שישה ימים נותרו לסגירתו המתוכננת של נמל התעופה שדה דב, ואיש לא יודע איך הסיפור הזה ייגמר. אתמול אמור היה לכנס ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון שבמסגרתו יצטרך להחליט אם לקבל את הצעת שר התחבורה החדש בצלאל סמוטריץ' לחקיקת בזק, שתדחה את מועד פינוי שדה התעופה בשלוש שנים לפחות. אולם בסופו של דבר הדיון לא התקיים. לפי ההצעה, הליכי התכנון והבנייה יימשכו בשטח חלקי שעליו יושב השדה כיום, וכך יתאפשר להפעיל טיסות פנים לאילת.
מחר תתכנס ועדת הכספים של הכנסת לדיון נוסף בנושא, שבו ידרוש יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה) לקבל תשובות קונקרטיות ממשרד האוצר לגבי ההשלכות הכספיות של דחיית מועד פינוי השדה, וממשרדי הביטחון והמשפטים - על ההשלכות הנוספות הקשורות לכך.
גפני זועם על היעדרותם של בעלי הקרקעות בשדה דב (הגוש הגדול) מהדיון הקודם בנושא בשבוע שעבר, ואלה מצדם זועמים על ההצעה של סמוטריץ': בפנייה דחופה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט הם כינו אותה "הפרה גסה של הוראות ההסכמים בין המדינה ובין המנהלים", "ספין" ו"זריית חול בעיני מקבלי ההחלטות", ואיימו כי בעקבות זאת יתבעו דמי שימוש רטרואקטיבית על הפעלת השדה בקרקע פרטית, בסכום המוערך ב-4-5 מיליארד שקל. סמוטריץ' מקווה לנטרל את המוקש באמצעות סעיף בחוק שיסדיר את מעמדם כבעלי זכות ראשונים על הקרקע.
בדיון שהתקיים אמש (א') מול השופט יעקב שקד בבית משפט השלום בהרצליה, קבע שקד כי מחר בצהריים יתייצב היועמ"ש או מי מטעמו לדיון דחוף בנושא סגירת שדה דב. במסגרת הדיון ירצה השופט שקד לשמוע על ההשלכות המשפטיות על הזזת מועד סגירת השדה. בקביעתו כתב שקד, "בית המשפט מניח כי הנוגעים בדבר ימתינו לדיון זה ללא יצירת עובדות נוספות". במילים אחרות - הוא מצפה שהצעת החוק לא תקודם עד אז.
לקראת ההכרעה בשאלת שדה דב, בין אם יוכל לדחות את הפינוי או להתחילו במועד, מגיש "גלובס" מורה נבוכים לאחת משאלות התכנון הסבוכות והיצריות ביותר שידעה מדינת ישראל בעשורים האחרונים. מה הטיעונים של כל צד? מהם הפתרונות המוצעים? ואיך בכלל הגענו עד הלום?
1. איך נוצרה בעיית שדה דב?
בספטמבר 1938 נפתח שדה דב עם הקו תל-אביב-חיפה-ביירות. שדה דב פועל במעמד של שדה תעופה צבאי (עבור מטוסי תובלה) שממנו מתבצעת גם פעילות אזרחית שעיקרה טיסות לאילת (כיום רמון). מעט טיסות מתבצעות לקפריסין, בעונה, לצד פעילות של מטוסים פרטיים.
עוד ב-1961 דובר על פינוי השדה עם התפתחות שכונת רמת-אביב, וב-1965 הוחלט על בנייה של טרמינל בנתב"ג שיקלוט את פעילות השדה. עד אז כבר הספיקה המדינה למכור קרקעות שעליו ישב השדה שצפוי היה להתפנות. הקרקעות האלה יהוו את זרע המחלוקת שעליה מדובר בימים אלה. רבים מבין בעלי הזכות עליהן, כ-1,900 איש, רכשו אותן בגלגולים השונים שבמהלכם השדה הזה אמור היה להתפנות, ואחרים קיבלו אותן בירושה. בכל פעם שהשדה אמור היה להתפנות לטובת בנייה של יחידות דיור - זה לא קרה.
