הקניונים בארה"ב פושטים את הרגל - ומה קורה בישראל?

מתחילת השנה נרשמו 9 פשיטות רגל בתחום הקמעונאות בארה"ב, לאחר שרשתות ענק כמו מייסיס הודיעו על סגירת מאות סניפים. בארץ מפת הקניונים הולכת וגדלה - אך האם בדומה לכל תהליך כלכלי במעצמה הגדולה בעולם, ועל רקע סגירת קניון ארנה, השינוי יגיע אלינו? צפו

בימים שבהם יותר ויותר צרכנים רוכשים מוצרי צריכה ואופנה באינטרנט, נראה כי אין מנוס שהמצב ישפיע על שוק הקניונים "הפיזיים". אמנם בישראל נפתחו בחודש החולף שני קניונים חדשים, ובשנתיים הקרובות צפויים להיפתח עוד רבים נוספים; אולם אם בוחנים את המצב בשוק הגלובלי המצב מעט שונה: לראשונה צרכנים מוציאים פחות כסף בקניונים, לפחות במעצמה הגדולה בעולם.

לקריאה נוספת:
סופו של קניון: מיתוג מחדש יהפוך את ארנה למתחם תעסוקה, מסחר ובילוי
השקה רכה לקניון האופנה TLV: "כמעט כל המותגים נמצאים פה"
צפו: הצצה ראשונה לקניון עזריאלי החדש בראשל"צ

על פי כתב העת האמריקני "האטלנטיק", שנת 2017 רשמה עד כה לא פחות מ-9 פשיטות רגל בתחום הקמעונאות בארה"ב - לאחר שרשתות גדולות כמו מייסיס וסירס הודיעו על סגירתם של מאות סניפים. נשאלת השאלה האם בדומה לכל תהליך כלכלי גלובלי גדול שמתרחש בארה"ב, גם השינוי הזה יגיע לישראל.

בשלב הזה הערכות מדברות על כך שדווקא מפת הקניונים בארץ תלך ותגדל. במדינה שבה סך שטחי המסחר הקמעונאי שבה עומד על לא פחות מ-9.7 מיליון מ"ר, כלומר יותר מ-1.1 מ"ר של שטח מסחרי לאדם, ישראל נמצאת במקום טוב באמצע ביחס של מ"ר מסחר קמעונאי לתושב.

על פי נתוני חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר ושות', בארץ קיימים כיום 415 מרכזים מסחריים (קניונים ומרכזים המוגדרים על ידי החברה "פוואר סנטרים" כמו מרכזי "ביג") בשטח כולל של כ-3.8 מיליון מ"ר ברוטו. לדברי תמיר בן שחר, בין השנים 2009-2017 נפתחו 127 מרכזי מסחר בשטח של כ-1.2 מיליון מ"ר.

קניון ארנה הרצליה פיתוח (יח"צ , יח"צ)
קניון ארנה בהרצליה. מקרה פרטני

סגירת קניון ארנה - מקרה חריג

המקרה של קניון ארנה במרינה הרצליה, שבתחילת השבוע נודע על סגירתו ומיתוגו מחדש, הוא חריג. "המקרה הזה אינו מצביע על מגמה. מדובר בקניון שלמרבה הצער מהיום הראשון לא נחל הצלחה", מסביר דדי ריזל, יו"ר ועידת הקניונים. לדבריו, ממש בסמוך מתוכננים לקום שני קניונים נוספים בשנים הקרובות - מרכז "ביג" שייבנה בסמוך למתחם סינמה סיטי גלילות, ומהעבר השני של הכביש קניון "בלו" של פרויקט "בלו" שהקימה חברת קנדה ישראל.

"אם ממשיכים על הציר הזה לתוך תל אביב, אפשר לראות שקניון גינדי פאשן מול שנפתח בתחילת החודש הוא ממש לא האחרון בעיר ללא הפסקה", מוסיף ריזל, "בקרוב צפוי לקום קניון עזריאלי שרונה (שאגב פתחה בחודש שעבר את קניון עזריאלי ראשונים בראשון לציון - ה.צ), ובהמשך תהיה השלמה של עזריאלי השלום במתחם ידיעות אחרונות".

למעשה, אומר ריזל, מפת הקניונים רק הולכת וגדלה. "נכון שהם מתמודדים עם בעיות שבעבר לא היו, כמו תחרות האינטרנט וריבוי המתחמים, אבל נראה שהם מתמודדים איתן בהצלחה. ב-2016 קבוצות הקניונים שנסחרות בבורסה הכו את התחזיות והדהימו את האנליסטים. הקניונים ימשיכו לחדש את עצמם ולהתרבות".

בצ'מנסקי בן שחר ושות' מסייגים מעט את הדברים ומציינים כי חלק מהמרכזים החדשים אינם מצליחים להתרומם בהתייחס למספר המבקרים והפדיון החודשי הממוצע למ"ר. לדבריהם, בפרט נכון הדבר בקניונים ה"רגילים". "היזמים, המתכננים והמשווקים ממשיכים לטעות ולייצר More Of The Same", הם טוענים.

