פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הצעה בבג"ץ: להחזיר את חוק מס דירה שלישית לוועדת הכספים

      המשמעות של מהלך כזה, אם יקרה, היא בסבירות גבוהה ביטול של החוק. יועמ"ש הכנסת: "נפל פגם חמור בחקיקה, שירד לשורש העניין"

      בני ברק ממעוף הציפור (ראובן קסטרו)
      צילום: ראובן קסטרו

      בשעה זו מתקיים הדיון בבג"ץ בעתירות שהוגשו נגד חוק מס ריבוי דירות (מס דירה שלישית). הדיון מתקיים בהרכב מורחב של שופטים: נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, והשופטים אסתר חיות, ניל הנדל, נעם סולברג ומני מזוז.

      בדיון הקודם שהתקיים בעתירות ביקשו השופטים מהמדינה והכנסת לגבש תשובה לגבי השאלה מדוע יש להותיר את החוק על כנו, אף שהכנסת עצמה הודתה שהליך חקיקת החוק לא היה תקין.

      "היה כאן משהו חריג מאוד וקיצוני"

      עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, היה הדובר הראשון בדיון היום. עו"ד ינון אמר: "מעולם הליכי החקיקה בכנסת לא היו אופטימליים, זה לא מוסד אקדמי, זו זירה עם לוחות זמנים לא של אקדמיה. אין יומרה לקיים הליכים אופטימליים, אבל כן הצלחנו לא לחרוג מהסטנדרט המינימלי לפעילות הכנסת. בשנה וחצי האחרונות מסתבר שאנחנו במקום אחר. עקרונות בסיסיים שנקבעו בעבר - היום יש סטנדרטים אחרים. גם המודל לבטלות חקיקה שנקבע בעבר הוא כבר לא רלוונטי. הסטנדרטים השתנו".

      את הדברים אמר ינון בהקשר לטענות העותרים כי יש לבטל את החוק על בסיס תקדים משפטי מהעבר. "אנחנו בדיון ראשון מסוגו", הוסיף ינון, "כי עד היום בית המשפט לא התמקד בתיק שנטען בו בטלות חוק בגלל הליכי החקיקה, זה מעולם לא היה סיבה מרכזית. האירוע הזה של העתירות הוא קו פרשת מים מבחינת התנהלות הכנסת והחקיקה. לנו פחות חשוב החוק הספציפי שעומד על הפרק אלא הליכי החקיקה בכנסת, כפי שבאו לידי ביטוי במקרה הזה.

      "אני נמצא הרבה זמן בכנסת, היה כאן משהו חריג מאוד וקיצוני שעונה על הסטנדרט החמור של פגיעה תקינות ההליך. אבל מצד שני, אני חולק על העותרים בעניין התוצאה הסופית. אנחנו מדברים על מצב בו הוצאתי מכתב שלא הוצאתי מימיי בכל פעילותי בכנסת. כל מה שרצינו לא היה לתת תחמושת לעותרים או לאופוזיציה לעתירה, אלא רצינו לתקן את הליכי החקיקה. הרגשנו שלא יכול להיות שרפורמה כל-כך גדולה ומרכזית, והטלת מס שזה לא עניין של מה בכך, ובמסגרת חוק ההסדרים, יתנהלו כך.

      "המדינה באה ואמרה 'קפץ לנו הגן' - ככה כל ההליכים מתנהלים. אני עוסק בטיוב הליכי החקיקה, אבל זה לא המקרה, כי הייתה כאן הרמת דגל שלא מתרחשת כל יום, ולצערי בכנסת הזו יכול לקרות יותר. המציאות היום הרבה יותר קשה.

      "אני לא יכול לקבל את האדישות שבה המדינה מתייחסת לאירוע הזה. אני אומר באחריות מלאה - דבר כזה לא היה בשנים האחרונות, וגרוע מאוד אם המקרה הזה יקבל לגיטימציה. ברגע שתינתן לגיטימציה להליך חקיקה שכזה, כל הליכי החקיקה בכנסת יקרסו. זה המצב לאשורו".

