"הצלחה גדולה למבצע גביית ארנונה!" הייתה הכותרת של ההודעה לעיתונות שהעביר משרד הפנים בסוף 2017, זאת לאחר 7 חודשים מאז הכריז המשרד על מבצע הנחות לבעלי חובות ארנונה ישנים. במסגרת המבצע אפשר משרד הפנים לרשויות המשתתפות לתת לבעלי החוב הנחה של 50% על חובות מלפני שנת 2015, זאת בתנאי שגם ישלמו חובות מהשנים 2015 ו-2016 (ללא הנחה).
משמעות ההנחה - על כל 100 שקל של חוב, משלם בעל החוב 50 שקל.
על פי הודעת המשרד, למעלה מ-13,000 בעלי חוב, תושבים ובעלי עסקים, ניצלו את המבצע בכדי להסדיר את חובם. בשורה התחתונה, כ-260 מיליון שקל נגבו במסגרת המבצע ב-147 רשויות מקומיות שהשתתפו, כאשר מנגד ניתנו לחייבים הנחות בהיקף של 205 מיליון שקל. 103 מיליון מתוך כלל ההנחות ניתנו לתושבי כנגד ארנונה ממגורים והשאר לעסקים.
פרסום הדוחות המבוקרים של הרשויות המקומיות לשנת 2017 מאפשר בחינה של השפעת המבצע על הגבייה ברשויות המשתתפות מעבר לפרטים בהודעה לתקשורת.
מתוך סה"כ ההנחות שניתנו במבצע, כמעט חצי - 101.3 מיליון שקל - ניתנו בירושלים לבדה.
מה נחשב הצלחה?
את הצלחת המבצע אפשר לבחון מכמה כיוונים. ראשית אפשר לבחון האם המבצע הצליח להקטין את היקף חובות הארנונה כלפי הרשויות המקומיות. בהקשר זה, היקף יתרות הפיגורים מארנונה, שהם חובות הארנונה שהרשויות המקומיות עדיין מאמינות שהן יכולות לגבות, קטן מ-9.74 מיליארד שקל בסוף 2016 ל-9.48 מיליארד שקל בסוף 2017 (קיטון של 259 מיליון שקל).
אך מנגד היקף החובות המסופקים, שהם חובות הארנונה שהרשויות המקומיות לא מאמינות שהן יכולות לגבות, גדל מ-20.51 מיליארד שקל ב-2108 (גידול של 569 מיליון שקל), כך שבשורה התחתונה, סך החובות של התושבים והעסקים כלפי הרשויות המקומיות גדל ב-310 מיליון שקל.
שנית, אפשר לבחון האם יש שינוי מהותי בהיקף גביית הפיגורים השנתית. סך כל גביית הפיגורים בשנת 2017 עמדה על 1.9 מיליארד שקל, גידול של 44.7 מיליון שקל ביחס לשנת 2016 - לכן גם בהיבט הזה המבצע לא ביצע שינוי.
המסקנה היא שמבצעי הנחות בחובות זה נחמד ופופולרי בקרב בעלי החוב, אבל לפני שמכריזים על הצלחה מן הראוי להגדיר מהם היעדים והמדדים להצלחה. סביר להניח שלאחר הגדרת היעדים והמדדים להצלחה, תהיה גם הבנה שצריך קודם להבין למה הרשויות לא מצליחות לגבות מלכתחילה, לגבש כלים להתמודדות עם הסיבות לקושי בגבייה ואולי, בסוף, לעשות מבצע.
הכותב הוא בעל הבלוג "המדד המוניציפלי"