בשורה משמעותית לזכאי הדיור הציבורי: מהלך משותף של משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון קובע כי מעתה עד 5% מהדירות שיימכרו בפרויקטי מחיר למשתכן יוקצו לטובת זכאי הציבורי. זאת בנוסף למספר צעדים נוספים בהם רכישה של כ-1,000 דירות לטובת הגדלת מלאי הדיור הציבורי שמטרתם לצמצם את היקף הממתינים שמספרן עומד כבר שנים רבות בקביעות על כ-2,500 משפחות.
"אם יהיה פרויקט של מחיר למשתכן שבו תהיה הגרלה על 100 דירות 5 דירות מתוכן יהיו לטובת דיירי הדיור הציבורי. בנוסף, אנחנו נמיר את שכר הדירה של הדיור הציבורי בדירות - לטובת תשלום המשכנתא. כלומר, חסר הדיור יוכל לצבור כ-50 אלף שקלים בשנה ובמקום שהכסף הזה ילך לבעלי דירות שמשכירים זה ילך לטובת זכאי הדיור הציבורי. המהלך הזה תורם לצמצום העוני, כך אנחנו נותנים לאנשים חכות ולא דגים", כך אמר שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, במסיבת עיתונאים משותפת שקיים עם שר האוצר, משה כחלון וסגן שר הבינוי והשיכון, ז'קי לוי שהתקיימה בתל אביב.
גלנט הוסיף כי "בנוסף, הקמנו צוות כדי לבחון יישום של שכירות ארוכת טווח לזכאי הדיור הציבורי. כלומר אותן 2,500 משפחות שנמצאות בהמתנה - נחפש לשכור להן דירות בשכירות ארוכות טווח עד שיימצא פתרון של דיור ציבורי במלאי. יש פה בשורה שלא היתה כדוגמתה".
שר האוצר, משה כחלון, שהתייחס לנושא בפתח מסיבת העיתונאים אמר כי "המחולל הגדול של העוני זה היעדר דיור. מחיר למשתכן תשתלב בחלק מהפתרון לבעיית הדיור הציבורי. המהלך הזה נועד לתת מענה למי שאין באפשרותו לקבל פתרון דיור. לפני 20 שנה המדינה הפסיקה בפועל את הגדלת מלאי הדיור והתנערה מהנושא. צמצום פערים אמיתי מגיע רק כשהממשלה מגשרת, אחרת החזקים יתחזקו והחלשים יחלשו. הגענו למצב שמחייב פתרונות מחוץ לקופסא".
כחלון הוסיף כי "דיור ציבורי זה לא סעד, זה לא גמילות חסדים, אלא חובה של המדינה. זה ציבור שמשלם מסים והולך לצבא, זה ציבור טוב. לא כל אחד התמזל מזלו שההורים שלו יכולים לרכוש לו דירה או מסייעים לו לרכוש השכלה או מקצוע. נולדתי בדיור ציבורי ואחרי הרבה שנים ההורים שלי הצליחו לקנות את הדירה שגרנו בה ואמא שלי גרה בה עד היום. אני לא יודע מה היה קורה אם לא היתה לנו את האפשרות לדיור ציבורי. אז הדיור הציבורי במקרה שלנו הוציא 7 אחים שכולם תורמים למדינה".
כחלון ציין עוד כי "זה מאבק ארוך, הוא ייקח זמן, אבל אנחנו מתחילים את המסע. בשנה שעברה שופצו ואוכלסו 650 דירות ונעשים צעדים. אני גאה להיות חלק מהמערכת של משרד הבינוי והשיכון שפותרת את הבעיה לצערי היא לא תיפתר במלואה לעולם, כי תמיד יהיה צורך".
גלנט מתח ביקורת על אופן הטיפול בבעיה בשנים האחרונות ואמר: "20 שנה לא היה דיון בין משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר בנושא הזה. ישבנו יחד כדי לפתור בעיה שמדינת ישראל כבר הרבה שנים לא עוסקת בה. רואים את הצבע שלי וחושבים שאני לא מבין כלום בנושא. אז אני רוצה להגיד שסבתא אחת שלי גרה בעג'מי והשנייה בג'בלייה, אז אני מכיר את הנושא מקרוב. אין סיבה שחיילים יחזרו מהצבא ולא יהיה להם לאן".
כחלון התייחס לסוג הדירות שיקבלו זכאי הדיור הציבורי - ולאחוזים של הדירות שיוקצו: "לא יהיה מצב שבו דיירי הדיור הציבורי יקבלו תמיד את מה שנשאר. הם יקבלו את הדירות לפי התור אבל זה ילך גם על פי הביקוש באותו אזור גיאוגרפי ולפי הצרכים של כל אחד. כלומר, משרד הבינוי והשיכון יחליט איפה להקצות את הדירות במכרזים, כי בפריפריה כמעט ואין צורך בדיור ציבורי, אלא דווקא באזורי הביקוש. יש מלאי של דירות במכרזים שיוקצה והמשרד יחליט כיצד לחלק את ההקצאות האלה. נכון לרגע זה המטרה היא לספק להם דירות שיתאימו להם - לא ניתן למישהו שצריך דירה בחולון - דירה בנתיבות".
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס הגיבה לתכנית ואמרה כי "אחרי שנים של מאבק למען הדיור הציבורי סוף סוף הופקעה חומת ההתנגדות הממשלתית להשקעה בדיור ציבורי. שוב הוכח כי רק בהתמדה, עיקשות ואמונה בצדקת הדרך טמון הסיכוי לשינוי במאבק לצדק חברתי". לוי-אבקסיס הוסיפה כי "המאבק למען דיור ציבורי בו אני לוקחת חלק מיומי הראשון בכנסת, לצד פעילות ופעילים מדהימים הנלחמים ללא לאות, הביא לא רק להעלאת הנושא לסדר היום אלא לחץ את הגורמים לגבש ולהציג מדיניות ותכנית עבודה. הודעת השרים על שינוי המדיניות בשיכון הציבורי היא הודאה בצורך בשינוי גישה כלפי זכאי השיכון הציבורי החיים בתנאים מחפירים. הממשלה נוכחה לדעת כי מדיניות היד הקמוצה כלפי אוכלוסייה זו דווקא החמירה את מצבן של אלפי משפחות החיות בצפיפות ובהזנחה חמורה זה שנים, והרחיקה מאלפי זכאים עוד יותר את הסיכוי לזכות בקורת גג לה הם ממתינים שנים רבות.
כמי שרואה את המציאות הקשה גם מהשטח, עקב פניות מאינספור זכאים ממתינים המספרים את כאבם, אני מברכת על עצם שינוי המגמה, אך נצטרך לרדת לפרטי התכנית ולוודא שאכן מדובר בתקציב חדש ונפרד לכל צעד, וכמובן להמשיך לעקוב ולראות את היישום בשטח. לצערי, בשמונה שנותיי בפוליטיקה ראיתי כבר מספיק תכניות מדהימות שמוצגות לראווה ונקברות חזרה במגירה. לכן אצפה שלפחות חלק מהצעדים שפירטו השרים יעוגנו בחקיקה וכך יחייבו גם את הממשלות הבאות. יידרשו עוד תקציבים ומדיניות מתוקנת, רציפה וכוללת לטיפול בבעיה הכואבת הזו, אך זו התחלה".