ההסתדרות הכללית קוראת לוועדה המייעצת להיטלי היצף להיעתר להמלצת הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה והתעשייה ולהטיל היטל היצף על יבוא של מלט מטורקיה ויוון.
עמדת ההסתדרות, שגובשה בידי היועץ המשפטי שלה, עו"ד יחיאל שמיר, הוגשה היום (ד') לוועדה המייעצת שבראשות עו"ד דוד וינצקי.
לפי עמדת ההסתדרות "יצרניות המלט, נשר ומלט הר טוב מעסיקות באופן ישיר כ 700 עובדים ובאופן עקיף עוד כ 800 עובדים ועל כן, להחלטה בעניין היטל היצף עשויה להיות השלכה על מאות רבות של עובדים במשק. ההסתדרות מבקשת להיות קולם של מאות עובדים אלה, שפרנסתם נתונה בסכנה בעקבות יבוא של מלט במחירי היצף".
את הבקשה להטלת ההיטל הגישה כבר לפני מזמן רב מלט הר טוב, שמעסיקה כ 120 עובדים והיא זכתה לתמיכת נשר. מלט הר טוב הזהירה בעבר כי המשך יבוא המלט בתנאי היצף יוביל לסגירתה ולפיטורי העובדים.
בעמדה שהגיש עו"ד שמיר לוועדה נכתב בין השאר כי "התפיסה המקובלת היא שגם במציאות הגלובלית ששוררת כיום, וגם בהינתן אמנות סחר בינלאומיות, למדינה יש את הזכות להגן על תוצרת הארץ ואף לעודד את השימוש בה".
הוא הוסיף וציין כי "התכלית המרכזית של עידוד התעשייה המקומית היא מתן פרנסה ראויה לתושבי המקומיים. רכישת תוצרת הארץ לא רק מעודדת את פרנסתם של התושבים- אלא גם מפתחת את המשק, שכן התמורה המשתלמת על סחורות מתוצרת הארץ משמשת לתשלום משכורות לעובדים ו'נשארת בארץ' בעוד שרוב התמורה המשתלמת בעד סחורה מיובאת לא תורמת לעידוד הכלכלה המקומית".
הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, הגישה בשבועות האחרונים לוועדה המייעצת חוות דעת משלה, ובה היא קראה להימנע מהטלת היטל כזה- מחשש שהוא יבלום את מגמת ירידת המחירים בשוק המלט וזאת, תוך השפעה על מחיר הדירות. בעמדת ההסתדרות נכתב בהתייחס לכך כי "מרכיב עלות המלט מתוך העלות הכוללת של בניית דירה נאמד בכ 0.5% וכפועל יוצא מכך השפעתו של ההיטל על מחירי הדיור, ככל שתהיה כזו, תהיה נמוכה יחסית ולא תגולגל לצרכן הסופי".
החלטה על הטלת היטל היצף בשוק המלט צפויה להתקבל בשבועות הקרובים בידי שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, ושר האוצר, משה כחלון.