריט של דליפת אמוניה, המסכן חיי אדם.

טופס האכלוס ניתן לאחר שהוועדה המקומית לתכנון ובנייה עכו, ביטלה סעיף שחייב את אישור המשרד להגנת הסביבה לאכלוס הקניון. לא רק האינטרס הכלכלי בפיתוח העיר וההכנסות מארנונה מסחרית עמדו לנגד עיני עיריית עכו כשאישרה את הקניון, אלא גם משום שיש בתי מגורים שכבר בנויים בסמיכות למפעל. מנגד נטען במשרד להגנת הסביבה כי הבתים מרוחקים במרחק 100 מטרים מהמפעל, וכי היחס לבנייה חדשה אינו זהה לבנייה קיימת.

במשרד להגנת הסביבה לא ויתרו, ובאוקטובר 2011, כחודשיים לאחר שנפתח הקניון, הגישו יחד עם משרד הבריאות ערר נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עכו, נגד קבוצת עזריאלי ונגד איגוד ערים לכיבוי אש גליל מערבי לוועדת הערר המחוזית צפון. בערר ביקשו המשרדים לבטל את החלטת הוועדה המקומית להסיר את התנאי המחייב אישור המשרד להגנת הסביבה לאכלוס הקניון. "שימושים של מסחר ומפעל המאחסן חומרים מסוכנים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת", נכתב בערר.

באותו ערר צוין כי המשרד להגנת הסביבה הציג סקר סיכונים שבו צוין כי טווח הסיכון הנדרש מהמפעל, על מנת לצמצם את הסיכון הצפוי לאוכלוסייה שתגיע לקניון הנמצא בסמיכות למצבורי אמוניה הוא 100 מטרים, כאשר בפועל המרחק הוא שבעה מטרים בין קיר הקניון לקיר המפעל.

ועדת הערר שלחה את הצדדים להגיע להסכמות, שכללו רשימת תנאים שהציב המשרד להגנת הסביבה למיגון המפעל ומצבורי האמוניה בתוכו, ושיביאו למזעור הנזק במקרה של אירוע דליפה. המפעל השקיע עשרות מיליוני שקלים באמצעי המיגון, ובמשרד להגנת הסביבה טוענים כי בזכות הוראות המיגון שנתן המשרד, אירוע הדליפה שהתרחש לפני חודש הסתיים ללא נפגעים.

מעיריית עכו נמסר: "אנו מוטרדים מהעובדה שמיכל האמוניה נמצא במפעל השוכן בלב שכונת מגורים ועל כן אנו דורשים מהמשרד להגנת הסביבה שלא לחדש את היתר הרעלים למפעל ולהעתיקו למקום אחר אשר מרוחק מאזור מגורים. בימים הקרובים מתוכנן השר להגנת הסביבה לבקר בעיר, ואנו נציג בפניו את דרישותינו. באשר לבקשה להיתר שהוגשה, הרי שהיא הועברה לבקרת תוכן, במסגרתה אישר המשרד להגנת הסביבה את הרחבת בית הקפה בקומת הקרקע, אך התנגד למרפסת בקומה הראשונה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תומכת במילוי דרישות המשרד להגנת הסביבה ולמיטב ידיעתנו גם היזם פועל להתאמת התכניות לדרישתם. נבהיר, כי סטטוס הבקשה להיתר הוא מילוי התנאים של בקרת התוכן ועם השלמתם ניתן יהיה להוציא את היתר הבנייה".

הסמיכות של קניון עזריאלי למפעל יוניליוור בעכו אינה המקרה היחיד של בעיות בטיחות הנובעות מסמיכות של מפעלים או אתרים עם חומרים מסוכנים, למבני ציבור.

במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי התופעה גוברת בעיקר בגלל המגמה לבצע עירוב שימושים, ולהכניס לאזורי תעשייה שימושים חדשים שאמורים להחיותם, דוגמת מגורים ומסחר. בשנים האחרונות גובש חוזר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה בנושא מדיניות מרחקי הפרדה ממקורות סיכון, לרבות ממקורות חומרים מסוכנים.

על פי המדיניות, הדרך הטובה ביותר להגן על אוכלוסייה מפני אירועי חומרים מסוכנים היא באמצעות שמירת מרחק בין מקורות סיכון נייחים כמו מפעלים, לבין מבנים ציבוריים. עם זאת, ניתן לצמצם את המרחק הנדרש באמצעות הפעלה של אמצעים טכניים. במסגרת המדיניות נקבע כי במקורות סיכון המכילים חומרים מסוכנים ייקבע מרחק הפרדה בהתאם לתרחיש הייחוס, ולא יפחת בכל מקרה מ-100 מטרים כאשר מדובר בחומרים רעילים, או מ-50 מטרים כאשר מדובר בחומרים דליקים.

בפועל, טוענים במשרד להגנת הסביבה, מדיניות זו אינה מיושמת או נאכפת כאשר אישור תוכניות מגיע לוועדות התכנון הרלוונטיות. רק בחלק מהמקרים מתבקשת חוות-דעתו של המשרד להגנת הסביבה, שרק אז נחשפת בפניו התוכנית, אך גם במקרים שהוא מגלה התנגדות, בפועל, הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה יכולות להתעלם מעמדת המשרד ולהעניק היתרים לתוכניות שאינן מקובלות על המשרד להגנת הסביבה.