(בווידאו - ריאיון באולפן על ייצוא קנאביס לחו"ל)
בשבוע שעבר הודיע משרד הבריאות, המקדם את הרפורמה הלאומית בקנאביס הרפואי, על הקלות בהגבלות הקיימות על השימוש בצמח. אך נראה כי המהפכה, שהחלה באוגוסט 2016, משפיעה לא רק על המשתמשים, כי אם גם על המגדלים - או ליתר דיוק על בעלי הקרקעות שעליהן ניתן להקים חוות לגידול קנאביס. בחודשים האחרונים העניקה המדינה היתרים לעשרות מגדלים להקים חוות כאלה, מהלך שעשוי להשפיע על מחירי הקרקעות שלא היה להן כל ערך בעבר, אולם מסתמן כעת כי יקפצו במאות אחוזים. "בישראל ישנם שמונה מגדלי קנאביס רפואי, ובחודשים האחרונים קיבלו 42 מגדלים נוספים היתרים להקמת חוות גידול", אומרת בריאיון לוואלה! נדל"ן, עו"ד חגית ויינשטוק, המייצגת עשרות מגדלים שקיבלו וחלקם עדיין ממתינים לאישורים להקים חוות גידול קנאביס.
בשנים האחרונות ניהלה ויינשטוק מאבק ממושך, לדבריה, לצורך קבלת הרישיונות. "המהלך של קבלת ההיתרים הוביל לצמיחה בביקושים לשטחי הגידול, כך שמחירי הקרקעות יאמירו בצורה דרמטית", היא אומרת. ויינשטוק מדגימה: "אם פעם היו משכירים קרקע חקלאית תמורת 2,000 שקל לדונם לשנה במרכז הארץ או באזור השרון, היום מדובר בסכום שמגיע כמעט ל-3,000 שקל לדונם לחודש בפריפריה".
לדבריה, "במרכז הארץ הסכום יכול להגיע ל-5,000 שקל לדונם לחודש - כלומר מדובר באלפי אחוזים יותר. אחרי מתן היתרים נוספים, המחירים צפויים להמשיך ולטפס. מדובר בהכנסה קבועה של 3,000 שקל לדונם לחודש, כך שאם יש צורך בחמישה דונם להקמת חוות גידול - מדובר בהכנסה של כ-15 אלף שקל בחודש לקיבוץ".
כיצד זה עובד? קיבוצים המחזיקים בתכניות בניין עיר (תב"ע) לחקלאות ותעשייה בשטחם מתקשרים עם חברות מחקר ופיתוח על מנת להקים מפעלים למחקר, גידול וממכר קנאביס רפואי. זאת על ידי שותפות מלאה בחברה, ומבלי לעבור על חוק ההתיישבות של משרד החקלאות, הקובע כי קיבוצים אינם יכולים "לספסר" באדמותיהם - אלא אם הם שותפים לחברה ששוכרת את הקרקעות.
החברות, מצדן, שוכרות את הקרקעות מהקיבוצים ומשלמות סכום חודשי פר דונם, כפי שהדגימה ויינשטוק, ובמקביל מייצרות השבחה של ערך הקרקעות על ידי הקמת מפעלים וחממות. כך מקבל הקיבוץ דמי שכירות ונהנה מהשבחת הקרקע, והחברות מרוויחות מהמחקר והפיתוח ומממכר הקנאביס הרפואי. גם חקלאים בעלי קרקעות פרטיות במושבים יכולים לבצע את אותו המהלך, ובלבד שיהיו שותפים בשיעור של 26% ומעלה עם החברות המבקשות להשקיע במחקר, בפיתוח ובגידול הקנאביס.
"תעשיית הפארמה לא יכולה להיכנס לשוק הזה בלי אותו חקלאי שמגיש בקשה לגידול קנאביס רפואי", מפרטת ויינשטוק. "על פי הרפורמה, רק חקלאי בעל קרקע חקלאית עם אישור זכויות בקרקע יכול להגיש בקשה להיתר. לכן משקיעים חוברים לחקלאים ומגישים בקשה משותפת למשרד הבריאות לקבלת רישיון. זאת רק לאחר שקיבלו אישור ממשרד החקלאות שהם לא עוברים על חוק ההתיישבות, כל עוד לחקלאי יש מינימום של 26% שותפות בעסק".
