"אין כמעט ביקור באתר בנייה שלא מוציאים בו צו בטיחות"

באמצע ספטמבר האחרון התייצב ארז מימון, אז ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בכנסת, לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שעסק בנגע תאונות העבודה באתרי הבנייה. תוך זמן קצר הפך מימון לדובר המרכזי בדיון. "סגרנו את המחצית הראשונה של השנה עם נתונים לא טובים. אם אנחנו משווים את זה לממוצע חמש-שנתי, אנחנו בעלייה של כ-30% בהיקף ההרוגים במחצית זו", הצהיר מימון שבמשך דקות ארוכות פירט בפני הנוכחים את פעולות הגוף עליו הוא אמון וענה על שלל שאלות.
אף אחד מהנוכחים בדיון לא יכול היה לנחש שבאותו הזמן החל מימון לחוש שיש במשרד שלו עצמו מי שמצרים את צעדיו ופוגעים, לתחושותיו, בעבודתו.

לפני כשבועיים התפוצצו הדברים כשמימון, אחרי חצי שנה בתפקיד בסך הכל, הגיש לממונים עליו מכתב התפטרות, מלא בהאשמות חריפות נגד הממונה הישיר עליו מוטי אלישע ונגד משרדו. "אני מודיע בזאת על התפטרותי מתפקידי כראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לאלתר", כתב ונימק את הסיבה להתפטרות המפתיעה בכך שהיא נעשית "לאור העובדה שממונה על הזרוע (מוטי אלישע. ג"ל) בגיבוי המשרד, מתערב בתהליכים שאינם נוגעים לתחום אחריותו ע"פ חוק. זאת ללא ידע, סמכות והכשרה מתאימים, דבר שגובל בחוסר אחריות ופוגע בתפקודו של המינהל ובכך גם באינטרס המרכזי של שלום הציבור. ולאור לחצים רבים מצד גופים שונים במשרד, לקדם אג'נדה תקשורתית, שהינה בגבול הלא חוקית, על חשבון אג'נדה מקצועית".

בראיון ראשון לאחר ההתפטרות הוא מספר ל"גלובס" כי "הסיבות שהביאו להתפטרות שלי לא היו קשורות לקושי עם התפקיד. הייתה התערבות בשיקול הדעת המקצועי שלי, והחלטתי שאני לא יכול להמשיך בעבודתי".

אנשים מסביבך הופתעו שעזבת?

"מי שעבד קרוב אלי ידע שיש כמה דברים שמפריעים ליושרה שלי ולתפיסה המקצועית שלי. אבל המעטפת מסביב הופתעה. קיבלתי פניות מחברי כנסת רבים שביקשו ממני לשקול שנית את ההתפטרות".

היה מקרה ספציפי שבגללו התפטרת?

"ההתפטרות היתה על הפרק כמה שבועות, והיה איזה טריגר שהוביל אותי לאירוע הזה", הוא מסביר ומסרב לפרט. "העיתוי נגזר ממשהו שקרה באותו יום".

"תראה, באתי מתוך מקום של שליחות. אני גמלאי של צה"ל. אני באזור הנוחות. אתה תצחק מכמה אני מקבל (שכר, ג"ל). אבל באתי עם האינטגריטי שלי והאמירה המקצועית שלי. ולכן חשבתי שבשלב הזה כבר נכון שאני אשים את ההתפטרות שלי".

הוא בן 50, ובמשך שנים רבות מילא שלל תפקידים בצה"ל. כדי להתמנות לתפקיד ראש מינהל הבטיחות קיצרה משפחתו את שהותה בחו"ל. "עקב עבודתה של אשתי עברנו לגור בקנדה. עם התפרסם המכרז לתפקיד החלטנו לחזור", הוא מספר.

"הומלצתי לתפקיד מתוך מתמודדים רבים על ידי ועדת איתור שהובלה על ידי מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, מר אביגדור קפלן, ונבחרתי בסופו של דבר על ידי השר חיים כץ".

