מדד המחירים לחודש ינואר רשם ירידה של 0.1% כך מדווחת היום (ו') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בכך רושם המדד עלייה מצטברת של 1.2% ב-12 החודשים האחרונים, כלומר חוזר לתוך תחום יעד עליית המחירים של בנק ישראל. מדד ינואר הוא בדרך כלל מדד נמוך בשל גורמים עונתיים. הציפיות בקרב האנליסטים היו לירידה של 0.3% עד 0.4% על רקע ירידות במחירי הביגוד והדיור.
מדד מחירי הדירות רשם עלייה של 0.2% בנובמבר-דצמבר לעומת אוקטובר-נובמבר. בכך מגיע קצב ירידת המחירים השנתי ל-1.4%. במחוז ירושלים נרשמה עלייה של 1.5%, בצפון ללא שינוי. בחיפה ירדו המחירים ב-1%, במרכז עלו ב-0.5%, בתל-אביב נרשמה ירידה של 0.5% ובדרום עלייה של 1.2%.
מחירי הירקות והפירות הטריים עלו ב-3.5% וסעיף תחזוקת הדירה רשם עלייה של 1%. מנגד ירידה של 7% נרשמה בסעיף ההלבשה וההנעלה.
בחודש שעבר רשם מדד המחירים ירידה של 0.3% שבעקבותיה הסתכמה האינפלציה בשנת 2018 ב-0.8%, ובכך הייתה 2018 לשנה החמישית ברציפיות שבה קצב עליית המחירים נמצא מתחת לרף התחתון של הטווח (בין 1% ל-3%). נזכיר כי בנובמבר העלה בנק ישראל את הריבית, לראשונה מזה שבע שנים, לאחר שהוועדה המוניטרית של הבנק השתכנעה כי האינפלציה התבססה בסביבת היעד. נגיד הבא החדש, פרופ' אמיר ירון, שנכנס לתפקידו לאחר העלאת הריבית ולא היה שותף להחלטה, אמר כי מדיניות העלאות הריבית צריכה לשאוף להבאת האינפלציה למרכז תחום היעד - אמירה שהתפרשה בשוק כיונית מאד. אנליסטים כמו יונתן כץ מלידר, שצפה את העלאת הריבית האחרונה, מעריכים כעת כי בנק ישראל לא יעלה את הריבית כלל בשנת 2019.
במדד הנוכחי בא לידי ביטוי העדכון הדו-שנתי במשקל המרכיבים השונים - מדד המחירים מגלם את מחירם של 1,400 מוצרים ושירותים שונים, כשהמשקל היחסי של כל אחד מתעדכן פעם בשנתיים. בעקבות העדכון האחרון גדל משקל רכיב המזון (ללא ירקות ופירות) במדד מ-13.7% ל-14.3% ומשקל ההוצאה בסעיף התחבורה והתקשורת גדל מ-19.3% ל-20.2%. לעומת זאת משקל סעיף הדיור המדד ירד מ-24.9% ל-24.1%.