פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הקרב על בית מעריב: הוועדה המחוזית קיצצה 18 קומות - עכשיו הערר

      חברת הכשרת הישוב והוועדה המקומית תל אביב הגישו ערר למועצה הארצית כנגד החלטת הוועדה המחוזית להפחית 18 קומות מהמגדל המתוכנן בבית מעריב, אף שלא שהתקיים דיון בוועדה למתחמי רעש מטוסים, המוסמכת לאשר חריגה במגבלת הגובה

      בית מעריב (גלובס , צילום :איל יצהר)
      בית מעריה (צילום: איל יצהר)

      שני עררים יוצאי דופן הוגשו לאחרונה למועצה הארצית לתכנון ובנייה כנגד החלטת הוועדה המחוזית לאשר את התוכנית של חברת הכשרת היישוב להקמת מגדל משרדים חדש על חורבות בית מעריב בתל אביב, תוך הפחתה של 18 קומות בגובה המגדל, בשל התנגדות הרשות לתעופה אזרחית.

      ערר אחד הוגש על ידי חברת הכשרת היישוב עצמה, וערר נוסף הוגש על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, שטוענת כי להחלטה השלכות רוחב על כל המרחב התכנוני של העיר.

      התוכנית חלה על מגרש בן 2 דונם, הממוקם במפגש הרחובות מנחם בגין וקרליבך, סמוך לתחנת קרליבך של הרכבת הקלה במפגש הקווים הירוק והאדום ובסמוך למתחם השוק הסיטונאי החדש. על המגרש קיים בניין משרדים ישן שבו שכנה במשך עשרות שנים מערכת עיתון מעריב, שהיה גם הוא בשליטת עופר נמרודי. בשנת 2009 רכשה הכשרת הישוב ממעריב את הבניין תמורת 32.5 מיליון שקל, ומאז היא מקדמת את התוכנית להריסת הבניין הישן והקמת מגדל משרדים חדש על חורבותיו, בשיתוף עם מוסדת התכנון הרלוונטיים.

      כזכור, בחודש יולי האחרון החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז תל אביב לאשר למתן תוקף את התוכנית של חברת הכשרת הישוב להקמת מגדל משרדים בצומת בית מעריב. במסגרת ההחלטה לאשר את התוכנית, החליטה הוועדה המחוזית להפחית משמעותית את גובה המגדל, מ-60 קומות ל-42 קומות, וזאת למרות שביוני 2017 החליטה הוועדה המחוזית עצמה להפקיד את התוכנית להתנגדויות הציבור הכוללת מגדל בן 60 קומות.

      בספטמבר 2017 תיקנה הוועדה המחוזית את החלטתה וקבעה כי תנאי להיתר בנייה למגדל של 60 קומות יהיה אישור הוועדה למר"מ - הוועדה למתחמי רעש מטוסים המצויה בתחום המועצה הארצית, ושבראשה עומדת ראש מינהל התכנון דלית זילבר.

      נוסף לכך, במסגרת הפקדת התוכנית ביקשה הוועדה המחוזית לקבל את עמדתה של הוועדה למר"מ. אלא שהוועדה למר"מ הודיעה כי לא תדון בבקשה לחריגת הגובה וזאת בשל התנגדות הרשות לתעופה אזרחית לתוכנית תוך נימוק שהמגדל המתוכנן מצוי בתחום הנחיתה וההמראה של המטוסים המגיעים אל נמל התעופה בן גוריון. בשל עמדה זו החליטה הוועדה המחוזית להפחית את גובה המגדל מ-256 מטרים מעל פני הים כפי שנקבעו בתוכנית שהופקדה, לגובה של 180 מטרים בלבד, ולהפחית ממנו עשרות אלפי מ"ר של שטחי תעסוקה.

      הכשרת הישוב: אין פגיעה בבטיחות

      בערר שהגישה הכשרת הישוב למועצה הארצית לתכנון ובנייה, נגד הוועדה המחוזית, הוועדה למר"מ ורשות התעופה האזרחית, באמצעות עוה"ד אפרת לרנר ואסף יונגר ממשרד ענת בירן, מבקשת החברה להורות על אישור התוכנית שהופקדה, הכוללת מגדל בן 60 קומות, וזאת בכפוף לאישור הרשות לתעופה אזרחית או הוועדה למר"מ.

      בערר נטען כי תמ"א 4 היא תוכנית מתאר ארצית לנמל תעופה בן גוריון שקיבלה תוקף בשנת 1997 וקובעת כי גובה הבנייה בתחום ההמראה והנחיתה של המטוסים יוגבל ל-180 מטרים. בשנת 2014 אושר תיקון 2 לתמ"א שקבע כי מוסד תכנון יהיה רשאי לאשר חריגה ממגבלת הגובה בכפוף לאישור הוועדה למר"מ, בכפוף לעמידה בדרישות בטיחות טיסה.