זה היה הגלגול השני שלו במינהל, אחרי שבעבר שימש כראש תחום החקירות והאכיפה במשרד. בדצמבר 2015 הדהים רבים במהלך דיון בכנסת שנסב סביב אירועי בטיחות באתרי בנייה כשסיפר שהם מגיעים לתאונות קשות באוטובוס. "אנחנו מגיעים לכל אירוע מוות. ברוב המקרים אנחנו מגיעים באוטובוס ועם תיק על הגב, כי רכב לחוקרים שלנו וגם למפקחים אין", אמר מימון, "זה מזעזע", אמרה אז חברת הכנסת שלי יחימוביץ'. "זה בדיוק עדות ליחס שהמדינה מעניקה למוות הזה", הוסיפה בהמשך הדיון.

"מי שטבע את הביטוי 'מפקחים מגיעים באוטובוס' זה אני, בדיון בכנסת. סיפרתי את זה אחרי אירוע שבו חוקרים שלי הגיעו באוטובוס לחקור מוות בפרויקט מידטאון בתל אביב שבו שני אנשים נפלו למותם".

עד כמה המצב השתפר מאז? כיום יש למינהל הבטיחות כולו כמה כלי רכב. זה אמנם רחוק מהמצב הרצוי, אך לדברי מימון, ככל שזה נוגע למחלקת החקירות אותה ניהל בעבר, הבעיה קשה במיוחד ולמעשה הוא טוען שהונחתה עליה מכת מוות.

"במקור כיוונו אותה ל-26 תקנים. בפועל כשהיא קמה לפני עשור הוקצו רק תשעה תקנים", הוא אומר ומספר שמעולם לא היה מצב שבו כל התקנים אוישו. עד לאחרונה היו במחלקת החקירות חמישה חוקרים וכיום שניים.

אז היום כשיש תאונה קטלנית, אתם לא מגיעים?

"מי שחוקר תאונות מוות ופציעה קשה זו המשטרה. אנחנו שולחים מפקח שמכין דו"ח בירור, שכולל הבנה מקצועית של מה שהתרחש שם. הוא נותן חוו"ד מה הסיבות מרכזיות שהובילו לתאונה, ועם הדו"ח בירור הזה המשטרה אמורה לבצע חקירה. היחידה שלנו אמורה להתעסק בהרבה דברים אחרים שהמשטרה לא מתעסקת בהם, לדוגמא זיופים של הדרכה בגובה, או בעל מפעל שמבצע חזרה על עבירות בטיחות."

איך נשארו במחלקת החקירות שני עובדים בלבד?
"שלושה העברנו למשטרה. השר גלעד ארדן כבר הודיע שמקימים יחידה חדשה בלהב 433 שתתמקד בתאונות העבודה".

אז זו לא יחידה חדשה לגמרי - פשוט מביאים כסף ממקום אחר.

"נכון. לוקחים מאיתנו שלושה. זה אומר להמית את היחידה שלנו לגמרי".

בעבר נטען שלחוקרי המשטרה אין ידע מקצועי מספיק לחקור תאונות עבודה. מה דעתך?

"המשטרה חוקרת דברים מסובכים יותר, הכל עניין של למידה והתמקצעות. אנחנו בונים איתם את תהליך ההכשרה וההדרכה לחוקרים חדשים.

"יש עניין אחר של עומס עבודה", הוא אומר ומפתיע באומרו שגם יחידת הדגל החדשה של המשטרה לא תוכל לתת מענה לכל האירועים בשטח.

"הם דיברו על יחידה של 12 מקרים. זו הכמות שהם ייקחו אליהם. בעולם אוטופי אין ספק שהיו מעצימים את יחידת החקירות של המינהל, משם היו מעבירים את החומר למשטרת ישראל כדי לקשור את זה לרשלנות למשל, דבר שאנחנו לא מוסמכים לחקור בנושא".

