בסיבוב השני של הבחירות בעיר הוד השרון, זכה המועמד אמיר כוכבי ברוב של כמעט 70% מהקולות, וגבר על המתמודדת, ח"כ לשעבר, יפעת קריב. כוכבי שמגדיר את מערכת הבחירות האחרונה כ'מטונפת', נתמך על ידי הסיעות מרצ ויש עתיד, ובמסגרת קמפיין הבחירות שניהלה קריב, היא קראה לציבור שלא להצביע לכוכבי בהיותו איש שמאל. כתוצאה מכך הודיעה מפלגת העבודה לקריב על הסרת התמיכה בה. בין אם היה לכך השפעה על תוצאות הבחירות ובין אם לא, מדובר באחד הפערים הגדולים שנרשמו בין שני מתמודדים במערכות הבחירות המוניציפליות לדורותיהן.
כוכבי, בן 38 ואב ל-2, מתגורר בדירת 3 חדרים בבעלותו ברחוב בן גוריון בעיר, בקומה רביעית ללא מעלית. הוא הקים ב-2008 את סיעת 'קצב' במסגרתה כיהן כחבר מועצה בעשור האחרון, כאשר בחלק מהתקופה אף שימש כסגנו של ראש העירייה חי אדיב. "ביום הבחירות עוד תכננתי לקחת את הבנות כרגיל לגן בבוקר שלמחרת", הוא מספר, "אבל הערב התפתח בצורה כזאת שלקחנו אותן לישון אצל סבא וסבתא".
אבל ההפתעה האמיתית לדבריו, הייתה ביום שאחרי הבחירות. "יש פער גדול בין כהונה כחבר מועצת עיר, באופוזיציה בפרט, לבין פוזיציה של ראש העיר. פתאום יש משמעות לכל משפט שלך, והכרח להבין כמה שיותר מהר איך המנגנון פועל, ומהם סדרי העדיפויות הנכונים - להבדיל בין מה שחשוב למה שדחוף. כל יום הוא מפתיע הרבה יותר מקודמו".
בוא נדבר ישר על הדבר הכי בעייתי בהוד השרון - התחבורה.
"בעשור האחרון המדיניות התכנונית הייתה בנייה מואצת של יחידות דיור. המדיניות הזאת הגדילה את מס התושבים ל-63 אלף, והפער שהיה בין תוספת יחידות דיור לבין התשתיות של התחבורה ומוסדות הציבור והחינוך הלך וגדל. בתי הספר התמלאו, והמטרה הייתה לבנות דירות חדשות ומה שקורה אחר כך פחות מעניין.
"המדיניות של בניית דירות ולא תעסוקה הביאה גם לחוסר יכולת של מרבית מתושבי העיר לעבוד בעיר, שלא כמו תושבים בכפר סבא ורעננה. אזורי התעסוקה קטנים בהוד השרון לעומת אזורי התעסוקה של כפר סבא ורעננה, זה לא משהו בר השוואה בכלל. זו פשוט לא תחרות".
על רקע זה מציין כוכבי שהוא מאוכזב מכך שהמדינה מבקשת להמשיך ולהוסיף בנייה של יחידות דיור בעיר. "צריך להבין שיש בהוד השרון 17 אלף יחידות דיור קיימות, וכבר במצב הקיים ישנן עוד 9,600 יחידות דיור מאושרות בתוקף שצפויות לקבל היתר בנייה במסגרת תוכניות כמו בית הנערה וציר החינוך. חוץ מזה יש בתהליכי אישור מתקדמים עוד 8,000 יחידות דיור.
"תוכנית המתאר שקודמה כאן בשנים האחרונות ואושרה על ידי הוועדה המחוזית דיברה על תוספת יחידות דיור, כך שהעיר תגיע ל-49 אלף יחידות דיור בשנת 2050, ותכלול 150 אלף תושבים. אבל בתוכנית המתאר היה כשל בכך שלא באמת נעשה בה שיתוף ציבור. כל ההתנגדויות לתוכנית נדחו בוועדה המחוזית בהינף יד, ולכן המתנגדים עתרו לבית המשפט ועצרו את התוכנית שבבסיס הטיעונים היה הנושא התחבורתי שלא טופל כמו שצריך בתוכנית".
מה דעתך על תוכנית המתאר?
