הרצליה אישרה תוכנית מתאר שסותרת את תוכניות הוותמ"ל

ביום חמישי האחרון הכריז ראש עיריית הרצליה משה פדלון על עצמאות תכנונית ממינהל התכנון. "העתקנו בעבר את מה שקבעו לנו. אנחנו עומדים לסתור את זה", סיכם את ההצבעה במועצת העיר שלו, שבשיבתה כמליאת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה, החליטה להפקיד בוועדה המחוזית גרסה חדשה של תוכנית המתאר של הרצליה, הר/2530. בעוד שהגרסה הקודמת, כך טוען פדלון, הוכתבה לעירייה מלמעלה, הגרסה הנוכחית שלה היא מתריסה ומוחה, מבטלת את ותמ"ל אפולוניה ואת ותמ"ל שדה התעופה, ומקצצת כשני שלישים ממספר יחידות הדיור שהוספו לעיר בגרסה הקודמת.

הגרסה הקודמת של תוכנית המתאר הופקדה במארס 2017. לאחר מחאה ציבורית גדולה מצד תושבי העיר, שסיכנה באופן מוחשי ביותר את כסאו של פדלון, ביטלה אז הוועדה המחוזית בצעד נדיר את הפקדת התוכנית, והשיבה אותה לעירייה, תוך שהיא מטילה עליה לבחון את תוכנית המתאר מבחינת מערכות תחבורה ציבורית, תשתיות ובכלל זה נגר, ניקוז, ביוב, תוכניות התחדשות עירונית ועוד.

היו שראו בהחזרת התוכנית לדיון גלגל הצלה שהטיל שר האוצר משה כחלון, האחראי על מינהל התכנון, לפדלון.

ואולם מיד לאחר שהוחזרה אליו התוכנית, יצא פדלון למתקפה על הזרועות הממשלתיות, שלטענתו ממש הכתיבו את התוכנית ההיא, ברוח הדרישה של כחלון לתת עדיפות לאישור עוד ועוד יחידות דיור, שבמקרים רבים לא גובתה בבדיקות האם התשתיות המקומיות יעמדו באותן יחידות מתוכננות.

בגרסה המתוקנת של התוכנית, אומרים בעירייה, אכן נבדקה ההתאמה בין יחידות הדיור לתשתיות, והתוצאה הייתה ירידה דרמטית של שני שלישים במספר יחידות הדיור שיתוספו לעיר - מ-52 אלף בגרסה שהופקדה ב-2017 ל-18 אלף בלבד בגרסה הנוכחית.

אמנם באופן רשמי התוכנית כוללת 37 אלף יחידות דיור, ואולם להערכת העירייה, הקיבולת הריאלית תסתכם ב-18 אלף.

שכונות בולטות שבהן תיתוסף בנייה בשנים הבאות, הן חוף התכלת, השכונה העתידית שבין מלון מנדרין ומחלף גלילות להרצליה פיתוח והמרינה, שתכלול 11,500 יחידות דיור, מרכז העיר, שבו יוקמו עוד 5,000 דירות, רובן בהתחדשות עירונית, שכונת יד התשעה (שביב) שתוסיף עוד 3,500 דירות, דרום מרכז העיר שבו יוקמו עוד 2,860 דירות והשכונות החדשות קרית שחקים עם 1,950 דירות וגליל ים עם 1,100 דירות. גם גבהי המבנים בגרסה החדשה נמוכים בהרבה מאלה שאוזכרו בגרסה הקודמת, שהגיעו אף ל-25-30 קומות. בגרסה הנוכחית מרכז העיר יאופיין בבנייה של עד 9 קומות, בעוד שאזורים כנווה עמל, הרצליה פיתוח והרצליה ב' ישמרו על תבנית הבנייה הקיימת; לאורך צירי התנועה הראשיים הוועדה המקומית תוכל לשקול בנייה גבוהה יותר. בנייה מעל 13 קומות כבר תזדקק להפעלת שיקול דעת נקודתי על ידי הוועדה המקומית.

לא מפתיע שבאותה רוח, שבאוצר אולי יראו בה "מרדנית", התוכניות הראשונות לספוג את תוצרי הבדיקות החדשות, היו התוכניות הממשלתיות באפולוניה, בתע"ש ובמתחם הקרוי "הרובע הצפוני", הכולל את גן רש"ל, נחלת עדה ומתחם שדה התעופה שאמור להתפנות: באפולוניה מתכננת הממשלה באמצעות הוותמ"ל הקמת 3,900 יחידות דיור; ברובע הצפוני - 15 אלף; במתחם תע"ש, בחלק הדרום מזרחי של העיר על גבול רמת השרון, מתוכננות 5,000 יחידות דיור, ובסך הכול כ-24 אלף דירות.

תוכנית המתאר של הרצליה הותירה רק 7,200 יחידות ברובע הצפוני, ואת אפולוניה ומתחם תע"ש הגדירה כמתחמים שמיועדים לתכנון עתידי.

בעירייה הסבירו, כי הוחלט שלא לעסוק ב"אוויר חם" - כלומר לתכנן מתחמים שהסיכוי לקידומם בשנים הקרובות הוא דל. "מה שלא ריאלי - לא יתממש", אמרו שם.

