"אנחנו מגינים על השטחים הפתוחים בחירוף נפש". המשפט הזה נכתב בשבוע בעבר על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, בתגובה שביקשנו על הפקדת תוכנית רכס לבן בהרי ירושלים להתנגדויות הציבור.
התוכנית משנה את הייעוד של קרקע בת 840 דונם של שטחים פתוחים ושמורת יער, לשכונת מגורים בת 5,250 דירות, מלון בן 300 חדרים, ושטחי תעסוקה ומסחר. מדובר באזור מיוער בחורשות שניטעו על ידי קק"ל בדרום מערב הבירה, המהווה מוקד משיכה למטיילים ומקום מחייתם של איילים, שועלים, צבועים וגיריות. אל מול הטענות שמשמיעים הארגונים הירוקים כנגד התוכנית שעתידה לחסל שטחים פתוחים, ובראשם החברה להגנת הטבע, הצטיידה הוועדה המחוזית בשלושה נימוקים:
הראשון הוא הכי פחות מקורי, והוא כמובן מחסור חמור בדירות בירושלים שצפוי לגדול עם השנים. מדובר בטיעון שכבר הופרך לפני שלוש שנים כאשר דוח מיוחד שכתבו המתכננים אורי ברשישת ותרצה פרנקל חשף כי בירושלים תוכניות מאושרות שטרם נוצלו באזורים שונים בעיר, לצד תוכניות שמקודמות, ומתוך 110 אלף יחידות דיור בפוטנציאל לבנייה בעתודות הקרקע בעיר, רק 8,000 הן בשטחים פתוחים כמו רכס לבן. עוד הם מצאו כי עד 2040 יתממשו תוכניות ל-66 אלף יחידות דיור בתסריט זהיר ומינימלי, וסביר יותר שימומשו 70 אלף יחידות דיור חדשות. היקף שנותן מענה על ביקוש ל-2,500 יחידות דיור בכל שנה בבירה.
טיעון נוסף ששלפה הוועדה המחוזית הוא צמד המילים הבלתי מעורער: "קרקע משלימה". זהו לכאורה נימוק חברתי ראשון במעלה, שכן הבנייה החדשה ברכס לבן תאפשר התחדשות עירונית בשכונות החלשות יותר של ירושלים, שמשוועות לבנייה חדשה.
אבל המציאות מוכיחה שבשכונת קריית יובל ממומשות בימים אלה כמה תוכניות פינוי בינוי ללא עזרה של קרקע משלימה כלשהי. בקריית יובל יש היתכנות כלכלית לפינוי בינוי גם במקדמים של 3-4 דירות חדשות במקום כל דירה ישנה, כמו בתל אביב, כי ירושלים היא אחת הערים היקרות בישראל. היה ראוי לו מינהל התכנון היה משאיר את מודל הקרקע המשלימה, למימוש התחדשות עירונית בערים כמו אופקים או מעלות.
נימוק נוסף ששלפה הוועדה המחוזית הוא צמד המילים המנצח הבא: "עירוב שימושים", ולא ברור מדוע בחרה בטענה הזו כטענה שמצדיקה בנייה בשטחים פתוחים. האם לבעלי החיים שמוצאים מסתור ברכס לבן, משנה אם הם ייעלמו לטובת שכונת מגורים בלי חצי מכולת, או לטובת רחוב עירוני שוקק? אני מקווה שתלו שלטים על הפקדת התוכנית בכניסה לשטח, כדי שהצבאים ושפני הסלע יוכלו להגיש התנגדות. ואם בכל זאת התוכנית תתאשר, שיגישו השועלים והצבאים תביעה לפיצויים מתוקף 197 ושיפסיקו כבר להתלונן, כי הוועדה המחוזית מגינה בחירוף נפש על שטחים פתוחים.