"אני ממש לא חי איתה בשלום. טוב עשה בית המשפט שעצר את התוכנית שחסר בה מענה לבעיות התחבורה. העירייה ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון, והדיון אמור היה להתקיים כמה ימים לאחר הבחירות. זה כמובן לא לעניין וביקשתי לדחות את הדיון והוא יתקיים בחודש אפריל. אני סבור שתוכנית המתאר צריכה להיבחן על ידי הנהלת העיר החדשה, ואם הדרישה שלנו לא תתקבל נשקול עד לאן אנחנו מוכנים להגיע כדי שהדרישה שלנו תתקבל.
"לפתור פקקים זה לא רק חיבורים וכבישים, אלא פתרונות כמו רכבת קלה, ותחבורה ציבורית יעילה, וגם אזורי תעסוקה שמאפשרים לתושבים לא לצאת מהעיר כדי לעבוד, ובכך להפחית את העומסים. הבעיה התכנונית שהייתה כאן במשך שנים לא רק באה לידי ביטוי בחוסר תכנון של שטחי תעסוקה, אלא גם בחוסר תכנון של שטחי תרבות, בילוי ורפואה. מי שתכנן את העיר עד היום ציפה מהתושבים להיכנס לאוטו ולנסוע לעיר אחרת, אם זה לתעסוקה, לרפואה, לתרבות ופנאי, ושבונים עוד ועוד יחידות דיור מנציחים את המצב הזה".
יש בהוד השרון עוד לא מעט עתודות קרקע בלתי-מנוצלות, והמדינה בטח הייתה רוצה לראות שם דירות יותר מאשר תעסוקה.
"אנחנו עיר חזקה במרכז הארץ, ובמקום שהתושבים ירגישו ואת זה, ב-30 השנים האחרונות לא נעשה פה שום דבר משמעותי חוץ מלבנות דירות. ההשלכות של זה ידועות גם במספרים: 10,000 יחידות דיור הן בממוצע גירעון של 4.3 מיליון שקל בבסיס התקציב הקבוע של העירייה. לעומת זאת תוספת מקבילה של שטחי תעסוקה זה רווח של 7 מיליון שקל. היום 60% מההכנסות לארנונה הן ממגורים, ורק 40% הן לא ממגורים ואת זה צריך לשנות.
"הייתה פה בוננזה של הפשרת קרקעות למגורים ומי שנהנה ממנה היו היזמים והמדינה ומי שנפגע בטווח הארוך היו התושבים. המציאות הזאת תשתנה מעכשיו. יש פה עיר שצומחת מהר והמדינה מתעדפת מגורים על פני תעסוקה. המדינה מעודדת אותך לעשות תוכנית מתאר לעיר כדי שהעירייה תהייה עצמאית ותוכל לתכנן בעצמה את העיר. אבל מהצד השני מגיעה המועצה הארצית עם תוכנית משלה. על שטח חקלאי מסוים בדרום מערב העיר למשל, שתוכנית המתאר קבעה שיוקמו עליו 5,000 יחידות דיור, באה המועצה הארצית וקובעת שעל אותו שטח יוקמו פי 2 או 3 יחידות דיור. מנגד על שטח שמיועד לתעסוקה, המדינה מציבה חסמים כמו ביצוע מחלף חדש, שיחבר בין כביש 40 לכביש 42 ותלוי בכלל במועצה האזורית דרום השרון.
"כלומר, לבנות אלפי יחידות דיור נוספות למדינה אין בעיה, אבל להקים שטחי תעסוקה זה כבר דורש תנאים שייקח שנים ליישם. גם אם אני ארצה למשל להגדיל את זכויות הבנייה לבנייני המשרדים הקיימים באזור התעסוקה נווה נאמן, אי-אפשר יהיה לממש את הזכויות האלה ללא המחלף. אני לא מכיר התערבות כזאת גסה בלי סיבה נראית לעין באמצע קידומה של תוכנית מתאר לעיר.
"תכנונית אין הצדקה להתערב בתוכנית מתאר, כאשר קצב ההיתרים עמד פה בשנים האחרונות על 700 יחידות דיור לשנה. מה גם שאנחנו ועדה מקומית עצמאית. זה חוסר ראיה מלעלה על השלטון המקומי כולו. המטרה שלנו בסוף היא לשנות את האיזון בין תעסוקה למגורים בתוכניות שמקודמות בעיר, גם אם צריך לשנות חלק מהתוכניות שמקודמות בשנה שנתיים האחרונות - אף אחד עוד לא הספיק להתאהב בהן".
איך אתה מייצר בכל זאת שטחי תעסוקה נוספים?
