שגרירות שווייץ מתנגדת להקמת בניין מגורים בשכונת תל-בנימין ברמת-גן, על מגרש צמוד לבית שגריר שווייץ, בנימוק ביטחוני: "השגריר השווייצרי עורך בחצר ביתו אירועים רבים ומגוונים במהלך השנה כגון קונצרטים ואירועים חברתיים, כמו יום העצמאות השווייצרי שמתקיים ב-1 באוגוסט, בהם השגריר מארח שרי ממשלה, חברי כנסת, שרים ומנכ"לים שווייצריים, שגרירים של ישראל ברחבי תבל, שגרירים של מדינות חשובות בישראל ועוד. אירועים אלו נערכים בגינת בית השגריר ומשתתפים בהם מאות משתתפים.
"עד כה אופי השכונה שירת את הצרכים והפרטיות הנדרשים עבור משכנו של השגריר והיווה סביבה בטוחה לצורך מטרות אלה". לטענת השגרירות, אם הפרויקט יאושר, וניתן יהיה להשקיף על בית השגריר מהדירות בקומות הגבוהות של הפרויקט, הדבר יהווה סכנה ביטחונית חמורה לשגריר ואורחיו.
הפרויקט המתוכנן מצוי ברחוב מקדונלד 18, בשכונה שנמצאת בסמוך למתחם הבורסה ומאופיינת בווילות יוקרתיות, ביניהן מספר בתי שגרירויות. בצידו האחר של המגרש נמצא רחוב ז'בוטינסקי ההומה. על המגרש קיימת תוכנית מאושרת להקמת בניין בן 11 קומות ו-30 דירות, כאשר בעליו, חברת ב.ש אביב יזמות ובנייה בע"מ מבקשת להגדילו לַ־12 קומות ולבנות בו 45 דירות קטנות. הוועדה המחוזית הפקידה לאחרונה את התוכנית להתנגדויות הציבור.
שגרירות שווייץ היא בעלת וילה סמוכה ברחוב מקדונלד 14, שמשמשת כאמור את מעונו הרשמי של השגריר בישראל. בהתנגדות שהוגשה באמצעות עו"ד מיכאל פפה, המשמש גם כקונסול כבוד כללי בישראל מטעם שווייץ וגרמניה, צוין כי שכונת תל-בנימין היא שכונת מגורים בעלת אופי ייחודי, בה קיים ריכוז גבוה של מבנים היסטוריים. "שגרירות שווייץ בחרה ולא בכדי למקם את בית שגריריה בשכונה זאת בבית לשימור", מציינים בהתנגדות.
"אירועי השגרירות השווייצרית מתקיימים באופן קבוע במשכנו של השגריר הנמצא בשכנות ובסמיכות רבה לפרויקט. משכן השגריר הוא הלכה למעשה "הפנים" של שגרירות שווייץ בארץ, השגרירות לא בכדי בחרה לשכן את שגרירה בשכונה בעלת אופי וייחודיות כשכונת תל-בנימין בבית לשימור בדרגה ראשונה" נכתב. עוד נטען כי הם רכשו את הווילה בהסתמכות על המצב התכנוני באזור. "הפרויקט אינו תואם לבנייה המרקמית המאפיינת את שכונת תל-בנימין ואינו משתלב עם הצורך לשמר את אופי השכונה וצביונה". צוין בהתנגדות.
זו לא ההתנגדות היחידה שהוגשה נגד התוכנית. גם 20 בעלי נכסים בשכונה טוענים באמצעות עורכי הדין רמי פרגן וגל אראל ממשרד פרגן פלס ושות', כי אישור תוספת הבנייה תגרום לעומסי תנועה וחנייה, וכי אישור של 45 דירות בנות 80 מ"ר במקום 30 דירות בשטח 90 מ"ר, היא מהלך פסול. "בראייה ארצית דרישת תוספת של דירות קטנות כדי לתת מענה לביקוש לדירות קטנות באזורי ביקוש וגם לאשר רכישת דירות למי שידו אינה משגת לרכוש דירות גדולות יותר" צוין בהתנגדות.
"אלא שרציונל זה אינו מתקיים ברמת-גן, שמאופיינת בריבוי של דירות קטנות ובביקוש שאין לו כיום מענה לדירות גדולות. תופעה זו מובילה לעיוות דמוגרפי הניכר היטב במערכת החינוך בעיר: משפחות עם ילדים בגילאי בית הספר עוזבות את העיר בשל העדר פתרונות דיור נאותים, ולכן העיר מאופיינת על ידי אוכלוסייה צעירה מצד אחד ואוכלוסייה מבוגרת בלי ילדים מצד שני עם מיעוט יחסי של משפחות עם ילדים, שהן באופן נורמלי השלד התפקודי של כל עיר חיונית". עוד מציינים התושבים בהתנגדות כי גם בתוכנית המתאר המופקדת של רמת-גן, צוין הצורך ביצירת "אוכלוסייה רב דורית ומגוונת וכדי להבטיח זאת יש לקבוע תמהיל דירות מוטה דירות 4-6 חדרים".
