בשנה הבאה נשב על המרפסת: הטרנד הישראלי הכי חזק בעולם הנדל"ן

מאז תחילתה של האדריכלות המקומית, אי שם בשנות ה-20 של המאה הקודמת, תפסה המרפסת מקום של כבוד בתכנון בתי הישראלים שהתגוררו בעיר או בכפר. האקלים הים תיכוני החמים, יחד עם נופי הארץ היפים גרמו לכולם להתאהב בחלק הזה של הבית. גם התרבות הישראלית לא נותרה אדישה למרפסת וחשיבותה, כמו בספרה של רינה פרנק מיטרני "כל בית צריך מרפסת", או שירו ע. הלל "מרפסות", שתיאר את אופי הבנייה המקומי בפזמון "מרפסת מול מרפסת / אל בוקר טוב פורצת / שלום וד"ש פורשת / זו עיר של מרפסות".

כיום, לאחר כמה גלגולים שעבר המוטיב האדריכלי הזה בבנייה הישראלית, מרפסת חיצונית פתוחה היא הטרנד החם ביותר בשוק הנדל"ן המקומי. יותר ויותר ישראלים מוכנים להשקיע מהונם למען עיצוב והגדלה של החלק בבית שמשלב את החוץ בתוכו. "המרפסת מהותית, בעיקר עקב המאפיינים האקלימיים שלנו שמאפשרים שהייה ארוכה באווירה פתוחה", מסביר גבי שוורץ – אדריכל פרויקט רמות השרון ברמת השרון, "לכן למרפסת משמעות מיוחדת בטיפולוגיות המגורים בארץ".

בעשור האחרון הדירות התרחבו, החלל הציבורי גדל ועיצוב המרפסת בהתאם. פרויקט רמות השרון אותו תכנן שוורץ הוא דוגמה לצעד הבא בעולם הבנייה הישראלי. "חלל המגורים גמיש ותלוי בגודל הדירה והמרפסת ממשיכה את החלק הציבורי הזה", אומר שוורץ, "ישנם קווי מבט ארוכים וחלון המרפסת הוא ברוחב כל הסלון. זה יוצר חוץ שהוא חלק מהבית".

מרפסות אלה הן העיצוב הכי עכשווי בתחום, ועולם האדריכלות עבר דרך ארוכה עד אליהן. אז כיצד התפתחה המרפסת הישראלית הטיפוסית במהלך השנים, ומה מחזיר את הסגנון המוכר והטוב חזרה למרכז הבימה?

בתחילת דרכה של האדריכלות הישראלית, נהגו מתכנני הבניינים להקצות שטח למרפסת פתוחה בה יוכלו בני המשפחה לבלות בערבי הקיץ החמים. עבור יושבי הבית, מעבר מפנים הבית לחוץ בפסע אחד העניק חווית מגורים מעניינת ועבור העוברים והשבים ברחוב – מראה מצודד של הבניין.

אולם, בשנות ה-50 העדיפו הישראלים "לסגור מרפסת" – כלומר להתקין תריסים וחלונות בחלקה הפתוח שיחד עם רצפת המרפסת של הקומה שמעל יצרו למעשה חלל נוסף בדירה שיכול היה לשמש כחדר לילד המתבגר, כפינת עבודה לאחד ההורים או סתם מקום לאחסן בו דברים. בצורה הזו בניינים רבים בארץ הלכו והתכערו, שכן התכנון המקורי של הבניין לא היה מוכוון לסגירת מרפסות, ויצר שעטנז תכנוני. לאחר הסגירה, במקום מרפסת פתוחה סוככו תריסי פלסטיק שחרגו מקו הבניין המקורי על חזית הדירה.

"בשנות ה-50 וה-60 הדירות היו מינימליות בגודלן, 50-60 מטר מרובע לכל היותר, התא המשפחתי גדל בקרב משפחות עם ילדים ועקב מצוקת שטחים שהתבטא שחוסר בחדרי שינה, נסגרו המרפסות לשם הגדלת שטחי הדירה", מסביר שוורץ על הכוח המניע מאחורי התופעה.

את הבניינים בעלי המרפסת שנסגרה בתריסי "תריסול" לבנים החליף תכנון מעט שונה. בבניינים שנבנו בשנות ה-60 וה-70 למעשה הוכנסו המרפסות לחלל הדירה מאחורי החלונות והתריסים של קו הבניין. התכנון הזה גרם להגדלת חלל הדירה על חשבון המרפסות שהיו קיימות עד אז. באותן שנים לערך טרנד בנייה חדש השפיע על תכנון המרפסות: מתכנני שורות השיכונים שנועדו לקלוט את גלי העליות הגדולים מצפון אפריקה בעיקר, הכניסו את המרפסות לתוך הדירה מבלי לחרוג מקו הבניין, ואף הקצו שטח למרפסות-שירות שברוב המקרים נועדו לשמש כחלל לעבודות הבית או לתליית כביסה.

אלא שגם טרנד זה לא החזיק מעמד לשנים רבות, כאשר בשנות ה-80, קבלני בנייה רבים הבינו שבאמצעות ביטול המרפסת לגמרי ניתן למכור דירת חמישה חדרים בשטח זהה לגודלה של דירת שלושה חדרים, שהיו נפוצות עד אז. איך עושים את זה? במקום להקצות חלל למרפסת, פתוחה או סגורה, אותו שטח יועד לבניית חדרים, כך שהדירות הפכו לקופסאות בטון חנוקות שלמעט החלונות אינן פתוחות אל החוץ.

אולם זהו לא סוף הסיפור של המרפסת הישראלית. בשנות ה-90 חזרו המרפסות ובגדול, בתנופת בנייה שנועדה לקלוט עוד גל עלייה לארץ – הפעם ממדינות חבר העמים לשעבר. יחד עם הבנייה לגובה, חזר המושג "מרפסת שמש" לשיח ולבנייה בישראל. בנוסף, כדי להילחם בתופעת סגירת המרפסות שפגעה במראהו החיצוני של הבניין, המחוקק אסר על בניית מרפסות חופפות – זו מעל זו, וקבע מרווח של שתי קומות לפחות בין מרפסת אחת לשכנתה מלמעלה או למטה.

אלא שגם התקנה הזו שונתה בעקבות ביקורת על חזות הבניינים המבלבלת. בשנת 2008 התיר המחוקק לבנות שוב מרפסות חופפות – מה שסלל את הדרך לטרנד העכשווי של מרפסות חיצוניות גדולות ומעוצבות, "כמו פעם". "בשנים האחרונות שטחי הדירות גדלו", מסביר שוורץ, "מצב שאפשר חזרה ושימוש במרפסות באופן המסורתי והקלאסי. היום אנשים מעדיפים להמיר שטחי דירה סגורים בהגדלת שטח המרפסת כך שמרפסת גדולה הפכה למאפיין לאיכות חיים. לעתים הם מוכנים לשלם על מטר מרובע של מרפסת יותר ממטר מרובע לחדר, כי מרפסת מעניקה לדיירי הבית חוויה אחרת ולכן יש לה ערך גבוה".

לפרטים נוספים על השכונה הפרטית של רמת השרון לחצו כאן