לקיבוצים זה קל יותר: לרוב הם מחזיקים בתב"ע לחקלאות ותעשייה, שבאמצעותה ניתן להקים מפעל וגם בית מרקחת על בסיס התב"ע התעשייתית, וכך לבצע ריבוי וגידול של הקנאביס בחממות ובחוות על בסיס התב"ע החקלאית. "הקיבוץ נותן בעצם למשקיעים את כל שרשרת הרכישה", היא אומרת. "במשק חקלאי פרטי במושב זה עובד טיפה אחרת, אך כך או כך לכל אחד מהשלבים הללו צריך רישיון בנפרד".
נערכים לקראת החקלאות החדשה
אחת הסיבות לקידום הרפורמה בתעשיית גידול הקנאביס הרפואי נעוצה בקריסת ענף החקלאות בישראל. "את נושא הקנאביס אני מכיר מספר שנים, וצופה שזו החקלאות החדשה", אומר דודי גבאי, מנכ"ל חברת RCK ומנהל עסקי של קיבוץ רוחמה הממוקם בנגב הצפוני, בתחומי המועצה האזורית שער הנגב, כעשרה קילומטרים ממזרח לעיר שדרות.
לדבריו, "גם הקיבוץ הבין את זה ותמך לאורך הדרך בקבלת רישיונות להקמת חוות לגידול קנאביס, וכך הקמנו את חברת RCK - שיתוף פעולה עסקי של הקיבוץ, חברת קאנומיקס (חברת מחקר ופיתוח בתחום הקנאביס הרפואי) ומעבדות קטיף. מטרת החברה לפתח וליצור את הזנים הרפואיים בחממה ובית גידול בקיבוץ, כמובן בהתאם ולטובת המטרות הרפואיות שהחוק דורש".
חברת RCK הוקמה לפני חמישה חודשים וכבר מתכננת להשקיע מיליונים בחממות, מערך גידול ומשתלה לגידול קנאביס רפואי בתחומי קיבוץ רוחמה, שהוא כאמור שותף מלא בה. "החברה מורכבת משלושה גורמים: הקיבוץ, שמביא את הרישיונות הבסיסיים לגידול וריבוי; חברת קאנומיקס, העוסקת במחקר בקנאביס רפואי בחמש השנים האחרונות; ועמותת מעבדות קטיף, שלה רישיונות למחקר בקנאביס והיא מבצעת בדיקות של חומרים שמזיקים לצמח", מסביר גבאי.
לדבריו, "את החברה פתחנו בעקבות הרפורמה, וכיום אנחנו נמצאים בתהליכי בנייה של מערך גידול קנאביס על קרקעות הקיבוץ. אנחנו עוסקים במחקר ופיתוח זנים חדשים ונערוך מחקרים קליניים שקשורים לקנאביס; ובמקביל בריבוי (הפיכת הקנאביס לשתילים) ובגידול". ומה לגבי שווי הקרקעות? גבאי מסביר כיצד מדובר ברווח כפול: "חברת RCK בעצם תשלם שכירות על השימוש בקרקעות הקיבוץ, תוך שהיא אינה עוברת על חוק ההתיישבות משום שהוא שותף מלא בחברה, ובמקביל תשביח את הקרקע על ידי השקעה בגובה של חמישה מיליון שקל במערך הגידול".
"אין ספק שאם השוק יתנהג בצורה הגיונית כמו שוק ראשוני שרק עכשיו נפתח, יש לו פוטנציאל אדיר בכל קנה מידה גם בחו"ל", ממשיך גבאי, "הרגולציה הישראלית היא היחידה בעולם שפועלת בצורה מדיקלית (רפואית ה.צ), כלומר אי אפשר לגדל קנאביס לטובת הנאה אלא רק לריפוי; ומהסיבה הזאת, לצד מערך הגידול ויכולות מחקר הפיתוח בישראל, העולם נושא את עיניו אלינו. כך אפשר לייצר קשרים עסקיים בחו"ל, להגדיל את הייצוא, להכניס למדינה מיליארדים ולאפשר לחקלאים לעסוק בחקלאות בין-יבשתית".
"באופן אישי, אני מרגיש שאני חלק ממהפכה אמיתית ונכונה, אשר כל ייעודה הוא עזרה ותמיכה בחולים", מסכם גבאי, "אני קם כל בוקר בשמחה גדולה שיהיה באפשרותי לסייע ולעזור. חוץ ממבנים ישנים שייהרסו ובמקומם ייבנו חממות חדשות, לצד חידוש מבני המשק ודרכי הגישה - מעבר למטרה הכלכלית, התחושה היא שאנחנו פונים לכיוון חדש ומאתגר".