הפרדוקס בארה"ב: הכלכלה מתאוששת, הקניונים נסגרים

כאמור, אם בודקים את השוק הגלובלי, ניתן לראות שבצד השני של הגלובוס קורה מה שהאנליסטים מזהירים מפניו. דווקא בעיצומה של התאוששות כלכלית - בארה"ב מאות חנויות וקניונים נסגרים. לפי "האטלנטיק", מספר פשיטות הרגל ב-4 החודשים האחרונים בתחום הקמעונאות דומה לזה שהיה ב-2016 כולה.

עוד מדווח המגזין כי בשבועות האחרונים, חלק מהמניות של רשתות ההלבשה המובילות הגיעו לשפל, בהן אורבן אאוטפיטרס ואמריקן איגל. אפילו בית האופנה היוקרתי ראלף לורן הודיע על סגירת חנות הדגל שלו בשדרה החמישית, והוא לא המותג הראשון שנוטש את השדרה היוקרתית.

מיתון עמוק היה עשוי להסביר את המצב. אך במגזין מציינים כי התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) בארה"ב רושם צמיחה כבר 8 שנים ברציפות, מחירי הדלק נמוכים, האבטלה ירדה לפחות מ-5%, ובשנה וחצי האחרונות המשכורות רשמו צמיחה נאה, במיוחד בקרב בעלי הכנסה נמוכה ובינונית. אז מה הסיבה למצב הקשה של השוק הקמעונאי שם? נראה שעליית המסחר המקוון והמלאי העודף של הקניונים הובילו לשינוי פני השופינג האמריקני.

ההסבר הפשוט ביותר הוא שחברת המסחר האלקטרוני "אמזון" פשוט "אכלה" את השוק. בין השנים 2010-2016 הכפילה אמזון את מכירותיה בצפון אמריקה פי 5 - מ-16 מיליארד דולר ל-80 מיליארד. לשם השוואה, ההכנסות של סירס בשנה שעברה עמדו על 22 מיליארד דולר. במגזין יודעים לספר כי כמחצית ממשקי הבית בארה"ב מנויים של אמזון פריים, שירות הפרמיום של האתר.

אלקסה באפליקציית אמזון (צילום מסך)
אמזון פריים. לא כל הסיפור (צילום מסך)

הסיפור גדול יותר מאמזון

אבל הסיפור גדול יותר מאמזון. אחרי שנים של הצלחה בתחום הספרים והמוזיקה, אתרי האינטרנט החלו להציע מדיניות החזרת מוצרים קלה ופשוטה, מה שהפך את הקנייה ברשת לעניין זול, קל ונטול סיכונים. ההצלחות של חברות סטארט-אפ כמו Casper במיטות, Bonobos בבגדים ו-Warby במשקפיים, אילצו את הקמעונאיות "הפיזיות" להציע נוחות ומבצעים דומים.

בנוסף, הקניות במכשירים הסלולריים, שבעבר אילצו אותנו להקליד מספר כרטיס אשראי בין פרסומות קופצות, הפכו לתהליך קל בהרבה הודות לאפליקציות וארנקים סלולריים. מאז 2010, הסחר במכשירים הניידים גדל מ-2% מההוצאה הדיגיטלית ל-20%.

אם בעבר האמריקאים היו מגיעים 3 פעמים לחנות כדי לאתר, לבחור ולקנות מוצר גדול כמו ספה, הם היו עושים עוד הרבה הוצאות מסביב לביקור בחנות הרהיטים. כיום רוב המחקר נעשה ברשת, מה שמפחית את הזדמנויות הרכישה הכוללות.

מספר הקניונים במעצמה הגדולה בעולם גדל בקצב כפול מהגידול באוכלוסייה בין 1970 ל-2015, על פי חברת המחקר Cowen Research. למעשה, לארה"ב יש 40% יותר שטח קניות מקנדה, פי 5 מבריטניה ופי 10 מגרמניה. לכן, לא מפתיע לגלות שהביקורים בקניון צנחו על רקע המיתון האחרון, עם ירידה של 50% בין 2012 ל-2013, על פי חברת מחקר הנדל"ן Cushman and Wakefield, והם ממשיכים לרדת בכל שנה מאז.

בדו"ח שפרסמה חברת Cowen Research פורטו מספר סיבות לדעיכת הקניונים: ראשית, הקיפאון במשכורות והגידול בעלויות שירותי הבריאות הפחיתו את ההוצאות של הצרכנים על מוצרים של הנאה, כמו בגדים. שנית, המיתון פגע באופן בלתי הפיך במותגים, כמו הוליסטר ואברק ומבי, ששגשגו בשנות ה-90 וה-2000. שלישית, הצרכנים הפכו להיות מחפשי-מציאות, הנחות, מתחמי אאוטלט ומועדוני הטבות, מה שנגס בנתח של חנויות כלבו כמו מייסיס וסירס.

בנוסף, קניון הוא עסקת חבילה, וכשחלק מהחבילה קורס, הנזק לכולם הוא מסיבי. כאשר דייר מרכזי כמו מייסיס נכשל ונסגר, המשמעות היא שיש פחות אנשים שהיו מבקרים במייסיס ונכנסים לאמריקן איגל. לחלק מהחנויות יש סעיף "דיירות-משותפת" בחוזה, המאפשרים להן לעזוב את החוזה אם דייר מרכזי סוגר את החנות שלו בקניון. סגירה של חנות כלבו אחת יכולה להוביל בסופו של דבר לסגירת הקניון כולו.