ב-1980 המדינה התחייבה לפתח את החלק המזרחי של הגוש הגדול, ובעלי הקרקע ויתרו על תביעת דמי השימוש בשדה. שני עשורים לאחר מכן, על רקע ביטול מס הרכוש ואי-הפינוי, דרשו בעלי הקרקעות מחדש את דמי השימוש, וב-2003 הגישו תביעה נגד המדינה בנושא. ב-2007 נחתם הסכם נוסף, שבו הצהירה המדינה רשמית לראשונה על כוונתה לפנות את השדה, ובעלי הקרקע העניקו לה בתמורה 50% מהזכויות שלהם על הקרקע כתמריץ לכך.
ב-2012 נקבע כי השדה ייסגר ב-30.6.16. זה לא קרה. המועד הבא סומן כאפריל 2017. גם זה לא קרה. בשנה שעברה קבע שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן כי הפעילות האזרחית בשדה דב תופסק יחד עם הפעילות הצבאית ב-1.7.19, מועד שקיבל את חותמת בג"ץ. אלא שבחודשים האחרונים החליטו המתנגדים לסגירת השדה להפשיל שרוולים ולצאת לקרב, למודי ניסיון כי גם ברגע האחרון דברים עוד יכולים להשתנות.
ההתנגדות לסגירת השדה נובעת משני טעמים עיקריים: הפגיעה בעיר אילת, ששדה דב "משמש כתחנה המרכזית שלה", כהגדרת ראש העירייה מאיר יצחק הלוי; והחשש ממחיקת תשתית תעופתית לאומית, בהיעדר שדה תעופה משלים בנתב"ג וחרף הגידול העולמי במספר הטסים - עמדה שמבטא בין היתר ארגון הטייסים הישראלי.
מולם עומדים בעלי הקרקעות שמבקשים לממש את הנכס היקר שלהם, משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל שהפכו לשותפים בקרקע, ומשרד הביטחון ששמח לפנות את הטייסת שלו ולקבל מימון לשליש מעלות פרויקט העברת הבסיסים לנגב. תושבי האזור נחלקים בין מי ששואפים להשאיר את השדה (כך תושבי שיכון ל') לבין מי שטוענים שהוא מפגע סביבתי.
2. מה יקרה אם השדה לא יפונה?
12 מיליארד שקל - זה הנזק שבעלי הקרקעות בשדה דב טוענים שייגרם למדינה אם השדה לא יפונה במועד. האוצר ורשות מקרקעי ישראל, התומכים גם הם בסגירתו המיידית, מפזרים אומדנים גבוהים עוד הרבה יותר (ראו פרשנות ומספרים בעמודים אלה). שלשום, אומדן שגובש במסגרת דיונים פנימיים שנערכו בין משרד האוצר לגורמים במשרד ראש הממשלה ובמועצה הלאומית לכלכלה, הגיע ל-14 מיליארד שקל.
התחשיבים מתייחסים לאבדן ההכנסות העתידי של המדינה מהשטח ולשקלול של פיצוי לבעלי הקרקעות. באשר לאובדן ההכנסות העתידי, נדמה שהוא לוט בערפל: בנייתן של כמה יחידות דיור באמת תיפגע מהדחייה? עד כמה האומדנים ריאליים ביחס לגודלו של השדה ואורך המסלול, אם הפעלתו תימשך במתכונת מצומצמת? זה מה שוועדת הכספים מנסה לברר כעת.
3. האם סמוטריץ' באמת יכול לחולל שינוי?
הדרך היחידה שבה יכול סמוטריץ' להוביל את האג'נדה שלו, כתומך נלהב בדחיית סגירת שדה דב, היא דרך חקיקת בזק. בממשלת מעבר יש הגבלות על האפשרות לחוקק חוקים, אולם במקרה של קונצנזוס, ובהתחשב בתמיכה חוצת המפלגות שלה זוכה סמוטריץ' הוא בטוח שזה אפשרי. שר התחבורה החדש, שלדבריו פועל בשליחות ראש הממשלה, עושה בימים אלו שיעורי בית יחד עם אנשי המשרדים השונים כדי להבין את השלכות הדחייה.