      בערר טוענת הכשרת הישוב כי בהתאם להנחיות, הניחה החברה בפני הוועדה למר"מ סקר אווירונאוטי מפורט שביצעה החברה הבינלאומית Airsight GmbH המתמחה בתחום, שמסקנתו המקצועית היא שניתן לאשר את הגובה המירבי שהוצע בתוכנית המופקדת ללא פגיעה כלשהי בבטיחות הטיסה בנתב"ג. אלא שלטענת החברה, רשות התעופה האזרחית הודיעה לוועדה המחוזית כי היא מתנגדת למתן אישור לתוכנית, ללא בחינה מהותית של השפעה הבינוי המוצע על בטיחות הטיסה, כפי שמחייב אותה התיקון לתמ"א.

      לטענת הכשרת הישוב, התיקון לתמ"א הסמיך את הוועדה למר"מ לדון בבקשות המועברות אליה על ידי מוסד תכנון המבקש לאשר חריגה ממגבלת גובה. בהתאם לבקשות אלו, על הוועדה למר"מ לבחון כל בקשה המוגשת לה, גם אם גוף כזה או אחר מתנגד לבקשה, לרבות הרשות לתעופה אזרחית. "אלא שהוועדה למר"מ התפרקה ללא כל הצדקה מהסמכות שהוקנתה לה וסירבה לקיים דיון ענייני כלשהו בתוכנית, הכל לשיטתה בשל התנגדותה של הרשות לתעופה אזרחית לגובה המבוקש".

      "מדובר בכישלון רבתי של הוועדה למר"מ בהבנת תפקידה וביישום הדין, תוך ויתור ללא סמכות ושלא כדין על סמכויות קונקרטיות שהניח בידיה המחוקק ועל שיקול הדעת שחובתה להפעיל בכל מקרה לגופו. התנהלות זו של הוועדה למר"מ חושפת אותה למעשה כלא יותר מ"חותמת גומי" ליישום עמדותיה של הרשות לתעופה אזרחית".

      הכשרת הישוב טוענת בערר כי עמדתה העקרונית של הרשות לתעופה אזרחית לסרב לכל חריגת גובה, חלה לפחות בשני מקרים נוספים, האחד במגרש בדרום הקריה והשני בשוק הסיטונאי. "הסירוב העקרוני של הרשות לבחון פרטנית תוכניות המבקשות לחורג מהגובה המירבי הקבוע בתמ"א מסכל למעשה כל אפשרות לצופף ולהגביה את הבנייה דווקא באזורי הביקוש המצויים בתחום ההמראה והנחיתה של המטוסים". צוין בערר.

      העירייה צפויה לקבל קומות במגדל

      נוסף להכשרת הישוב הגישה ערר על החלטת הוועדה המחוזית גם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שבעיריית תל אביב. העירייה גם היא בעלת עניין בתוכנית מאחר והיא צפויה לקבל קומות במגדל המתוכנן, כמו במגדלי תעסוקה חדשים אחרים בעיר, אך ההתנגדות שהוגשה על ידי הוועדה המקומית הגיעה דווקא בכובעה כקובעת מדיניות תכנונית בתחומי העיר.

      גם לטענת הוועדה המקומית, החלטת הוועדה המחוזית שלא לאשר את התוכנית בחריגת גובה אינה עולה בקנה אחד עם התיקון לתמ"א והיא "אינה סבירה נוכח השלכותיה הרוחביות והפגיעה הקשה העלולה להיגרם ממנה לתל אביב".

      לטענת הוועדה המקומית בערר, שהוגש באמצעות עו"ד חגית המאירי פרלרוט, התנהלות הוועדה המחוזית עלולה להשליך על כל התוכניות שעליהן חלות הוראות התמ"א והיא עלולה להגביל את היקפי הבנייה ולהיות מכשול בתכנון העירוני העתידי. "מיותר לציין כי לתכנון עירוני עשויות להיות השלכות רבות על המרחב התכנוני הן מבחינה פיזית והן מבחינה חברתית וכלכלית אשר אין להקל בהן ראש כלל ועיקר".

      הוועדה המקומית טוענת בערר כי התיקון לתמ"א מאפשר באופן שאינו משתמע לשתי פנים חריגה ממגבלות הגובה המירבי באישור הוועדה למר"מ. זאת בעוד תפקידה של הרשות לתעופה אזרחית בכל הנוגע לחריגה ממגבלות הגובה המרבי, הינו בקביעת דרישות בטיחות הטיסה - ותו לא.

      העררים יידונו בתחילת החודש הבא.