      "לא באתי לתת תחמושת לעותרים"

      השופט סולברג ביקש להבין את עמדתו של נציג הכנסת והקשה: "מה הרף החדש?". השופט מזוז הוסיף ושאל: "הכנסת זקוקה לרף חדש של פסיקה, ואתה מבקש מאיתנו לקבוע רף עדכני?" .

      עוד ינון השיב: "צריך לקבוע שנפל פגם חמור, שירד לשורש העניין. לנו ברור שהחוק מורכב בעייתי ושנוי במחלוקת, וצריך הליכי חקיקה סבירים. התרענו שצריך לקיים דיון, לא ברגע האחרון, אבל בסוף העלו את החוק באישון לילה, אחרי שחברי הכנסת דנים גם בנושאים אחרים כבר כמה ימים".

      כשהנשיאה נאור שאלה מדוע לא דחו את הדיון בחוק, עו"ד ינון השיב: "להציג מצב שאנחנו יכולים לעשות כרצוננו - זה מיתמם ורחוק מהמציאות. במצב הקיים לאוצר והממשלה יש אמירה מאוד משמעותית ביחס לסדר היום, ביחס לסדר קיום ההצבעות, יש סגירות מאחורי הקלעים וגם הבטחות של כספים פוליטיים. נכון שיש השפעה והתחשבות בדברים שלנו, אבל במקרה הזה זה כשל. שר האוצר, מטעמיו שלו, הרי היה יכול לדחות ליום ראשון, אבל החליט שלא. התעלמו ממכתב חריג ונדיר שלי, ולא בגלל שחשבתי שצריך לטייב הליכים, אלא בגלל שזה קובע תקדים.

      "ואכן מאז, הרבה דברים שלא היו אפשריים, הופכים אט-אט לאפשריים. קשה אולי להבין את זה מבחוץ, אבל אני אומר באחריות: יש בעיה, בעיה חריפה, ואם היא לא תקבל מענה, זה ישפיע על הכול, על טיבה של החקיקה.

      "העניין מתחיל בתהליך. התהליך חשוב, הוא זה שמאזן בין הכוחות. לפעמים הדיון בוועדה נראה כמו שוק, אבל אני חייב להגיד שלתהליך בוועדות הכנסת יש חשיבות אדירה. זה המקום בו כולם נחשפים לדברים, בכנסת, שם מתקיים התהליך האמיתי. האם נכון לחוקק חוק כזה באמצע הלילה, כשהלשכות המקצועיות אינן נמצאות? לגיטימציה למצב כזה זה סופם של הליכי החקיקה בכנסת".

      נשיאת בית המשפט נאור אמרה: "לפי הטיעונים האלה, אז צריך צו מוחלט נגד החוק..." ואז השיב עו"ד ינון כי "זה בדיוק המצב הבעייתי. לא באתי לתת תחמושת לעותרים, אלא להביא לתיקון ההליך. היחסים הבין-מוסדיים של כנסת, ממשלה ובית משפט הם עניין רגיש. אין מחלוקת שלבית משפט יש סמכות לביטול חקיקה של הכנסת. אנחנו לא נטען את זה. ועדיין, עד היום זה ריחף, היו אמרות-אגב על משמעות הדברים, אבל מעולם לא היה מקרה שהכנסת עצמה באה ואומרת שנפלו פגמים חמורים.

      "אני מאמין שהזהירות מחייבת, בוודאי אותי כיועץ משפטי לכנסת, לא לטעון לבטלות החוק. אם הייתי חושב כך, הייתי יכול להעביר את התיק לעורך דין חיצוני, יש לי אפשרות. אבל אני חושב שאין במקרה הנוכחי לקבוע שהחוק יבוטל, אלא ללכת רק חצי-הדרך ולהזהיר בפני מקרים דומים בהמשך. אם תחזור סאגה כזו שוב, אז שיהיה ביטול".

