ביהמ"ש לא התרשם מההבטחה והורה לפנות פולשים בבאר יעקב

משפחה בדואית שפלשה לקרקע שעליה מתוכננת בניית שכונה חדשה בת מאות יחידות דיור בבאר יעקב תפנה את הקרקע בתוך 60 יום, לאחר שלא הוכיחה כי קיבלה רשות לעשות שימוש בקרקע - כך קבע לאחרונה בית משפט השלום ברמלה. מדובר בחטיבת קרקע בת 75 דונם, המיועדת לבנייה למגורים, המצויה בבעלותם של בעלים פרטיים, ביניהם תא"ל במיל' אביגדור קהלני. בשנת 2016 פלשה למתחם משפחה מהפזורה הבדואית והקימה על הקרקע מבנים לא חוקיים, ביניהם מבנה למגורים, מחסן, אוהלים ומכלאה מאולתרת לבעלי חיים.

בעלי הקרקעות פנו למשטרה ולוועדה המקומית מצפה אפק מספר פעמים בבקשה לפנות את הפולשים, מתוך רצון לקדם את הבנייה במתחם. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מצפה אפק הגישה כתב אישום נגד הפולשים, אך לטענת בעלי הקרקע, המשטרה לא פעלה לפינוי הפולשים והפנתה את בעלי הקרקע לבית המשפט.

בעלי הקרקע, באמצעות עורכי הדין יהושע ועומר דיאמנט, הגישו בחודש מאי 2018 תובענה לסילוק יד של הפולשים מהקרקע. מנגד הגיש נציג המשפחה הבדואית, עבד אל האדי אבו גאנם, בקשת רשות להתגונן נגד הפינוי וטען כי הוא יושב במקום כבר מאז שנת 1980, והוא בעל רשות בלתי חוזרת להשתמש בקרקע. לטענתו, אביו והוא עבדו בפרדס שהיה במקום, ובעל הפרדס שהיה חייב להם כסף התיר להם להשתמש בקרקע. אבו גאנם טען כי בעל הפרדס היה "בלונדיני זקן" שהוא אינו זוכר את שמו ושהלך לעולמו בשנת 1985.

בדיון שהתקיים בבית משפט השלום ברמלה בסוף אוקטובר, התברר כי אבו גאנם מחזיק בבעלותו דירה בעיר רמלה בה מתגוררת משפחתו, והוא עם חלק מבני משפחתו מגיעים למקום מדי יום, עובדים בו ולעתים ישנים שם. במשך השנים הוא קיבל מספר צווי הריסה למבנים שבנה, וכל פעם הרס אותם ובנה מחדש - בפעם האחרונה בשנת 2016.

בפסק דין שניתן לאחרונה נדחתה גרסתו של אבו גאנם: "טענתו העיקרית של המבקש ביחס לשטח המוחזק היא לקבלת רשות להשתמש במקרקעין מאת 'בלונדיני זקן' שהלך לעולמו בשנת 1985-1986. המבקש לא זוכר את שמו של אותו אדם, שאינו בין החיים עוד, ולפיכך אף אם תתקבל הבקשה, לא יוכל להוכיח את הרשות הנטענת מעבר להצהרתו כפי שניתנה בשלב זה", קבע הרשם הבכיר יניב ירמיהו. "מדובר אפוא ברשות שאין כל אפשרות להפריכה נוכח פטירת אותו אדם, ומנגד אין דרך להוכיחה למעט האמירה שכבר הובאה. האמירה לא מסתייעת בכל ראייה נוספת, וממילא לא נטען כי לאותו אדם ניתנה הסמכות להבטיח הבטחות כאמור".

עוד קבע ירמיהו כי "טענת המבקש לא יכולה להתיישב עם הבעלות הרשומה בחלקות שבמקרקעין. החלקות היו בבעלות המשיבה 1 (אולמי ראשון) משנת 1972, עובר לרשות הנטענת, ולא נטען כי הרשות ניתנה מטעם מי מבעלי הדין. טענות אלה רשאי המבקש להפנות כלפי "הזקן הבלונדיני" או יורשיו, ולא כלפי המשיבים, משלא נטען כי אלה נתנו או אשררו את הרשות לכאורה.

בית המשפט פסק לכן כי אבו גאנם אינו מציג הגנה לכאורה נגד התביעה, ולכן אינו רשאי להתגונן נגד התביעה, והתביעה לסילוק יד מהקרקע בתוך 60 יום התקבלה במלואה בהיעדר כתב הגנה.