הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז דרום שבמנהל התכנון הפקידה להתנגדויות הציבור תכנית מתאר כוללנית לאילת, הכוללת תוספת של כ-14,300 יחידות דיור. כיום מתגוררים בעיר הדרומית כ-60 אלף תושבים והתכנית נותנת מענה להיקף אוכלוסייה של 100 אלף איש. בנוסף יוקצו במסגרת התכנית שטחי מסחר בהיקף של 1.440 מיליון מ"ר לתעסוקה ותעשייה; שטחי מסחר בהיקף של 340 אלף מ"ר; וכן יוקמו כ-5,400 חדרי מלון חדשים, כך שבסך הכול תכלול העיר 25,300 חדרי מלונאות.
תכנית המתאר גובשה על רקע חזון העירייה, המבקש להפוך את אילת "לעיר לתושביה" על ידי אזור משולב של מגורים ותיירות, פיתוח תעשיות ותעסוקה מגוונות והעצמת מרכז העיר. זאת במקביל לתפקידיה כעיר נמל ותיירות בינלאומית השוכנת בגבולה הדרומי של מדינת ישראל.
במסגרת התכנית, מרכז העיר יכלול שימושים למגורים ותעסוקה וכן יוקם פארק עירוני. התכנית קובעת כי יש ליצור רצף אורבני בין מרכז העיר לשטחי המגורים ולשטחי התיירות שבמזרח ובדרום, עם השלמת פינוי שדה התעופה. שטחי התעסוקה באזור התעסוקה שחורת הנמצא בצפון העיר יורחבו ויהוו נדבך כלכלי נוסף עליו תוכל להישען כלכלת אילת.
מהוועדה המחוזית נמסר כי "התכנית רואה חשיבות בחיזוק התיירות בעיר וכן בשמירת ערכי הטבע והנוף הייחודיים הכוללים את הרי אילת, חוף הים ושטחים פתוחים ערכיים, בהם פארק הציפורים הבינלאומי בצפון העיר, יער הולנד, שמורת חוף האלמוג ושמורת המסיב". כמו כן, קובעת התכנית עקרונות לשימור המורשת הבנויה והנופית בעיר, המתייחסים בין השאר למבנים מראשית העיר ואתר "אום רשרש".
עוד ציינו בוועדה כי "תכנית המתאר מתמודדת עם תשתיות בקנה מידה ארצי כגון מעברי גבול, נמל, בסיס צבאי, שדה תעופה, רכבת ומתקנים הנדסיים". יצוין כי התכנית נערכה על ידי מנהל התכנון בשיתוף עיריית אילת ולשכת התכנון המחוזית, ובליווי ועדת היגוי בין-משרדית שכללה נציגי משרדי ממשלה וגופים ציבוריים. היא הוכנה על ידי צוות תכנון רב תחומי בראשות אדריכל דורון צפריר ממשרד פרחי-צפריר אדריכלים.