פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מנכ"ל בנק מזרחי: "מחיר למשתכן עלה 6 מיליארד שקל - ונכשל"

      אלדד פרשר מתח בוועידת הנדל"ן של גלובס ביקורת חריפה על תכנית הדגל של הממשלה וטען שלמרות שעלתה למדינה 6 מיליארד שקל היא לא הביאה לתוצאות הרצויות. "אין היום יד מכוונת ברורה שאומרת לאן השוק הולך"

      מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלדד פרשר ועידת גלובס תל אביב 26.2.2017 (ראובן קסטרו)
      אלדד פרשר בוועידת הנדל"ן של גלובס (צילום: ראובן קסטרו)

      אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, מתח הבוקר (ראשון) ביקורת חריפה על תכנית מחיר למשתכן שאותה מובילים משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון ואמר כי המדינה הפסידה 6 מיליארד שקלים על התכנית – בלי שום מבחן הכנסה לזכאים. "גם הבן שלי יכול היום לזכות בדירה במחיר למשתכן ואין שום סיבה שהוא יזכה להנחה הזו", אמר פרשר. "חלון הזמן שהממשלה קנתה ב-6 מיליארד שקלים עד כה בוזבז לריק אם מסתכלים על הנתונים – משום שלא הצלחנו להגדיל בצורה משמעותית את ההיצע".

      לקריאה נוספת:

      הפיתרון למשבר הדיור? כך יוגדלו יישובי הערבה ב-450%
      הפרויקט השני בגובהו בישראל נחנך בגבעתיים: 57 קומות ומנהרה
      מס דירה שלישית: 85 אלף שקל למי שימכור את דירתו עד אוקטובר

      פרשר, שאמר את הדברים בוועידת הנדל"ן השנתית של גלובס בתל אביב, הציג נתונים בנוגע לשוק ומתח ביקורת חריפה על התנהלותה הלא עקבית של הממשלה בכל הנוגע לשוק: "המדינה לא מתנהלת עם מסד נתונים אחד מקיף וזמין והגיע הזמן שהממשלה תציג את היעד שלה להורדת מחירי בשוק הדיור - אחרת זוהי זריית חול בעיניי הציבור. איזה דירקטוריון היה מוכן להתנהל בלי מסד נתונים מסודר?"

      פרשר המשיך ואמר כי "אין היום יד מכוונת ברורה שאומרת לאן השוק הולך וכשאין ודאות יש תקופה ארוכה שאנשים יושבים על הגדר. ראינו את זה גם בממשלה הקודמת, באמצעות חוק מע"מ אפס, כאשר בזמנו - במהלך תקופה ארוכה כמות העסקאות צנחה ואז הביקוש חזר למקומו. בשנת 2016 כמות העסקאות ירדה בחזרה לכמות העסקאות של שנת 2014. הבעיה היא שבמדינת ישראל יש חוסר תיאום מחריד בין מספר גופים שלטוניים. במקרים שבהם כל הגופים עובדים באותו כיוון – רואים את ההבדל. למשל, כשהממשלה פעלה באופן ברור בצורה ברורה כנגד המשקיעים", אמר.

      פרשר טען בנוסף כי נכון להיום מספר פעולות מבוצעות בכיוונים מנוגדים: "המדינה הבינה שהיא תתקשה בטווח הקצר לטפל בהיצע – אז היא הוציאה חלק מהביקוש הזה החוצה, כלומר פעלה כנגד המשקיעים כדי לתת לעצמה חלון זמן. הפעולה הזו היתה מסודרת כנגד המשקיעים ולכן גם בנק ישראל והאוצר פעלו בשלל אמצעים – הגבלת מימון, הכבדת מיסוי, העלאת מיסי רכישה ושבח ובשנתיים האחרונות אנחנו רואים ירידה מאסיבית מ-30% ל-15% ולשיטת הממשלה זוהי הצלחה גדולה. אבל באותו זמן שהם הוציאו ביקוש מהשוק – הם הגדילו את הביקוש בשוק על ידי תכנית מחיר למשתכן".

      פרשר הוסיף כי "מרבית הכלכלנים בישראל אחידים בדעתם שמחיר למשתכן מעלה ביקוש ומעלה מחירים. כ-100 אחוזים מקרקעות המדינה מוקצים לתוכנית, מרביתם בפריפריה. התוצאה תהיה עלייה דרמטית במחירי שכר הדירה במרכז הארץ וזוהי תוצאה שאני לא בטוח שמישהו התכוון להשיג אותה.

      שר הכלכלה אלי כהן שהציע להגביל את המשכנתא למשקיעים ל-25% ומצד שני ח"כ אורלי אבקסיס מציעה לאפשר 90% משכנתא. אז כנסת ישראל הצטרפה לחגיגה של חוסר התיאום השלטוני וכך נוצר חוסר ודאות מוחלט בשוק. אנשים לא יודעים מה ממשלת ישראל רוצה להשיג. מי שרכש דירה בקריית שלום במחיר למשתכן בתל אביב זכה להנחה של כ-600 אלף שקלים לעומת הנחה של כ-200 אלף שקלים שאותה קיבלו מי שזכה בהגרלה של מחיר למשתכן בדרום או בצפון. אז הענקנו מתנה למי שהצליח לגייס יותר הון עצמי ולקנות בתל אביב – אז המטרות החברתיות של התוכנית לא ממש מושגות".

      מנכ"ל בנק מזרחי טפחות התייחס גם לנתונים שפורסמו בנוגע לתכנית, באשר למגזר הערבי ומתח ביקורת חריפה גם בהקשר זה. "אחת הבעיות שלא מדברים עליהן, וזו בעיה מהותית בשוק הנדל"ן, היא של-20% מהאוכלוסייה אין פתרון בסוגיית הרישום. הם לא יכולים לקבל משכנתאות, אין תיאום בין ההיצע לביקוש וזה יוצר בעיה – גם מההיבט החברתי. רק 0.3% מקרב האוכלוסייה הערבית נרשמו למחיר למשתכן. התוכנית הזו אמורה היתה להיות לכל האוכלוסייה – וזה מצב התוכנית הזו לעניות דעתי".

      מנכ"ל משרד רה"מ, אלי גרונר, התייחס לנאמר בוועידה ואמר כי "בימים האחרונים שמענו וקראנו רבות על הוויכוח הבלתי נגמר על מדדי הדיור. בואו נודה באמת - הוויכוח על המדדים הוא מיותר. העיסוק בו נועד כדי לספק כותרות בעיתונים. אבל מי שנפגע ממנו בסופו של יום הוא הציבור הישראלי. הקלות שבשימוש בכותרות מבלבלות את הציבור ולכן היא גם מסוכנות לשוק הדיור".

      גרונר הדגיש כי המדדים החשובים הם מדדי העשייה וההשקעה הממשלתית. "המספרים שאנחנו כן צריכים להתמקד בהם הם כמות פסי הרכבת, גובה מס חברות, השקעות מהמגזר העסקי, וכמות דירות מתוכננות ומשווקות. "המספרים האלה הם הכי פשוטים והם גם החשובים באמת. אלו המדדים האמתיים שיצביעו על השינוי שאנחנו מצליחים לחולל כאן".