אז בפועל, לאורך השנים יש הרבה רשלנים שלא מובאים לדין?
"חד משמעית כן. זה בא לידי ביטוי גם בפסקי הדין האנמיים. למעשה גם במקומות שבהם הורשעו מפרי חוק הם זכו לעונשים יחסית נמוכים בגלל תהליכי החקירה שלא היו מספיק שלמים ואיכותיים".

חלק מהבעיה טמונה גם במערכת הממוחשבת שעמה עובד המינהל.

"אנחנו עובדים עם מערכת מאוד בסיסית בשם 'אפיק' שקיימת כבר 30 שנה וקשה מאוד לתפעל אותה. זמן העבודה מול המערכת יוצר בזבוז משאב זמן אדיר.

"אחרי ביקורים באתרים, מפקח מבזבז במשרד כמעט שעה רק כדי לסרוק תמונות ולהכניס אותן למערכת כי היא כל כך מיושנת - במקום להיות בשטח. זה גם מוריד מוטיבציה למפקח. ברמה שלי מאוד קשה לחתוך נתונים כדי לבצע ניתוחים סטטיסטיים ולהוציא תובנות.

"יש גם בעיה עם מערכות שעובדות מול האזרח. אנחנו אחראים על 120 אלף מעליות, כל אחת נבדקת פעמיים בשנה וכל תזכירי הבדיקה מגיעים אלינו. היום העבודה היא חצי ידנית ויש חסר בנתונים כי אין כוח אדם לקבל 240 אלף מסמכים. חלק מגיעים בפקס וחלק במיילים המערכת לא יכולה להכיל את הכמות הזו. אז אני לא יודע איפה הדגלים האדומים שצריך להרים".

כמה כסף מערכת כמו שאתם צריכים עולה?

"45 מיליון שקל. אולי עכשיו כשחרב העיצומים של ההסתדרות מונפת יהיה יותר קל מול האוצר".

26 השנים שבהן שירת מימון בצה"ל ניכרות עליו. כדי לתאר תהליכים הוא יורה מונחים צבאיים לרוב, ומנפנף בניירת מוקפדת שמלאה בניתוחים שביצע עם כניסתו לתפקיד.
"מצאנו שמפקח משקיע 7.2 שעות מזמנו בטיפול באתר בנייה או במפעל. זה כולל ביקור והוצאת צווים. אין כמעט ביקור באתר בנייה שאתה לא נותן בו צו בטיחות".

כמה עובדים יש במינהל כיום?

"98 עובדים. 60 מהם אנשי שטח ממש, והתקינה היא ל-120 עובדים. הגשנו דרישה מנומקת לתוספת של 159 תקנים נוספים, זאת אומרת יותר מלהכפיל את המינהל. ההסתכלות היא על הכל - לא רק על הבנייה אלא גם על בריאות תעסוקתית וחקירות ומנגנון של עיצומים כספיים. זו מסה קריטית מינימלית שנדרשת".

כבר כמה שנים מספר המפקחים באתרי הבנייה עומד על 18 בלבד.

"כאן חייבים להגיד מילה טובה לשר חיים כץ, שמהניסיון שלי היה אחד מהשרים שנכנס לדבר הזה הכי חזק, באומץ וברצון טוב להוביל מהלכים.

"בין היתר הוא סייע להגדיל את השכר ואכן, לאחרונה עודכן השכר ב-57 תקנים. בעניין ה-18 מפקחים, לפני חודש הסתדר גם העניין הזה ואנחנו בתהליך של מכרזים, אנשים הגישו מועמדויות ותוך פחות מחצי שנה נראה שכל התקנים מאוישים.

"לא רק מפקחים חסרים. עד כמה שהדבר הזוי, מטה המינהל מאויש כיום רק ב-40 אחוז. בתחום הבנייה חסרה כבר שנתיים וחצי פונקציה של מרכז תחום, האוטוריטה המקצועית".

אפשר דוגמא לתקנים שאתה מבקש להוסיף?

