פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עד לפתרון הקסם: החלופות לתמ"א 38 רחוקות מלהיות ריאליות

      תסריט סביר הוא, שהדיונים על התמ"א החלופית ייארכו עוד ועוד וזמן תפוגת התמ"א הקיימת תוארך פעם אחר פעם לא יהיה מנוס מלקבוע תקנות מעבר עד לביטול התמ"א, שכנראה יאריכו את תוקפה בעוד תקופה שיכולה להימשך גם שנים פרשנות

      פרויקט תמ"א 38, רחוב לוי אשכול, פינת התמר, קרית אונו (גלובס , צילום: איל יצהר, גלובס)
      תמ"א 38 בקריית גת (צילום: איל יצהר)

      מה יהיה היום שאחרי תמ"א 38? תמ"א 38 אחרת. אין אחד שיעז לבטל את התוכנית הלאומית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, גם אם רוב דברי הביקורת עליה מוצדקים - היא תוכנית נקודתית שאינה רלוונטית לפריפריה, שמכבידה על תשתיות הסביבה, שמכבידה על השכונות ועל העיריות, ושבשנים האחרונות הפכה יותר לתוכנית נדל"ן להעשרת בעלי דירות ויזמים, מאשר תוכנית לחיזוק מבנים. עדיין המדינה זקוקה לתוכנית לחיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה. במינהל התכנון יודעים את זה, ראשי הרשויות יודעים את זה, וגם בממשלה. עכשיו השאלה היא, מה יבוא במקום תמ"א 38 - והדברים פחות ברורים.

      "יש להעדיף תכנון מיטבי יותר, באמצעות תוכניות מפורטות להתחדשות עירונית ולפינוי-בינוי, אשר יבחנו ויסדירו את התכנון במתחמים שלמים", אומר המכתב ללשכת עורכי הדי שיצא ממינהל התכנון, ובאמת הלהיט האחרון בקרב אנשי מינהל התכנון הוא התכנון המתחמי, כלומר לא לקחת מבנים בדידים, כמו בתמ"א 38, אלא לקחת מתחמים שכוללים מספר מבנים, ולתכנן את כולם ביחד באופן כוללני, בדומה למה שעושים במתחמי פינוי-בינוי.

      על הנייר המודפס העיקרון הזה נראה טוב יותר, ואולם בכנס התחדשות עירונית שנערך בחודש שעבר על ידי מרכז הבנייה הישראלי, התקשו המומחים שדיברו בו להרחיב ולנסות לתרגם את העקרונות של התכנון המתחמי לחקיקה, לתכנון וליישום. לפיכך הרעיון הזה נראה רחוק מאוד מלהיות אפוי.

      מעבר לזה, גם אם ננסה ליישם את העיקרון הזה , עדיין יישאלו אותן שאלות של עומסים על תשתיות, צורך בהפשרת קרקעות לטובת מבני ציבור ושטחי ציבור פתוחים, העיריות עדיין ידרשו היטלי השבחה ואולי אפילו יותר מאשר היום, משום שהתכנון המתחמי ייאלץ אותן להשקיע בתשתיות הרבה מעבר למה שהן עושות כיום. הבעיה, שמרגע שיידרשו היטלי השבחה מקומות רבים יוציא את הפרויקטים מכלל היתכנות.

      ומה עם הפריפריה? בגליל אומרים, שלמוטט בניין בטבריה לא צריך רעידת אדמה - מספיק גם רוח חזקה. הפריפריה, ובמיוחד זו שלאורך קו השבר הסורי-אפריקאי, תמשיך כנראה להישאר ללא פתרון לסכנת רעידות האדמה, גם אם התוכנית תוחלף באחרת.

      נחזור לתמ"א 38 הקיימת והמושמצת. ישבו על התוכנית הזו מומחים במשך רבע שנים, עד שגיבשו את הנוסחה המוכרת כתמ"א 38/1 של חיזוק מבנים ובנייה. לאחר מכן המציאו את גרסת 38/2 של ההריסה ובנייה. עכשיו מינהל התכנון מנסה לשכנע, שבתוך כעשרה חודשים הוא יגבש נוסחה חדשה ובלתי מוכרת לתמ"א, שתתן פתרון לכל חולשות התמ"א ותוציא את כולם מרוצים? לא בטוח שזה יקרה.

      תסריט סביר הוא, שהדיונים על התמ"א החלופית ייארכו עוד ועוד וזמן תפוגת התמ"א הקיימת תוארך פעם אחר פעם. יש לא מעט עניינים משפטיים על הפרק ומאות מיליוני שקלים שיזמי התמ"א 38 השקיעו, על מנת לקדם את תוכניותיהם.

      לאור כל זאת, לא יהיה מנוס מלקבוע תקנות מעבר עד לביטול התמ"א, שכנראה יאריכו את תוקפה בעוד תקופה שיכולה להימשך גם שנים. ומי יודע - אולי אז יימצא פתרון הקסם לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, שיענה באחת על כל בעיות התמ"א.