"המדינה מדברת על יחידות דיור? אני מדבר קודם כל על תשתיות, על מה שקורה בשטח", אומר פדלון. "את אפולוניה צריך לטהר בעלויות של מאות מיליוני שקלים והכול בשביל 3,000 יחידות דיור. לי יש תוכנית להתחדשות עירונית בעיר שכוללת 9,000 יחידות דיור, שתצריך רבע מהסכום שהמדינה רוצה להשקיע באפולוניה. מדובר באזור ירוק עם צמחייה ועם בעלי חיים נדירים, ליד אתר ארכיאולוגי - למה להרוס את המקום הזה? הגיע הזמן שמדינת ישראל תיתן לנו אחריות וסמכות על השטח, ואנחנו נתכנן אותו טוב יותר מאשר מינהל תכנון והוותמ"ל. תאפשרו לי".

צחוק הגורל - שעות לפני שאושרה התוכנית, פסק בג"ץ כי הוותמ"ל יוכל לקדם את מתחם אפולוניה, על אף זיהומי הקרקע שהתגלו בו.

"מדברים על צפון הרצליה? אין ניקוז, אין תחנות רכבת, אין כבישי אורך, ושדה התעופה לא מפונה ולא יפונה עוד 15 שנים", הוא ממשיך. "לפני שלוש שנים מינהל תכנון החליט סופית שהוא ייסגר באוקטובר 2018. הוא נסגר? את מתחם תע"ש רצו לפנות עוד לפני 30 שנה. אז מדברים. וכביש 531-20 סגר את הניקוז למים לכיוון הים. המומחים אומרים שיתכן שהניקוז ייקח 40% מהשטח של הרובע הצפוני, אז הם קובעים כבר כמה יחידות דיור יהיו שם? והיכן תחנת הרכבת והמחלפים? זה נחמד שבישיבות ממשלה בא נציג שאומר שאורך כפול רוחב זה שטח, והכל מסתדר. אבל השטח לא יכול לשאת את זה. במקסימום שבמקסימום אתה לא יכול להקים יותר מ-7,000 יחידות דיור ברובע הצפוני, וזה לפי מיטב המומחים". וכך קוצץ מספר יחידות הדיור ברובע הצפוני ביותר ממחצית.

פדלון עצמו אינו משלה את עצמו שיתקבל במינהל התכנון במחיאות כפיים. אבל הוא שב ומדגיש את הרמה הגבוהה של הבדיקות המקצועיות שאפיינה את התוכנית החדשה, הן מבחינת אנשי המקצוע, והן מבחינת מה שהיה אחד מהנושאים העיקריים לתלונות התושבים בפורמט הקודם של התוכנית - שיתוף ציבור. התוכנית הנוכחית נערכה לאחר 22 מפגשים עם הציבור. "הרצליה מהווה בערך 1% מכלל תושבי המדינה והיא תורמת 18,000 יחידות דיור. הלוואי שכל הרשויות יפעלו כמוני, המדינה תקבל יותר ממיליון וחצי יחידות דיור מתוכננות. אני תרמתי את חלקי".

אבל הלקח האישי שלו מהסיפור: "המדינה צריכה לשחרר. היא צריכה לשמוע גם את האנשים שבשטח ואת זה היא לא עושה. היא הולכת קדימה ולא רואה לא ימינה ולא שמאלה. זה נחמד שבירושלים מדברים על יחידות דיור כשאין מים, אין ניקוז ואין שדה תעופה שמתפנה".

עכשיו הכדור, או יותר נכון תפוח האדמה התכנוני הלוהט, נמצא בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב. יו"ר הוועדה דניאלה פוסק אומרת בזהירות, כי "התוכנית עוד לא הגיעה אלינו ולכן אין לנו אפשרות להתייחס אליה", ואולם היא מזכירה, כי הוועדה המחוזית דנה בכל תוכנית שמוגשת אליה ובסמכותה לאשר, לעדכן, לשנות או לאשר אותה - על פי העניין", כך שברור שהדברים לא יעברו כל כך בקלות.

תוכנית המתאר החדשה של הרצליה היא לא פחות מאשר סטירת לחי מצלצלת בפרצופו של מינהל התכנון. אם לקבל את טענתו של פדלון, שגרסתה הקודמת של התוכנית הוכתבה לעירייה על ידי גורמים מלמעלה, הגרסה הנוכחית מעלה ספקות כבדים מאוד לגבי המניעים ו/או המקצועיות שלהם.

אפשרות אחרת היא שפדלון נכנע לרוח העזה שנשבה בעירו מכיוון הציבור כשניסה להפקיד את התוכנית בגרסתה הקודמת, ועל כן הגיש תוכנית צנועה בהרבה. ייתכן כמובן שכל האפשרויות נכונות.

באשר לישימות הצעד שלו - תוכניות ותמ"ל נחשבות על פי חוק ככאלה שגוברות על תוכניות מתאר מקומיות, כך שהוותמ"ל יכול להתעלם מהר/2530, אולם צעד כזה יכול לפעול כבומרנג נגד מינהל התכנון, שכן זה יחזק מאוד את הטענות שהוותמ"ל אינה מתעניינת באמת בבעיות סביבתיות באזורים שבהם היא פועלת, אלא רוצה לאשר תוכניות בסיטונאות, גם אם הן לא ישימות בשטח.

נזכיר גם שהרצליה אינה היחידה שבה התקוממו התושבים נגד תוכניות המתאר שהוסיפו לעריהם עשרות אלפי תושבים באותה טענה ממש - שהתשתיות לא יוכלו להכיל אותם. נראה עתה אם הרצליה תהיה הסנונית הראשונה ובעקבותיה יבואו ערים נוספות.