"נגמרה בעיית ההיצע במדינת ישראל" כך אמר הבוקר (ב') מנהל רשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון בוועידת הנדל"ן שמקיים עיתון דה מרקר בתל אביב. "וההיצע שאנחנו משווקים הוא לא רק בפריפריה. התקבולים של רמ"י מאוד מושפעים מפינוי שדה דב. כדי שנוכל לעמוד בהתחייבויות שלנו לפרויקטים מחוללי שינוי, אנחנו צריכים את ההכנסות מהקרקע" שמרון קרא לממשלה הבאה להמשיך את תוכנית מחיר למשתכן: "אסור לחזור לשיטה שמחיר הקרקע הוא גבוה ככל שניתן ובסוף המחיר מתגלגל לרוכש הדירה. הקבלן לא יכול להוריד את מחיר הדירה גם אם הוא רוצה. כשמחיר הקרקע סביר, כמו במחיר למשתכן, הקבלן יכול לשחק בשולי הרווח שלו והרוכש קונה דירה במחיר סביר. בנוסף, אני מבהיר לממשלה הבאה שללא הוןתמ"ל לא נעמוד ביעדים שהממשלה מציבה לנו. כל המתנגדים לותמ"ל הם בעלי אינטרסים, כמו בעלי קרקעות חקלאיות, וראשי ערים. שראש מועצת עמק חפר אומרת שהתפקיד שלה הוא לאפשר לתושבי תל אביב שיהיה להם איפה לטייל בשבת, אז היא טועה. זה ממש לא התפקיד שלה".
נושא נוסף שקיבל התייחסות בוועידה הוא תמ"א 38 ועתידה המוטל בספק. "תמ"א 38 היא מוגבלת ואנחנו בוחנים אותה מחדש", אמרה מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר. "התכנון הנקודתי לחידוש בניין הוא לא פיתרון לכלום והוא עושה נזק. לכן יצאנו למכרז גדול, לתכנון של שכונות גדולות ומרכזי ערים ברשויות מקומיות, כדי שהעיר תוכל לקבל כל מה שסביבה עירונית נכונה צריכה. ולכן מבחינתנו תמ"א 38 בקונסטלציה הנוכחית מסיימת את הדרך".
העיר הראשונה ליישם את המדיניות שעליה מדברת זילבר היא רמת גן. ראש העירייה כרמל שאמה כהן הסביר: "גם מינהל התכנון אומר היום מה שאנחנו אומרים כבר הרבה זמן. הבחירות ברמת גן היו על הדבר הזה. היה ראש עיר מכהן שהיה פרו תמ"א. ממול הצבתי אלטרנטיבה וקיבלנו את אמון הציבור ואת המנדט ליישם את זה. יישום התמ"א שהיה ברמת גן הוא כמו עיר שמתאבדת בהילוך איטי אבל ברור שהיא הולכת להתרסק. שזורקים על עיר זכויות בנייה בלי הכרה, כמו להפוך וילה על פחות מחצי דונם לבניין של יותר מ-20 דירות, איזה תכנון עירוני יש פה? היום אנחנו באמת מחדשים את העיר כי התכנון הוא במתחמים. קל להגיש בקשה להיתר אבל זה אינטרס אחד של קבלן ושל דיירים. צריך להסתכל על האינטרס של כולם כולל של הדורות הבאים. התאחדות בוני הארץ הגישו נגדנו עתירה ואנחנו נילחם עד הסוף. אם בטעות תיפול שגגה בבית המשפט המחוזי נלך לבית המשפט העליון וגם לכנסת אם צריך. אבל שיהיה ברור שתמ"א 38 בבניינים בודדים ברמת גן לא תחזור. שירד לכולם האסימון, לקבלנים ולדיירים, אל תבזבזו את זמנכם לריק, תתכננו מתחמים שלמים. התוצאה הסופית הרבה יותר טובה לכולם. מבחינת הדיירים לעשות תמ"א בבניין בודד זה למכור זהב במחיר נחושת. במקום זה לכו לפרויקט גדול יותר, שייקח אולי קצת יותר זמן, אבל תקבלו תוצאה טובה יותר".