      נשיאת בית המשפט שאלה מה יקרה אם הפעם לא יבוטל החוק, מה ימנע בפעם הבאה להשתמש בטיעון הזה ולהגיד שהחוק לא נחקק כמו שצריך, אבל לא פסלו אותו. השופט הנדל הוסיף: "יש עותרים שמודאגים מהחוק הזה. לא תיקון הדרך, כמו שמעניין אותך. אם יש פגם כה חמור - התוצאה מתבקשת, ולא זו שאדוני מציע".

      "ההרגשה שעולה היא מהר-מהר"

      עו"ד שוש שמואלי, ממחלקת הבג"צים של הפרקליטות, אמרה בדיון: "זה לא המקרה לביטול חוק. צריך להיות ריסון מרבי במקרה של בית המשפט. הביקורת על חקיקת הכנסת היא צרה על-פי חקיקה קודמת. במקרה שלנו, העניין הוא השתתפות חברי הכנסת בהליך החקיקה".

      נשיאת בית המשפט נאור העירה כי מדובר במתן אפשרות לגיבוש דעה, לא השתתפות. עו"ד שמואלי המשיכה: "חברי הקל ראש בעמדתנו. אנחנו סבורים כי אין המקרה הזה מוביל לביטול חוק. לחברי הכנסת עמדה האפשרות להשתתף בהליך. למרות שהשינויים הועברו ברגע האחרון, הייתה אפשרות להשתתף. הצעת החוק הזו זכתה לדיון ציבורי ער. גם שפע ההסתייגויות שהוגשו העידה על הדיון הער בהצעת החוק. גם בהנחה שלא קראו את השינויים לפני הדיונים, מדובר בשינויים שהצעת חוק שכבר ידועה".

      השופטים הקשו על הפרקליטה ושאלו כמה זמן קיבלו חברי הכנסת את השינויים לפני הדיון המכריע, והתשובה הייתה כשלוש שעות בלבד. נאור: "יו"ר הועדה (ח"כ גפני) החליט לקיים הדיון מפני שנציגי האוצר תבעו זאת ממנו".

      עו"ד שמואלי: "יש את הפרוטוקול, והיו"ר הבין שהוא לא מנוע מלקיים את הדיון. אני לא מייצגת את יו"ר הוועדה".

      הנדל: "אם חברי הכנסת לא יכלו לקרוא החומר די זמן מראש, המשמעות היא שלא יכלו לגבש עמדה. וזו השאלה".

      עו"ד שמואלי: "מדובר בהצעת חוק שחברי הכנסת מכירים ודיון בשינויים שחברי הכנסת בעצמם העלו בדיונים. התקיים דיון מהותי ובדיון עצמו נכנסו גם שינויים נוספים. היה דיון מהותי. יש מקרים ששינויים להצעות חוק מובאים זמן רב לפני הדיון ויש גם שינויים שמביאים תוך כדי הדיון. הטכניקה היא שהוועדה קובעת העיקרון ואחר כך מנסחים את הדברים בשפה המשפטית".

      השופטת חיות: "אם הכל התנהל כך, איפה הפגם בהליך שגם אתם מדברים עליו?" הנדל הצטרף לחיות בשאלה דומה. חיות הוסיפה: "לחברי הכנסת לא היה זמן לראות את השינויים, הם היו עסוקים בדיונים אחרים באותה העת". נאור: "זה בכלל מעשי להבין את השינויים בפרק הזמן שניתן?"

      עו"ד שמואלי: "ברור שדיון טוב ואידיאלי לא כך מתקיים. אבל זו ההחלטה שהתקבלה באותה העת, ועכשיו מדובר בחוק שעבר ברוב בכנסת. המליאה החליטה להצביע בעד החוק. גם שם היו יכולים להחליט להחזיר החוק לוועדה".

      סולברג: "לפי גישתך, לעולם לא נגיע לשלב של ביטול חוק. מספיק שמישהו הכיר את החוק או שמע עליו".