"מעבר לתכנון של שטחי תעסוקה חדשים בקרקעות הבלתי-מנוצלות, יהיה נכון גם להוסיף זכויות בנייה בבנייני משרדים קיימים. באזור התעסוקה נווה נאמן למשל לא קרו בשנים האחרונות שני דברים: לא הייתה בו בנייה חדשה, ולא קודמו בו תוכניות חדשות. כדי לייצר שטחי תעסוקה בדרך מהירה נכון לקחת בנייני משרדים קיימים של 10 קומות ולאפשר שם בתוכניות המאושרות תוספת זכויות בנייה לעוד 10 קומות שיהיו תמריץ כלכלי להרחיב את שטחי התעסוקה.
התכנון של בנייני המשרדים הקיימים שלא כולל שטחי מסחר למטה למשל הוא לקוי, ומקשה על התחרות הלא פשוטה שיש לנו גם ככה. צריכה להיות פה גם מינהלה שכל היום רק תעבוד בלהביא לפה חברות ותעסוקה חדשה. הייתי רוצה לראות כאן חברות קטנות ובינוניות שעוסקות בחדשנות בתחום המוניציפלי ובתחום הרפואי, כמו בית חולים פרטי, קליניקות ומרפאות חוץ שדרושות כאן במקום לנסוע מחוץ לעיר. יש פה גם אוכלוסייה רחבה של רופאים בגלל שאנחנו נמצאים בין שני בתי חולים - מאיר ובילינסון, ולכן יש פה בהחלט היתכנות לפרויקט כמו בית רופאים".
איזה פתרונות תחבורתיים ראליים ליישום אתה כן רואה בטווח הנראה לעין?
"הקו הצהוב של הרכב הקלה בוטל, והקו האדום מגיע רק עד פתח תקווה. המטרו זאת תוכנית לטווח מאוד ארוך. משום מה יש שכונות היסטוריות במערב הוד השרון כמו כפר הדר, נווה הדר, גיורא, שהיו פה עוד לפני שהייתה העיר, ועדיין כל השנים האלה לא מצאו לנכון לפתוח כניסה ויציאה לכביש 4. זה הרי לא הגיוני. אנחנו נפעל לקדם חיבר לכביש 4, כניסה ויציאה נוספת לכביש 531, להרחיב את נתיבי הכניסה והיציאה מהעיר והכי חשוב זה להקים אזורי תעסוקה כדי שיפחיתו את השימוש ברכב".
מה לגבי התחדשות עירונית?
"קודם כל התחדשות עירונית היא אחריות מוסרית כי מדובר בביטחון של התושבים, וקצת שוכחים את זה כי מדברים כל הזמן במונחי נדל"ן. בסוף המטרה של התוכנית היא למגן את הבניינים מפני רעידות אדמה. לגבי התשתיות הציבוריות, הופתעתי לגלות שיש הרבה שטחים חומים בעיר שמיועדים להקמת מבני ציבור, אבל בפועל הם לא מנוצלים ומשמשים כשטח ציבורי פתוח. זה לא הגיוני כי איפה שחסר תשתיות ויש מקום להקים אותן צריך להקים אותן וזה מה שנעשה".
הפשרת קרקעות: חלומות שלא בהכרח יתגשמו
בשנים האחרונות וגם ברגעים אלה ממש, מפרסמות חברות שונות שעוסקות בשיווק קרקעות חקלאיות, 'זכות לדירה' בקרקעות חקלאיות בהוד השרון. "חוסר תכנון עירוני בשילוב חוסר מדיניות מובהקת בתכנון ובנייה, והלחץ של המדינה והיזמים להוסיף יחידות דיור, הביא לכך שבהרבה מקומות, וגם בהוד השרון, מוכרים חלומות שלא בהכרח יתגשמו", אומר כוכבי, "ולא במובן של דירה שאולי תיבנה בעתיד, אלא בהתעשרות קלה וזריזה. אני מציע לכל מי שנתקל בפרסום מהסוג הזה, או בעלון יחצ"ני, או בידיעה מטעם, שיבדקו טוב טוב מה מבטיחים להם ועל מה מתבססות ההבטחות. שלא יתעצלו וייגשו לאגף ההנדסה ויבינו מה מההבטחות מצוי בסדר היום ובטווח הראלי, ומה לא. כראש עיר אעשה את המקסימום להפסקת התופעה, בכך שהתכנון יהיה נגיש לציבור, וניתן יהיה לבדוק בקלות כל הבטחה של איש מכירות כזה או אחר".