גם מהנדסת עיריית רמת-גן, עליזה זיידלר גרנות, הגישה התנגדות לתוכנית, בנימוק כי התוכנית הופקדה תחת אצטלא של "התחדשות עירונית", בעוד עניינה הוא "יזמי בלבד", כאשר התוכנית "דורסת במחי יד עקרונות תכנוניים שנקבעו בתוכנית חדשה יחסית שחלה על המגרש. "מדובר בתוצאה תכנונית שאינה מידתית ונעדרת הצדקה תכנונית. מטרתה היחידה רווח כלכלי ותו לא".
עוד טוענת זיידלר גרנות כי התוכנית שהופקדה כוללת גם דרך ציבורית בבעלות עיריית רמת-גן, שצפויה להתבטל ולשמש גישת כניסה ויציאה לדיירי הפרויקט. בפועל, תוספות הבנייה המבוקשות וכל הפתרונות התחבורתיים הנלווים להן מתאפשרים בזכות הדרך ש"נוכסה" לפרויקט ולמעשה הופקעה מהעירייה ומהציבור. כל זאת ללא סמכות של היזמים לכלול בתוכנית חלק בקרקע שאינה בבעלותם, אלא בבעלות העירייה וללא אישורה. בנוסף, היא צירפה חוות דעת של מהנדס התנועה יוסי וייס, הקובע כי רחוב מקדונלד אינו מאפשר העמסת תנועה כבר במצב הנוכחי ויש להפחית ככל הניתן תנועת כלי רכב ברחוב.
עוד נקבע כי התוכנית לא כוללת פיתרון תחבורתי לגן הילדים ולשטחי המסחר המתוכננים בפרויקט, ללא עמדות עצירה למכוניות, ועל כן העומס על הרחוב צפוי לגדול. בנוסף טוענת מהנדסת העיר כי בפברואר 2014 הודיעה העירייה על הכנת תוכנית שימור לעיר, הכוללת הקפאת היתרי בנייה לתקופה של 3 שנים, כאשר בתוכנית נכללה רשימת נכסים לשימור לרבות הנכס במקדונלד 18. תוקף התוכנית אף הוארך על ידי הועדה המחוזית לתקופה נוספת. בנוסף לכך, באוקטובר 2015 הודיעה העירייה כי היא מגבשת תוכנית לשימור שכונת תל-בנימין בפרט.
התנגדות נוספת לפרויקט הגישה המועצה לשימור אתרים שדורשת לקיים דיון על גורלו של הבית המצוי במגרש שלטענתה ראוי לשימור. המועצה מציינת בהתנגדות כי הבית הוקם על קרקע שרכש יצחק לייב גולדברג, ציוני שנמנה ממייסדי תאטרון הבימה, וחברות כמו הכשרת הישוב וכרמל מזרחי, והיה המו"ל הראשון של עיתון הארץ. גולדברג רכש קרקעות בשכונה, שנקראה על שם בנו - בנימין שנהרג במאורעות 1929, ואחייניתו עדה אוארבך התגוררה בבית שהוקם בשנת 1950. מלבד זאת למרגלות המבנה רכס כורכר שהוכרז כמיועד לשימור, ובחוסר מזל, רק 3 שנים לאחר אישור תוכנית הבנייה שחלה על המגרש, הוכנס בשנת 2011 הבית במקדונלד 18 לרשימת הנכסים בשכונת תל-בנימין שמבקשת עיריית רמת-גן לשמר במסגרת תוכנית שימור המקודמת לשכונה, ואף חלות עליו מגבלות להוצאת היתר בנייה עד להשלמת תוכנית השימור.
מלבד זאת בשנת 2015 הוכרזה שכונת תל-בנימין כמיועדת לשימור, ועל כן טוענת המועצה לשימור אתרים כי המבנה זוכה להגנה כפולה מפני הריסה. לטענתה, כל בנייה בשכונה לאחר הכרזתה כמיועדת לשימור מחייבת להתחשב בצביונה הקיים. ומנגד, כל תכנון נקודתי בשכונה, טרם הושלמה מדיניות כוללנית לשכונה הקובעת מה הגובה המקסימלי לבנייה, מהווה מהלך תכנוני לא ראוי. המועצה טוענת בהתנגדות כי תוספת הבנייה המבוקשת מהווה השפעה ניכרת על צביונה של השכונה, ומגבירה את חריגותו של הבניין המתוכנן מיתר המבנים בשכונה. כמו כן מציעה המועצה לשימור אתרים חלופה של ניוד זכויות בנייה מהשכונה ומימושן מחוץ לה ואף אפשרות להצרחת קרקעות. חלופה נוספת היא שימור בית אוארבך, והקמת בניין מגורים הפונה לדרך ז'בוטינסקי שהגישה אליו תהיה מז'בוטינסקי.
מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל-אביב נמסר: "מאחר שמדובר בהתנגדות תלויה ועומדת, לא נוכל להתייחס אליה בשלב זה. ככל ההתנגדויות, גם זו תשמע, תדון ותתקבל לגביה החלטה".