      עו"ד שמואלי: "אולי בחוק הרבה יותר מורכב, אולי עם שינויים הרבה יותר דרמטיים, יש הצדקה לביטול. אבל במקרה הזה נשמעו הסברים במהלך דיון של שבע שעות. יש טענה שהקראת הסעיפים הייתה מהירה מדי. יו"ר הועדה ניווט את הישיבה".

      נאור: "קראתי הפרוטוקול והוא ארוך וההרגשה שעולה היא מהר-מהר".

      עו"ד שמואלי: "לא הייתי שם, אבל להבנתי זה היה אחד הדיונים הטובים יותר".

      עו"ד שמואלי התייחסה גם לעובדה שחלק מחברי הכנסת בחרו לא להישאר בדיון: "יו"ר הוועדה החליט לקיים הדיון, למרות שחברי הכנסת החליטו לצאת. המינימום מצד חברי הכנסת היה להישאר ולקבל ההסברים. לפי הפסיקה, גם במקום בו הפגם יורד לשורשו של הליך, לא תמיד יש טעם לביטול החוק. יש חלופות ביניים. יש להתייחס לחומרת הפגם. התוצאות של ביטול החוק עשויות לפגוע באינטרס הציבורי. הרעיון של החוק נועד לטפל במשבר הדיור ולהסיט את המשקיעים לכיוון אחר. גורמי האוצר סבורים שביטול החוק יפגע במגמה החיובית, שיש עכשיו בשוק. לחוקק החוק מחדש יהיה בעייתי. המגמה כבר קרתה ואם יבוטל החוק יוכלו שוב לקנות דירות, כי לא יהיה חוק. יש אנשים שכבר מכרו דירות ויש מי שמחכה לראות מה יהיה. ויש גם השלכה אפשרית על תקציב המדינה".

      חיות: "המתנתי שתתייחסי לחוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת. הוא אמר שפעם ראשונה בשבע שנים שנתקל במקרה כזה".

      עו"ד שמואלי: "תפקיד היועץ המשפטי לכנסת לתת את ההערות תוך כדי הדיון. ובמקרה הזה אנחנו חושבים אחרת. אנחנו חושבים שהרף המדובר הוא לא מדיד, ואנחנו לא חושבים שחצינו אותו".

      "היה דיון מביך"

      עו"ד אייל בן יהודה, המייצג חלק מהעותרים נגד החוק, אמר בדיון: "שעה וחצי אני מקשיב כאן לדיון והפכתי להיות אזרח מוטרד, אפילו אבא ומחנך מודאג. הגעתי למסקנה שצריך לחשוב שוב האם זו מדינת ישראל שאני רוצה לחיות בה. לא ייתכן שישבו כאן משפטנים מכובדים ויקשיבו לאנשים שאמרו שלא יכלו לעשות דיון אמיתי בחוק, ועדיין לטעון שאין לבטל החוק. מדובר בחוק מאוד מסובך שגם היום מעלה עוד שאלות. חובה לתת דוגמה לאזרחים ולבטל החוק ולחוקק החוק מחדש. אני מבקש מבית המשפט לתת מסר לאזרחי ישראל ולממשלה והכנסת ולהגיד עד כאן. שהחוק הזה יבוטל. תרצה המדינה - תחוקק מחר בבוקר חוק חדש".

      עו"ד ערן מרינברג, המייצג את סיעות האופוזיציה בעתירה נגד החוק, אמר בדיון: "פעם ראשונה שכל האופוזיציה מתכנסת יחד ואומרת שיש בעיה. היועץ המשפטי לכנסת אמר בעצמו שאם המצב בכנסת לא ישתנה, יהיה מצב מאוד בעייתי".