בהמשך התייחסה זילבר לאתגרים העומדים בפני הממשלה הבאה: "הממשלה הגדירה משבר דיור ומינהל התכנון אישר בשנתיים 300 אלף יחידות ידור, חלקן בהתחדשות עירונית, חלקן לערבים, חלקן לחרדים, וחלקם גם בשטחים פתוחים. עברנו מראיה משברית לתוכנית אסטרטגית. היום נושא התשתיות דרמטי ואנחנו נמצאים בעיצומו של משבר תחבורה גדול במדינת ישראל. עוד מחלף ועוד כביש לא יתנו פיתרון. סיימנו לאשר את כל הרכבות הקלות במטרופולין תל אביב ועכשיו צריך לבצע אותו. בלי ביצוע לא נוכל לראות שינוי"
זילבר התייחסה גם היא לסערה הציבורית והפוליטית סביב פינוי שדה דב: "פינוי שדה דב יאפשר לפתוח 2 ק"מ של חוף לטובת הציבור, והקמת שכונה גדולה ואינטנסיבית של 16 אלף יחידות דיור אבל לא רק. התוכנית כוללת גם 4,000 חדרי מלון, רכבת קלה, ועירוב שימושים. המגבלות שמטיל שדה דב הן לא רק על המתחם עצמו, אלא על עוד 10-20 אלף יחידות דיור שמושפעות מהגבהים של שדה דב, חלקן בהתחדשות עירונית בערי השרון. כל סטייה מהתוכנית שקודמה, תידרש חשיבה מחודשת ולכן העמדה שלנו היא לפנות אותו" הזהירה זילבר.
מנכ"ל משרד הפנים: "עד שלא ישנו את מס הארנונה, ראשי הערים יתנגדו לבניית מגורים"
"משברים יכולים להביא גם להזדמנויות, אבל במשבר הדיור היה פיספוס", כך אמר הבוקר מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן בועידת נדל"ן של עיתון דה מרקר המתקיימת בתל אביב. "מלחמת יום כיפור תרמה משמעותית להסכמי השלום עם מצרים. האם משבר הדיור מונף להזדמנות לפיתרון כולל יותר? אמנם נעשה מאמץ ממשלתי אדיר: נוצר ארגז כלים שכלל הסכמי גג, מחיר למשתכן, העצמת הועדות המקומיות, ותמ"ל, וכו, ובסוף ראשי הערים מתגנדים לבנייה, ובממשלה מאשימים אותם בסיכול פתרון למשבר הדיור. לטעמי ראשי רשויות הם מנהיגים לא פחות אחראיים מהנבחרים בממשלה. ראש רשות נבחר בבחירה ישירה בניגוד לשר. המשבר הזה לא נוצל לרפורמה מרחיקת לכת לאחד החסמים הכי גדולים בתחום, כמו הארנונה. כולנו יודעים שהסיבה המרכזית ולא היחידה שראשי רשויות מתנגדים לגידול בתושבים היא כי מבנה המס בישראל מעוות. מס הארנונה כולל אלפי סיווגים, אין שיטה אחידה, אין בינו לבית התכלית שלו שום קשר, ולכן ראשי ערים מעדיפים ארנונה לעסקים ולא מגורים. כל עוד הנתון שארנונה למגורים היא גרעונית לא משתנה, איך נוכל לרתום ראשי ערים למהלך?".
כהן התייחס גם לכמות הרשויות בישראל: "אף אחד לא יכול לשכנע אותי שיש מקום ל-257 רשויות מקומיות בישראל. המצב הזה הוא הזוי. רשות של 4000 תושבים מטרטרת מנגנונים שלמים מבוקר ועד ערב. יכולנו לנצל את המשבר ולעבור לאזוריות. למה שהממשלה לא תתנהל מול מטרופולינים במקום מול כל רשות ורשות? יש יתרון לגודל, מערכות התכנון יכולות לחשוב ברמה אזורית. במקום זה נוצרת קניבליזיציה בין הרשויות שרבות ביניהן על שטחים".
מאבק שמנהלים כיום במשרד הפנים, תחת ידו המכוונת של השר אריה דרעי (ש"ס) ובתמיכתו של כהן, הוא כי קורת הגג תחתיה צריך להיות מינהל התכנון הוא משרד הפנים כבעבר, ולא משרד האוצר, מאז נכנס משה חלון לתפקיד שר האוצר. "אנחנו במשרד הפנים נלחמים שמינהל התכנון יהיה במשרד הפנים כי רק שם יוכל להיווצר דיאלוג יותר עמוק בין הממשלה לשלטון המקומי. הפספוס הגדול בניהול משבר הדיור בממשלה באחרונה היה הדחיקה של ראשי הערים אל מחוץ להגדרת הפתרונות. הממשלה החליטה שהעיר תגדל בלי שהיו פתרונות לגידול בהיקף התושבים. היום הממשלה הבאה צריכה לייצר תמרצים שיהפכו את ראשי הערים שמעוניינים בהתחדשות עירונית לתומכים במהלך".