הצעת החוק שלו מציעה דרך של "גם וגם", בדומה למתווה השלביות שהציע ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי, שהעדיף לאחרונה להוריד פרופיל בנושא הזה. התכנית מציעה פרק זמן של שלוש שנים, שבמהלכו השדה יפעל במתכונת מצומצמת לצד קידום התכנון לבנייה, וכן מציעה הגנה על בעלי הקרקעות בשטח וחיזוק של מעמדם. לטענתו, הצעת החוק היא מהלך ש"אין דמוקרטי ממנו, ואין לגביו מחלוקת ציבורית. המחלוקת היא מול פקידי האוצר, רשות מקרקעי ישראל ומשרד המשפטים".
סמוטריץ' לוקח כדוגמה את שדה התעופה בהרצליה. "גם שם הסגירה נדחתה בשלוש שנים, כי הבינו שממילא יידרשו לפחות שלוש שנים עד התחלת בנייה... אין סיבה בעולם לסגור את השדה כדי להותיר שם חול שומם. למה לקרוע את צינור החמצן מאילת, אם אפשר לעשות את זה בעוד כמה שנים שבמהלכן ייבחנו כל הפתרונות האפשריים?".
4. מתי ראש הממשלה ישמיע את קולו?
גורם במשרד היועמ"ש אמר ל"גלובס": "יש פה אמנם סוגיה משפטית, אבל אם גורמים מדיניים (הכוונה היא לראש הממשלה) יחליטו לדחות את מועד פינוי השדה, התפקיד שלנו הוא להסביר במה זה כרוך - ולמצוא את הדרך לעשות את זה".
במילים אחרות, כל העיניים נשואות לנתניהו. הוא יכול להכריע בסוגיה על בסיס הצעת חוק שעברה בישורת האחרונה של הכנסת ה-20 ביוזמת ח"כ יואב קיש, אחד המתנגדים הבולטים לסגירת שדה דב. ההצעה קבעה כי שר הביטחון - תפקיד שגם אותו מאייש נתניהו - יוכל, על סמך מסקנות שיקבל ממשרדי האוצר, הביטחון והמשפטים, לדחות את סגירת שדה דב. אלא ששלושת המשרדים העבירו מסקנות ולפיהן יש לסגור את השדה.
אינספור מאמרי דעה פורסמו בתקשורת בעת האחרונה, אינספור פניות העבירו גורמים שונים ישירות לראש הממשלה, לכאן או לכאן, כולם מנסים לשכנע בצדקתם. את קולו של נתניהו לא שמענו מפורשות. מי שבעיקר ניהל את המגעים מול שני הצדדים היה מנכ"ל משרדו היוצא יואב הורוביץ, התומך בגלוי בסגירת שדה דב.
5. מדוע רשות מקרקעי ישראל לוחצת לפנות?
שלשום פרסמנו באתר "גלובס" מכתב ששיגר עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל, לכל הגורמים המעורבים בסוגיית שדה דב. לצד אזהרה בדבר אובדן הכנסה של 17.25 מיליארד שקל למדינה, שמרון גורס כי אי-פינוי השדה יעכב בנייה של 40 אלף יחידות דיור לצד ביטול בנייה של 10 אלף יחידות. עוד תיאר פגיעה בהליכי תכנון ראויים ואחראיים (של רמ"י ומשרדים אחרים), ופגיעה ישירה ועקיפה בשוק הנדל"ן דרך צמצום היצע הדירות. הוא מזכיר את הירידה בהתחלות הבנייה, ואת עליית המחירים בשוק הדיור בשלושת החודשים האחרונים, בשיעור של 1.5%.