      נאור הקשתה על עו"ד מרינברג ושאלה מדוע חברי הכנסת מאופוזיציה החליטו לצאת מהדיון. על כך השיב עו"ד מרינברג: "חברי הכנסת התחננו ליו"ר הועדה לקבל כמה שעות ללמוד את החוק. לא ביקשו יום או יומיים, אלא מספר שעות. היועצת המשפטית לוועדה אמרה לחברי הכנסת שהיא גם לא מכירה הטיעונים, והיא זו שאמורה לתת הייעוץ ולתמוך בשאלות. התנהלות הוועדה הייתה שערורייתית. היציאה נעשתה בעקבות תהליך שחברי הכנסת שאלו את עצמם אם הם בובות, או שרוצים את דעתם. הכנסת מגיעה למקומות שלא ידעו כמותם. מי שמחוקק היום החוקים זו הממשלה ולא הכנסת. כרטיס צהוב לא יעזור במקרה הזה".

      השופט סולברג: "אין ספק לגבי הפגמים שהיו, אבל גם רואים דיון שהתקיים בשינויים. האם זה לא עומד בסף שהוא נמוך אבל נדרש. יש דיון שלא נידון?"

      עו"ד מרינברג: "הדיון היה מביך. חברי הכנסת לא קיבלו זמן כדי ללמוד את החומר ולהבין אותו".

      השופט מזוז: "האם אכן לא הייתה אפשרות מעשית לדעת על מה מצביעים, זו השאלה. מובן שלא היה די זמן, לאף אחד לא מגיע צל"ש על ההליך שהיה. האם באמת לא ידעו על מה הצביעו?"

      עו"ד מרינברג: "לא הייתה אפשרות לגבש דעה. בסופו של יום נדרשים חברי הכנסת לגבש דעה ואת זה עושים על ידי למידה או התייעצות. לא הייתה אפשרות לקבל ייעוץ או להבין".

      השופט מזוז: "אבל מדובר בתהליך שהתחיל בתחילת אוגוסט. אפשר לקבל את הטענה שלא היה דיון ממצה, אבל להגיד שמי שמצביע לא מבין על מה הצביע - זה טיעון נכון? חלק מהחוק בנוסח המקורי נדון כבר ב-21 בנובמבר. האם הדרישה לפסול את כל החוק או רק התיקונים שהשתנו ביום האחרון?"

      עו"ד מרינברג: "היועצת המשפטית של הוועדה אמרה בעצמה שהיא לא יודעת לייעץ לחברי הכנסת. השינויים הגיעו בזמן הישיבה וחברי הכנסת לא ידעו על מה שהם הולכים להצביע. זו הדרך שלחבר כנסת אין אפשרות אמיתית לגבש את עמדתו. העובדה שהוא נמצא בחדר אינה מספיקה, על אחת כמה וכמה בחוק ההסדרים. אם זו תוכנית הדגל של האוצר, היה מקום להתעכב על החוק שלא יהיה בו רבב".

      "23 שינויים מהותיים הוכנסו בשלב אחרון"

      עו"ד יובל יועז, המייצג חלק מהעותרים נגד החוק, דיבר גם הוא אל מול שופטי בית המשפט העליון ואמר: "היועץ המשפטי לכנסת אמר שבעבר בפסק דין מגדלי העופות ניתנה הערת אזהרה אפקטיבית, אבל שיש לה תאריך תפוגה שמסתבר שהיא בכנסת הנוכחית. הכוח המרתיע שהיה לבית המשפט איבד את כוחו ביחס לכנסת. אנחנו, לעומת היועץ המשפטי לכנסת, סבורים שהשורה התחתונה שונה. פסק הדין שיינתן בפרשה הנוכחית - יש לו משמעות נורמטיבית. אין צורך בתמרור אזהרה נוסף לכנסת. אמרו כאן שלהליכי החקיקה בכנסת אין סטנדרטים אידיאליים. במקרה הנוכחי, גם המינימום לא התקיים. לכן אנחנו מצויים כאן היום. בהקשר של הצעד של עזיבת חברי הכנסת את הדיון בוועדת הכספים, מדובר בחברי האופוזיציה שיש להם כלים פרלמנטריים מצומצמים, ואחד מהם זו קימה ועזיבה".

      השופט מזוז: "השאלה היא האם העובדה שקמו חברי הכנסת והלכו מאפשרת להם לטעון היום שבגלל שלא השתתפו לא יכלו לגבש דעה".