"יש מנגנונים שלמים שצריך להשלים, למשל בנושא של כוח האדם למנגנון העיצומים הכספיים. גם זה כלי שהשר חיים כץ הכניס, והוא כלי אכיפה מינהלי יעיל ביותר שאתה יכול להטיל עיצום כספי על עבירות בטיחות בגובה 35 אלף שקל או 20 אלף שקל. מתחילת השנה כשהכלי נכנס לתוקף חילקנו 940 עיצומים כספיים שכאלה".

והקבלנים משלמים?

"מ"מ ראש המינהל בפועל לפני, אריק שמילוביץ', הוביל את הפרויקט בצורה יפה, אלא שלא נתנו לו ולו תקן אחד מתוך ה-30 שנדרשים כדי לתפעל את המערך החדש. לכן הוא נאלץ להוריד שישה מפקחים וחוקרים מהבכירים והטובים ביותר, ולהושיב אותם מול מחשב על מנת שיטפלו במאות העיצומים שמגיעים מהשטח. כצפוי, מענה מצומצם שכזה מול מסה גדולה של פעילות נתקל בקשיים ובעיכובים שפגעו במידה רבה ביעילות כלי האכיפה הזה. אני מקווה שבאוצר יאפשרו להגדיל את התקינה ולהחזיר כוח אדם איכותי לשטח".

גם אם זה יקרה, זה ייקח זמן. מה אפשר לעשות מחר כדי להוריד משמעותית את אירועי הבטיחות?

"ניסיתי לראות איפה היכולת שלי לעשות שינוי בקבועי זמן קצרים. עם מי אני יכול לצאת לקרב. נוסף למשטרת ישראל ולמשרדי ממשלה, יש עוד גורם אחד משמעותי והוא הרשויות המקומיות", אומר מימון שעוצר לשנייה את שטף הדיבור ודופק לפתע בחוזקה על השולחן כדי להדגיש את דבריו: "הרשות המקומית אוחזת באתרי הבנייה משלב היתר הבנייה ועד טופס 4 (אכלוס. ג"ל). לרשויות המקומיות יש 1,000 מפקחים. זה אומר 1,000 אנשים שנוגעים באתר כמה פעמים בחודש.

" מהיום שנכנסתי לתפקיד קיימתי סדרת מפגשים עם מנכ"ל מרכז השלטון המקומי שלמה דולברג. בהתחלה אנשים בסביבתו היו סקפטיים, אבל לאט לאט ראיתי שהם נרתמים למשימה. שתבין הרשות המקומית סוברנית להגיד מה שהיא רוצה. יחליטו בעירייה שהם רוצים תקן פיגומים אירופאי, כמו שרוצים להעביר עכשיו דרך הכנסת - הם נותנים הוראה וזה קורה. או בניית עגורן ליד גני ילדים או זמני כניסה ויציאה של משאיות. המהלך הוא לשלב ידיים בפיקוח".

ונראה לך שהמהלך יבשיל?

"בסיכום דיון האחרון זה מה שהוחלט. סיפרתי גם בכנסת שלאחרונה מצאנו שני עגורנים באתר בנייה בבי"ח בילינסון שהופעלו על ידי צעירים בני פחות מ-18 ללא רישיונות. אם מחר העגורן קורס, זה לא עניינה של הרשות?

"אתן לך דוגמא אחרת. יום אחרי דיון שקיימתי עם מנהל מרכז השלטון המקומי שלמה דולברג בעניין, קרסו פיגומים באתר בנייה בישוב צור הדסה לתוך הרחוב. שלחתי לדולברג מיד תמונות ואמרתי לו - אתה רואה, רק על זה דיברנו אתמול - ההשפעה היא על תושבי העיר.

"מה גם שהיום האתרים נמצאים בלב העיר ולא במקום נידח. ראיתי שהאסימונים מתחילים ליפול בעניין הזה. זה אבולוציה".

בשבוע שעבר קיים הרשם למחלות מקצוע כנס מקצועי. מימון, שמסתמן כאדם שלא נוטה לגילוי רגשות, מודה שהוא עצוב שלא נכח בכנס שבו נחשפו נתונים "מדהימים וחמורים", לפיהם בכל שנה מתים בישראל 800 איש ממחלות מקצוע. "הבריאות התעסוקתית היא חלק משמעותי מהתפקיד שלי", הוא מסביר, ואני מזכיר לו שהוא כבר לא בתפקיד ומכיוון שכך, אולי הוא יוכל להסביר מדוע אין אכיפה של הבטיחות מעבר לקו הירוק.

"חוק הבטיחות לא מוחל מעבר לקו הירוק. תשאל את פרקליט המדינה בעניין הזה".

אבל יש שם עובדים.

"זה קצת הזוי, זה ברור. אבל יש פה עניין משפטי ופוליטי".

אתה חושב שהמשרד צריך לבקש לפעול שם?

"תשאל את חיים כץ".

אז הנה שאלה בגזרתך. בכל שנה אתם מציגים מספרי הרוגים נמוכים יותר ממה שאוספים פעילים חברתיים וכלי תקשורת. אחת הסיבות היא שמקרי מוות שמתרחשים כתוצאה מפגיעת כלי רכב באתרים מסווגים כתאונות דרכים. רק בשבוע שעבר נהרג בני גרינברג שניהל אתר בנייה של הרכבת הקלה ונפגע ממערבל בטון. זה מטעה את הציבור.

"הסמכות לאכוף היא של משרד התחבורה ולמשל פנינו אליהם בעבר כדי שיחייבו התקנת מצלמות רברס ברכב הנדסי. אנחנו מבצעים אכיפה לפי תקנות ואין לי תקנה שמדברת על פגיעה מכלי רכב.

"בכל אופן, בעבר המצב היה כפי שאתה מתאר, אבל אני הכנסתי את זה לדו"חות" הוא אומר ושולף מייד את דו"ח התאונות החצי שנתי של 2018 לפיו נהרגו שבעה עובדים באתרי בנייה כתוצאה מפגיעת כלי רכב. "הכנסתי את זה לדו"ח כי זה חלק מהתמונה השלמה ואני רוצה שכל התמונה תהיה מול העיניים שלנו", אומר מימון.

לפי החוק, מבצע בנייה חייב לדווח מידית על תאונת עבודה. אתה חושב שזה מיושם בשטח?

"יש תת דיווח, בוודאות. אתן דוגמא. אנחנו יודעים שפיגומים קורסים, אבל הדיווחים שאנחנו מקבלים הם מינימליים ורק כשיש פגיעה אנחנו יודעים את זה".

אז אין לכם מספיק מידע?

"ההיפך. הייתי רוצה להפעיל קו חם שמקבל דיווחים מאזרחים. אבל שתהיה לי האפשרות להפעיל מישהו. זה מכפיל כוח. לצערי אני יכול להראות לך המון פניות של אזרחים, שמראים לי עבירות, אבל אני לא יכול לטפל בכולן. במשטרת ישראל זה לא קורה שיש עבירה והם לא שולחים ניידת.

"לפני 20 שנה, לכל מפקח תעשייה היו 800 מפעלים באחריותו - היום זה 4,000. התעשייה גדלה, והפיקוח לא. ב-20 השנים האחרונות הבנייה הוכפלה. כמה מפקחים נוספו? אפס. יש חוסר הלימה מובהק בין הגידול במשק לבין הפיקוח".

לדעת מימון, "אחת הסיבות לכך שהיקף התאונות לא מצטמצם היא הימנעות של רגולטורים וגופים אחרים מלתת כתף למשימה זו. אציין את מינהל התכנון שמכתיב את היקפי הבנייה בישראל ללא תיאום עם יכולת האכיפה של גופים אחרים ואת רשם הקבלנים שנמנע מלהטיל סנקציות על מפרי חוקי הבטיחות".

מה אתה אומר על דרישות ההסתדרות? הם מאיימים לפתוח בשביתה עוד השבוע.

"הלחץ של ההסתדרות מסייע בעניין הזה ויוצר מוטיבציית יתר באוצר לסייע".

ולמרות שלל הבעיות, מימון מבקש לסיים בנימה אופטימית: "האתרים בשטח הם על הפנים מבחינה בטיחותית. אין שאלה. אבל אנחנו נמצאים בכמה תהליכים שישפרו את המצב דרמטית. יתווספו תקנים, ויש תהליכים כמו העיצומים הכספיים שמוכיחים יעילות כיוון שבמקומות שבהם הטילו עיצומים ראינו שיפור. יש תוכניות להכול והן מוכנות, רק צריך לממש אותן בשטח".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה לדברים:

"ארז מימון סיים תפקידו כראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לאחר כ-5 חודשים בתפקיד. מחליפו בתפקיד הינו אריק שמילוביץ, סגן ראש מינהל בטיחות. נדגיש כי במקביל, אנו פועלים לאיוש התפקיד בהקדם.

"על מנת לטפל בבעיית הרשלנות באתרי הבנייה דרושה עבודה רב מערכתית עם רגולטורים נוספים.

"עם קבלת ההחלטה על הקמת יחידת חקירות משותפת בלהב 433 לנושא תאונות הבנייה בשנה האחרונה, משרד העבודה והרווחה הקצה מיידית 3 תקנים לטובת הנושא בשל חשיבותה הרבה של יחידת חקירות זו.

"במטרה להגביר ולטייב את הפיקוח ולשפר את מערך העיצומים (קנסות לקבלנים), להרחיב את יחידת החקירות ולהפעיל מענים טכנולוגיים מתקדמים, פנינו למשרד האוצר בדרישה ל-108 תקנים נוספים למפקחי בטיחות בבנייה, אולם לצערנו טרם נענינו".

"ממשרד האוצר נמסר: "למשרד הרווחה עשרות תקנים פנויים והוא מוזמן לעשות בהם כראות עיניו".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה הוא האמון על תחום הבטיחות בענף הבנייה. בסמכות רשם הקבלנים לפעול בשימוע לקבלנים רק לאחר קבלת חומר מפורט על צווים מגוף זה, ונשמח לסייע במאמץ המשותף לכשחומר זה יגיע לרשותנו".

"בלי כוח אדם נוסף, מערך הרחפנים לא יהיה ישים"
כבר תקופה ארוכה שבמינהל הבטיחות מצהירים שהם יעשו שימוש טכנולוגי ברחפנים כדי לייעל את הפיקוח. בעבר אף יצא מכרז בנושא, אלא שלדברי מימון, בעוד שהפתרון הטכנולוגי ישים, במצב הנוכחי לא אין מי שיפעיל מערך שכזה.

"כחודש לאחר כניסתי לתפקיד הצלחנו לקדם את פרויקט הרחפנים. התחלנו לבצע ניסוי לבחינת היכולות ולגיבוש תפיסת הפעלה. אנו נמצאים לקראת סיומו של הפיילוט והתמונה שמצטיירת עכשיו הינה שחלק מהמערכות אכן יכולות לעזור בהרחבת זרוע האכיפה בעיקר באיסוף מודיעין.

"לאור העובדה שלצערי בתחום הבנייה לא חסר לנו מודיעין על עבירות בטיחות, יהיה נכון לשלב הטכנולוגיות דווקא במערך האכיפה. אלא שהפעלת מערך זה איננה אוטונומית ונדרש להקצות כח אדם כדי להכניס את המידע למערכות המחשוב. לאור העובדה שאנחנו שאנו בחוסר משווע של תקנים כיום, יהיה נכון להתקדם רק לאחר הסדרת נושא תקינת כוח האדם. ניצול מערך שכזה יהיה נכון בעיקר באיזורי בנייה מסיביים בהם, קצב סריקה של אמצעי טכנולוגי גבוהה משמעותית משל פקח".