מדוע מחירי הדירות עולים? זו שאלה עם הרבה תשובות, שכנראה קומבינציה מסוימת של כולן תספק את התשובה: ריביות שירדו ובנייה לא מספקת הן התשובות המקובלות, אבל יש גם תשובות אחרות, אחת מהן היא השתנות הדירה לאורך השנים וההשתנות שלנו.
שטחי הדירות גדלו בערך ב-20 מ"ר, וכך דירות 3 חדרים של היום משתרעות על שטח שגדול מדירות 4 חדרים מלפני 30 שנים. דירות 4 חדרים של שנות השבעים הגיעו ל-80-90 מ"ר, היום ל-100-115 מ"ר ולא חסרות דירות גדולות אף יותר.
הסטנדרטים ממשיכים לעלות ולייקר את הדירות אף הם, ולא פעם ניתן לראות בניין עם שש קומות מצויד בשתי מעליות, אף שהחוק מחייב מעלית אחת; מועדון דיירים וג'ימבורי לילדים כבר מזמן אינם נחלת פרויקטים יוקרתיים.
בדירות עכשוויות נבנים לעתים קרובות שלושה חדרי שירותים - להורים, לילדים ולאורחים; המחסן החליף את הבוידעם (וסביר להניח שחלק מהקוראים כבר לא יודעים מה זה "בוידעם"); הממ"ד, שבמקורו היה חצי חדר, גדל והפך להיות חדר מן המניין; מרפסות נעלמו מנוף הבית הישראלי בשנות השבעים, וחזרו אלינו בשני העשורים האחרונים בקאמבק מטורף - אם בדירות מתחילת העשור הקודם הוקמה מרפסת ששטחה 8 מ"ר, היום מרפסת של 20 מ"ר אינה מחזה נדיר; תריסים חשמליים, שעד לפני עשור וחצי כמעט לא היו בנמצא, ועד לאחרונה הותקנו רק בדלת המפרידה בין הסלון למרפסת, הפכו לנחלת כלל חלונות הדירה. המרצפות זינקו ממידות 20 על 20 ס"מ ל-80 על 80 ס"מ.
גם עיצוב הבית תפס במקביל תאוצה מטורפת והיום שכירת שירותי אדריכל ומעצב אינה מאפיינת רק את העשירונים הגבוהים. רוכשי דירות משקיעים בעיצוב ובהתאמה של הדירות לצורכיהם כ-100 אלף שקל ואף יותר, נוסף על מה ששילמו על הדירה, אפילו אם מדובר בדירה חדשה.
אמנם בתוך כלל העסקאות, רכישות של דירות חדשות הן המיעוט, והרוב רוכשים דירות יד 2, אולם עליית הסטנדרטים משפיעה גם על ההשקעה בדירות יד 2. אז מדוע שמחירי הדירות לא יעלו?