      עו"ד יועז: "הפגם המרכזי היה שהשינויים הונחו לפני חברי הכנסת זמן קצר מאוד לפני הדיון. 23 שינויים מהותיים הוכנסו בשלב אחרון. בית המשפט שב ונתן בהזדמנויות שונות עוד ועוד תמרורי אזהרה. נדרש כאן מעשה החלטי וצו קבוע מצד בית המשפט".

      חוק מס ריבוי דירות (מס דירה שלישית), שנכנס לתוקף בתחילת השנה, קובע כי מי שמחזיק זכויות ביותר מ-2.5 דירות מגורים יצטרך לשלם מס על הדירה השלישית ומעלה - 1% משווי הדירה ועד תקרה בגובה של 18 אלף שקל בשנה.

      בזמן שהמדינה והכנסת ממשיכות לטעון כי על בית המשפט להסתפק ב"התרעת בטלות" - כלומר, אזהרה בלבד במקום החוק או במקום החזרתו לדיון בוועדת הכספים של הכנסת - העותרים שבים וטוענים כי אסור לבית המשפט להתעלם מהליך החקיקה שהיה לא תקין, וכי יש להפוך את הצו על-תנאי שנתן בג"ץ לצו מוחלט ולבטל את החוק. נכון להיום קשה לקבוע מה תהיה עמדת השופטים והאם החוק אכן יבוטל או יחזור לדיון נוסף.

      בינתיים, בשל התמשכות התהליכים בטיפול בעתירות השונות ואי-הוודאות לבעלי הדירות, רשות המסים דחתה את מועד הדיווח של בעלי הדירות מסוף מארס האחרון לסוף יוני הקרוב. נציין כי בשבוע שעבר חשף "גלובס" כי רק 270 משקיעים מבין עשרות אלפי דירות החליטו למכור את הדירות הנוספות בשל המס החדש.

      לחזור לדיון המכריע

      בשלב מאוחר של הדיון בעתירות עלה רעיון חדש מצד בית המשפט שנידון בהרחבה. בפעם הראשונה נשמעה האפשרות שהחוק לא יבוטל או יחזור לוועדת הכספים לחקיקה מחודשת, אלא שתיבחן האפשרות לחזור לאותו הדיון המכריע שהתקיים באמצע הלילה, ובו לא ניתנה לחברי הכנסת האפשרות להשתתף בצורה נאותה בדיון, והסעיפים הבעייתיים יידונו מחדש.

      נאור: "למה בעצם לא לחוקק מחדש?"

      עו"ד ינון: "יכול להיות שזה נכון לשקול סעד כזה באי-חוקיות חמורה. השופט מזוז שאל למה לא לתקן את השינויים בהם לא ניתן היה לדון כמו שצריך. יהיה מי שיטען כי המשמעות בפועל תהיה ביטול החוק".

      השופט מזוז: "במישור הזמן, אם מבטלים את החוק, זה ביטול שמחייב פרסום תזכיר או שזה חוזר לנקודת הדיון המכריע? האם אפשר לדעת מה הסעיפים הבעייתיים שהיו?"

      השופטת נאור: "אתה מציע לנו בעצם לחזור לאותה הנקודה בה הייתה הבעיה בדיונים?"

      עו"ד ינון: "כתרופה יחסית שהיא לא דרמטית כמו ביטול החוק. כשהכנסת מצביעה, וחוק מאושר ונכנס לספר החוקים, אין דרך לחזור לחבר הכנסת המציע או לוועדת הכספים או מישהו אחר ולהגיד לו שבבית המשפט נתנו הערות, ויש לשנות את זה או משהו אחר. אולי יהיה נכון לשקול לחזור לאותה הנקודה, באם יש באמת פגם. המהלך שהיה בוועדת הכספים באותו הלילה הוא חריג ביותר, ואני אומר את זה מניסיוני רב-השנים. במרבית הדיונים הדברים מתנהלים בצורה תקינה".

      נשיאת בית המשפט העליון השופטת נאור פנתה אל נציגת המדינה ושאלה: "מה דעתך על חזרה לדיון המכריע?"

      עו"ד שמואלי: "החלופות שמנסות לחזור אחורה הן שתיים. להוציא השינויים האחרונים - או לחזור לאותו הדיון. המשמעות היא ביטול החוק".

      נאור: "צריך לשקול את הרעיון של לחזור לנקודה בעייתית בהליך החקיקה, לא לזרוק את כל התפוח. אני חושבת שגם את מסכימה שמה שהתרחש באותו הלילה לא היה צריך להתרחש".

      עו"ד שמואלי: "ההליך לא היה מיטבי, אבל לחזור לאותו הדיון זה לבטל את החוק. אני חושבת שאין הבדל משמעותי בין שתי החלופות. המשמעות תהיה ביטול החוק".

      נאור: "את מניחה שפסק הדין בכיסך. בבחירה בין שתי האפשרויות, הבחירה היא מובנת מאליה. אם בית המשפט יגיע לכלל מסקנה שיש פגם שיורד לשורש ההליך, אז נשאלת השאלה מה יש לעשות. עלה כאן הרעיון תוך כדי הדיון".

      עו"ד שמואלי: "התוצאה של לחזור לאמצע הדרך היא אותה התוצאה כמו לבטל החוק. אבל זה רעיון חדש. אני חושבת שאם בית המשפט רצה להתרחק מפוליטיקה, הרעיון הזה יוביל לאותה הנקודה".

      נאור: "האמירה 'להתרחק מפוליטיקה' היא אמירה שלא צריכה להיאמר. אם ההבנה היא שבית המשפט לעולם לא יתערב בחקיקה, זו לא הבנה נכונה".

      בסופו של הדיון החליטה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת נאור, כי עד 14 למאי, יום ראשון הקרוב, תגיד המדינה את עמדתה לרעיון שהעלה היועץ המשפטי לכנסת במהלך הדיון, לפיו יוחזרו הליכי החקיקה של חוק מס דירה שלישית לאותו הדיון הקריטי שהתקיים ב-15 לדצמבר, אותו הדיון בו התריעו היועץ המשפטי לכנסת והיועצת המשפטית של ועדת הכספים על בעייתיות בדיון עצמו.

      נציין כי המשמעות של מהלך כזה, אם יקרה, היא בסבירות גבוהה ביטול של החוק, משום שקשה לראות כיצד החוק יוכל להתקדם שוב ולעבור את הכנסת.

      חוק מס ריבוי דירות (מס דירה שלישית), שנכנס לתוקף בתחילת השנה, קובע כי מי שמחזיק זכויות ביותר מ-2.5 דירות מגורים יצטרך לשלם מס על הדירה השלישית ומעלה - 1% משווי הדירה ועד תקרה בגובה של 18 אלף שקל בשנה.

      בזמן שהמדינה והכנסת ממשיכות לטעון כי על בית המשפט להסתפק ב"התרעת בטלות" - כלומר, אזהרה בלבד במקום החוק או במקום החזרתו לדיון בוועדת הכספים של הכנסת - העותרים שבים וטוענים כי אסור לבית המשפט להתעלם מהליך החקיקה שהיה לא תקין, וכי יש להפוך את הצו על-תנאי שנתן בג"ץ לצו מוחלט ולבטל את החוק. נכון להיום קשה לקבוע מה תהיה עמדת השופטים והאם החוק אכן יבוטל או יחזור לדיון נוסף.

      בינתיים, בשל התמשכות התהליכים בטיפול בעתירות השונות ואי-הוודאות לבעלי הדירות, רשות המסים דחתה את מועד הדיווח של בעלי הדירות מסוף מארס האחרון לסוף יוני הקרוב. נציין כי בשבוע שעבר חשף "גלובס" כי רק 270 משקיעים מבין עשרות אלפי דירות החליטו למכור את הדירות הנוספות בשל המס החדש.