באשר לטענות של רבים ממתנגדי סגירת השדה, ולפיהן ממילא הליך הבנייה יימשך עוד שנים ארוכות, כותב שמרון כי ברבעון השלישי של 2019 יושלם הליך התכנון של רובע דב שהעבודה עליו החלה לפני 8 שנים, כי "לא ניתן למכור מקרקעין עליהם פועל שדה תעופה שלגביו ישנו מחלוקת עזה", וכי ניתן להתחיל לדון בהיתרי בנייה (תהליך שצפוי להימשך כשנה לפחות) רק לאחר שהשדה יפונה.
הטענה האחרונה, שכבר הושמעה לא אחת בידי רמ"י, זכתה להתנגדות מצד סמוטריץ', שאמר כי "רמ"י יעשו את מה שהמשרד הממונה עליהם יורה להם". ברמ"י, מנגד, מודאגים שאילו תעבור הצעת החוק של סמוטריץ', הרי שגלגל התכנון יחזור לראשיתו, כיוון שמדובר בתוכנית אחרת לגמרי מזו המקורית.
מעבר לדאגה לשוק הדיור, חשוב לזכור כי רמ"י מחזיקה ב-50% מהקרקע, בעקבות ההסכם עם בעלי הקרקעות מ-2007. שטח השדה אמור להכיל 16 אלף יחידות דיור ו-3,700 חדרי בתי מלון, וברמ"י רואים הרבה כסף מול העיניים. מצד שני, לא תמיד האינטרס הכספי הוא היחיד שמשחק תפקיד: גם רון חולדאי יכול היה ליהנות מכספי הארנונה כתוצאה מהקמת יחידות הדיור, ובכל זאת הוא מתנגד לפינוי המיידי.
6. מדוע עיריית אילת לוחצת לא לפנות?
מאיר יצחק הלוי, שנבחר לאחרונה לקדנציה הרביעית שלו כראש עיריית אילת, לא ניצב במקרה בראש מטה המאבק נגד סגירת שדה דב, יחד עם התאחדות המלונות בראשות אמיר חייק.
לדברי יצחק הלוי, תושבי אילת שזקוקים להגיע למרכז ובעלי מקצוע שמגיעים קבוע לאילת (בראשם רופאים) ייאלצו לעבור מסע מפרך. בחודש מרץ האחרון נסגר שדה התעופה באילת, וכל הטיסות ממנה ואליה הועתקו לשדה התעופה רמון, מרחק של 20 ק"מ ו-100 שקל לכיוון במונית. בפסח המסע הזה ארך גם שעתיים. אם ייסגר שדה דב והטסים ייאלצו לעבור דרך נתב"ג, טוען יצחק הלוי, המסע יתארך עוד וייעשה לא כדאי. רופאים לא ירצו לספק שירותים רפואיים לאילתים, וחולים שנזקקים לטיפול במרכז יתקשו לקבל אותו.
לכך יש להוסיף את הטענה שסגירת שדה דב תפגע בכדאיות הטיסות לאילת. ארקיע המפעילה 70% מהטיסות בקו, וישראייר המפעילה את השאר, יעדיפו להקצות מטוסים לטיסות בינלאומיות, כפי שכבר עושה ארקיע בפועל. דוח רש"ת לחודש מאי מצביע על ירידה של 30% במספר הטסים מנתב"ג לאילת לעומת מאי שעבר. גם הרכבת שהובטחה בעבר בין רמון לאילת לא נראית כרגע באופק, והאמירה שאנשים יגיעו לנתב"ג וכבר יעדיפו לנסוע לחו"ל אינה ריקה מתוכן.
7. למה רשות שדות התעופה שותקת?
רשות שדות התעופה אמונה על 23 מעברי הגבול ונמלי התעופה בישראל, כולל שדה דב. היא חוזרת ואומרת כי נתב"ג ערוך ומוכן לקליטת כל פעילות שדה דב אחרי 1 ביולי, בין היתר באמצעות הגדלת פעילותו של טרמינל 1, שיקלוט מהחודש הבא גם את הנוחתים מאילת ולא רק את הממריאים לשם.
