פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האוצר לא אחראי על עליית מחירי השכירות? תחשבו שוב

      משרד האוצר מתנער לחלוטין מאחריות לעליות במחירי השכירות או הארנונה. בחינת הנתונים מעלה תמונה שונה לחלוטין. פרשנות

      כיכר המדינה, תל אביב (ShutterStock)
      תל אביב (צילום: shutterstock)

      בשבועות האחרונים התפרסמו ידיעות על שורה של עליות מחירים: בין היתר התפרסם כי מחירי השכירות עלו בשנה האחרונה באופן משמעותי, וכי הארנונה עומדת להתייקר. לפי העיתונות, התגובה של בכירים במשרד האוצר היא כי מדובר או בהתייקרויות שעוד לא קרו, או בהתייקרויות שאין להן קשר למשרד האוצר.

      אז כדאי לעשות סדר: במידה מסוימת, הבכירים באמת צודקים. מי שמעלה את מחירי השכירות זה לא האוצר, אלא בעלי הדירות. לא האוצר החליט על עלייה במחירי הארנונה, המחירים פשוט מתעדכנים לפי נוסחה שנקבעה לפני 20 שנים.

      אבל מהצד השני, גם אם משרד האוצר לא מעלה את המחירים בעצמו, עליות המחירים האלו הן בהחלט תוצאה של המדיניות שלו. נתחיל ממחירי השכירות: נכון שמי שמעלה את מחירי השכירות הם בעלי הדירות. אבל מה בדיוק ציפו במשרד האוצר שיקרה אם הם יוצאים בקמפיין שבו הם משמיצים את המשכירים ומאשימים אותם שהם "משקיעים" שפוגעים בזוגות צעירים? מה בדיוק הם חשבו שיקרה אם שר האוצר מחליט שהתפקיד שלו הוא "להוריד את הביקוש" לדירות חדשות בעזרת הגרלה של דירות שיתחילו לבנות אותן רק בעוד כמה שנים?

      לקריאה נוספת:
      החברה נשלחה לפירוק ורוכשי הדירות צפויים לאבד את רוב כספם
      עסקת ענק בטיילת: אביב ולני גרופ רכשו מגרש בהרברט סמואל בת"א
      מתיו ברונפמן רכש את הדירה האחרונה במגדל מאייר בת"א

      אני לא יודע מה הם ציפו. אבל די ברור שקרו שלוש דברים. אחד, הרבה פחות אנשים קונים היום דירות להשקעה, כך שיש מחסור בדירות להשכרה. השני, הרבה מאד זוגות שזכו בהגרלה מחכים לדירות, והם צריכים לגור באיזה מקום בכמה שנים שנותרו עד שיבנו אותן. השלישי, זה שנבנו הרבה מאד דירות באזורי פריפריה שאף אחד לא רוצה לקנות, אבל יש מחסור בדירות לזוגות צעירים שרוצים לגור במרחק נסיעה סביר מהעבודה. וכששלושת הדברים האלו קורים ביחד, מחירי השכירות עולים.

      עליית הארנונה - מחדל מתמשך

      גם עליית מחירי הארנונה היא לא באשמת פעולה של משרד האוצר. אבל היא תוצאה של מחדל מתמשך. כי משרד האוצר קבע שמחירי הארנונה מוצמדים לשכר במגזר הציבורי ולמדד המחירים לצרכן. אפילו מבקר המדינה לא מבין למה צריך להצמיד את מחירי הארנונה לשכר במגזר הציבורי ולא לצרכים של העיריות, אבל מה שמבקר המדינה כותב ממילא לא מעניין אף אחד. ולכן כל פעם ששר האוצר רוצה להיות נחמד לוועדי העובדים ומעלה את השכר במגזר הציבורי או את שכר המינימום, הארנונה עולה.

      יותר מזה, בגלל שהארנונה נקבעת לפי נוסחה ולא לפי הצרכים, נוצר מצב שבו לעיריות לא כדאי לקבל תושבים. כי מי שקבע את הנוסחה, החליט שתושבים צריכים לשלם מעט ועסקים צריכים לשלם הרבה. זה אולי נשמע הגיוני, כי מי שקבע את הנוסחה רצה שהתושבים יהיו מרוצים. אבל זה רע לעיריות, כי תושבים הרבה יותר יקרים לעירייה מעסקים. לכן, עיריות מוכנות לקלוט תושבים חדשים רק אם הם קונים דירות גדולות יחסית, כי לדיירים שקונים דירות גדולות יש כסף, וכסף מביא עסקים.

      התוצאה היא שהעיריות מנחות את הקבלנים לבנות רק דירות ארבע וחמש חדרים, מה שגורם לשר האוצר להתלונן שאין דירות לזוגות צעירים, ולכן השר מביא תוכנית כמו "מחיר למשתכן" שבה הדירות יבנו רק בעוד כמה שנים, ולכן הזוגות הצעירים צריכים למצוא בינתיים דירות להשכרה, מה שמאלץ את השר להעלות את השכר כדי שלאנשים יהיה כסף לשלם שכר דירה. וכשהשכר עולה הארנונה עולה, וכשהארנונה עולה הציבור מתלונן שהמחירים עולים, וכשהציבור מתלונן, במשרד האוצר טוענים שזה לא באשמתם, זה הכל בגלל הנוסחה.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן