נמשכים המגעים בין בעלי קניון האופנה TLV לבין הבנקים המממנים, על העמידה בתנאי ההלוואה שניתנה להקמת הקניון. ההלוואה, בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל, עתידה להיפרע רק ב-30 בספטמבר 2019, אלא שוויכוח על עמידה בקובננטים (אמות מידה פיננסיות) יחייב את הצדדים למצוא פתרון כבר בשבועות הקרובים, כדי להימנע מהסיכון להעמדת החוב לפירעון מיידי.
הבעלות בקניון TLV מתחלקת בין חברת גינדי השקעות (25%), משה ויגאל גינדי (25%) ורבוע כחול נדל"ן (50%) שבשליטת מוטי בן משה. הקניון נפתח לציבור במארס 2017 לתקופת הרצה, והפתיחה הרשמית נעשתה בספטמבר אותה שנה.
פתיחת הקניון לוותה בקשיים ובתנועה דלה של קונים ומבקרים, ואלו הובילו את בעליו להוצאות שיווק כבדות, נוסף על הוצאות המימון הכבדות שרובצות עליו. עם זאת, לפי הערכות בענף נרשמת בשנה הנוכחית צמיחה עקבית מדי חודש של בין 20% ל-30% (ביחס לחודש המקביל), הן במספר המבקרים והן בפדיון החנויות, שמעידים על השיפור המתמיד בפעילות הקניון כולו. נוסף על כך חלק מהשטחים בקניון טרם ניתנים להשכרה עקב עבודות המבוצעות מסביבו, כך שלמרות הנתון שלפיו הוא נמצא בתפוסה של 84% בלבד, הרי שבפועל הוא מושכר במלואו.
תמונה משופרת בביצועים התזרימיים
הדוחות החשבונאיים של הקניון מציגים לכאורה תמונה חלשה, אולם בחינה של ביצועים תזרימיים מציגה תוצאות טובות הרבה יותר. כך למשל, אם בדוחות הכספיים הציגה חברת הקניון במחצית הראשונה של 2018 הפסד תפעולי של 58 מיליון שקל והפסד נקי של 65 מיליון שקל, הרי שהפסדים אלו כללו הפחתה חשבונאית של 82 מיליון שקל בשווי הקניון. כך, בנטרול מחיקה זו הציגה חברת הקניון רווח תפעולי של 24 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2018.
נוסף על כך, במחצית הראשונה של 2018 גדלו הכנסות חברת הקניון מדמי שכירות, ניהול והחזקה ל-51 מיליון שקל, וזאת בהשוואה ל-57 מיליון שקל בשנת 2017 כולה. במקביל, הציגה חברת הקניון רווח גולמי של 30 מיליון שקל במחצית הראשונה, וזאת לעומת רווח גולמי של 35 מיליון שקל בשנת 2017 כולה.
נכון לסוף יוני השנה החזיקה חברת הקניון במזומנים בשווי של 15 מיליון שקל, בעוד שאת ההלוואה הבנקאית על סך של 1.1 מיליארד שקל היא תידרש כאמור לפרוע (או יותר נכון למחזר) רק בסוף ספטמבר 2019.
עם זאת, בדוחות הרבעון השני סווגה ההלוואה כחוב לטווח קצר, עקב אי-הסכמה בין חברת הקניון לבין הבנקים המלווים - הפועלים ומזרחי טפחות - סביב חישוב ה-NOI (רווח מהפעלת הקניון), שמהווה את אחד הקובננטים המרכזיים בהלוואה.
במקור קבעה ההלוואה כי כבר ברבעון השני של 2018 אמור הקניון להגיע ל-NOI בקצב שנתי מינימלי של 75 מיליון שקל בשנה. עם זאת, כבר במהלך הרבעון הראשון של השנה הופחת הקצב השנתי המינימלי באופן זמני ל-67 מיליון שקל עבור החודשים אפריל-יוני, ובמקביל קיבלה חברת הקניון מהגינדים ומרבוע כחול נדל"ן הלוואת בעלים של 24 מיליון שקל.
הבנקים התפשרו על קצב ה-NOI
במהלך יולי העבירה חברת הקניון תחשיב, שלפיו היא עומדת בקובננט בזכות NOI בקצב שנתי של יותר מ-68 מיליון שקל, אולם הבנקים המלווים לא קיבלו כאמור את התחשיב, וטענו כי אינו כולל את כל העלויות התפעוליות של הקניון (למשל הוצאות השיווק). יחד עם זאת, לצורך מניעת הצורך בהעמדת החוב לפירעון הסכימו הבנקים על הפחתה זמנית של קצב ה-NOI השנתי ל-60 מיליון שקל לפחות.
בעוד כשלושה שבועות אמורה חברת הקניון להעביר לבנקים את ה-NOI לרבעון השלישי, שנדרש לשקף מחדש קצב מינימלי של 75 מיליון שקל בשנה. הרבעון השלישי כלל השנה את חודשי חופשת הקיץ וכן את חגי תשרי במלואם, ולכן אמור לשקף תוצאות כספיות חזקות יחסית.
לפי הערכות בענף, נתוני הקניון אמורים להציג עמידה בקובננטים, ולכך ניתן להוסיף את ההערכות בשוק שלפיהן החלטה של בעלי הקניון להתחיל בגבייה של תשלום חניה בסך של כ-10 שקלים לשעה החל מהשעה הראשונה (בשונה מהמצב כיום), יגדיל את ה-NOI בכ-20 מיליון שקל בשנה.
עם זאת, אם הבנקים יחליטו שלא לקבל זאת, יידרשו הצדדים להגיע לפשרה חדשה בנושא. לדברי גורמים במערכת הבנקאית, הבנקים יסכימו לשינוי נוסף בקובננטים, רק תמורת הפחתת החוב כלפיהם. למשל, הבנקים דורשים להשתמש בעודף של 200 מיליון שקל שהצטבר בפרויקט המגורים (הפרויקט שבנו החברות מסביב לקניון) להפחתת החוב.
הפחתת החוב תביא עמה גם להפחתה בעלויות המימון, ולכן מהווה אינטרס גם עבור בעלי הקניון. להערכת אותם גורמים בבנקים, מתקיים כיום שיתוף פעולה בין הגינדים לבין רבוע כחול נדל"ן, שיאפשר למצוא את הנוסחה לביצוע הפחתת החוב באמצעות שימוש בכספי העודפים שבחברת המגורים. כך שלפי שעה נראה כי קיימת הסתברות נמוכה ביותר להעמדת ההלוואה לפירעון מיידי.