רש"ת לא מביעה עמדה בנוגע להמשך פעילות השדה. יש הטוענים שהדבר נובע מכך מתשלום שכבר קיבלה מרמ"י, בהיקף של 230 מיליון שקל, לטובת היערכות לקליטת הפעילות משדה דב. בהסכם שנחתם בין שתי הרשויות ב-2013 רש"ת נדרשת לעמוד בפינוי במועד, ואם לא תצליח - תיאלץ להחזיר את הסכום שהועבר אליה בתוספת 5 מיליון שקל.
אלא שההסכמים לא לקחו בחשבון את פתיחת השמיים לאחר חתימתם, בעידוד שר התחבורה הקודם ישראל כ"ץ ובאמצעות הסכם בין ישראל לאיחוד האירופי. כך גדל מספר הטסים בנתב"ג בקצב דו-ספרתי מדי שנה: ב-2018 חלפו בו יותר מ-22 מיליון נוסעים, ובשנים הקרובות המספר צפוי להגיע ל-30 מיליון. העומס הזה יקשה, כמובן, על קליטת הפעילות משדה דב.
8. למה צריך את צה"ל כדי להפעיל את השדה?
כיום לשדה דב אין רישיון להפעיל טיסות אזרחיות. בדומה לנמל התעופה עובדה, שעד לאחרונה שימש לטיסות בינלאומיות לפני העתקתן לרמון - הפעילות האזרחית של השדה מתקיימת באמצעות צה"ל, כך בכל הנוגע לפקחי טיסה או למגדל הפיקוח. את שאר שירותי הקרקע, כמו חניה או עובדי הטרמינל, מספקת רש"ת.
צה"ל, שמקבל תשלום על השירותים שהוא נותן, יפסיק את פעילותו בשדה דב בכל מקרה ב-1 ביולי, ויעבור לחצור. גם טקס חגיגי כבר קבוע בלו"ז. בדיון בוועדת הכספים בשבוע שעבר אמרו נציגי משרד הביטחון כי אם תידחה העתקת השדה, וצה"ל יידרש להפעיל אותו במתכונת אזרחית בלבד, ההיערכות לכך תיקח חודשים. נציג רשות שדות התעופה טען שאזרוח מלא של השדה יכול לקחת גם שנה וחצי.
9. ומה עם האינטרס התעופתי?
"חייבים לאפשר לשדה דב להמשיך לפעול... לא באמת שקלו את העניין לעומק. הרבה אינטרסים, הרבה אגו, ללא מחשבה אמיתית", כך כתב בימים האחרונים גורם בכיר במערך התכנון ולשעבר בכיר באוצר לגורמים בכירים במשרד ראש הממשלה.
הבכיר מנמק את התנגדותו לסגירת השדה ב"צורך בשדה תעופה מטרופוליני בעיר תל-אביב, בדומה לערים גדולות בעולם כמו לונדון וברלין. מצב שדות התעופה בישראל הוא רע, וצר מלהכיל את מגוון האפשרויות הנדרשות... נתב"ג הולך ונסתם, ובקרוב יהיה צר מלהכיל את צורכי התעופה, ולהעמיס עליו טיסות נוספות לא יהיה נכון".
הרבה מספרים נזרקו בנוגע לעלויות של השארת שדה דב על כנו. אך האם אל מול המספרים האסטרונומיים הללו נעשה תחשיב ראוי בנוגע לכסף ששדה דב יוכל להכניס לקופת המדינה, לאור העובדה שתנועת הנוסעים רק גדלה והוא יוכל גם לשמש לטיסות נוספות לאגן הים התיכון? התשובה היא לא.
מה עושים עם שדה דב?
תומכים בפינוי מיידי
■ בעלי הקרקעות
■רשות מקרקעי ישראל
■ חלק מהתושבים הגרים בסמוך
■ מנכ"ל משרד רה"מ היוצא, יואב הורוביץ
יושבים על הגדר
■ רה"מ בנימין נתניהו
■ רשות שדות התעופה
תומכים בפינוי דחוי והדרגתי
■ שר התחבורה החדש, בצלאל סמוטריץ'
■ עיריית ת"א
מתנגדים לפינוי
■ עיריית אילת
■ התאחדות המלונות
■ ארגון הטייסים
■ תושבי שיכון ל'