נתונים שגויים: ככה לא פותרים משבר דיור

החוק למיסוי דירה שלישית, ההמלצה לבטל את מרוצי הסוסים של הטוטו ומכונות ההימורים של הפיס, ומדיניות הדיור – בכולם הסתמכה המדינה על נתונים שגויים ובכל זאת לא שינתה את ההחלטות

אביחי שניר
(צילום: ראובן קסטרו)

הודעת הלמ"ס על הפסקת פרסום הנתונים על מספר הדירות החדשות שנמכרות ועל מספר הדירות שממתינות למכירה, וזאת עקב בעיות באיסוף הנתונים, הזכיר לי סיפור ששמעתי כשעבדתי דווקא בבנק המרכזי בגרמניה. המנהל שלי סיפר לי על המשימה הראשונה שקיבל כשהגיע לעבוד בבנק. הפרלמנט הגרמני ביקש מהבנק המרכזי לבדוק את האופן שבו הלשכה הגרמנית לסטטיסטיקה מחשבת את מדד המחירים לצרכן, והוא התבקש לבצע את העבודה.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה

כמו גרמני חרוץ, הוא החליט להתחיל מהבסיס. הוא ביקש וקיבל סדרות נתונים של מחירי מוצרים, וישב לבדוק אם הוא יכול לשחזר את התוצאות שמקבלת הלשכה לסטטיסטיקה. רצה המקרה, והוא בחר דווקא בנתונים של מחירי תפוחי-אדמה. הוא עבד על הנתונים במשך כמה ימים, וגילה שהוא פשוט לא מצליח לקבל את התוצאות שקיבלו בלשכה לסטטיסטיקה. כשכבר היה מיואש לגמרי, הוא ביקש מהאנשים בלשכה לסטטיסטיקה לעזור לו למצוא את הטעות. התברר שהוא דווקא חישב נכון. מישהו שם עשה טעות בטבלה של אקסל, ובמשך שנים הנתונים של מחירי תפוחי אדמה, שהוזנו לחישוב מדד המחירים הגרמני, היו שגויים.

כמובן שכשהסיפור יצא לתקשורת, ולפרלמנט הגרמני היתה מהומה גדולה, למרות שאם להגיד את האמת, ההשפעה של השגיאה היתה זניחה. תוצאה נוספת של אותה פרשה היא שכשהמנהל שלי ואני הזדקקנו לנתונים מהלשכה לסטטיסטיקה, היינו צריכים שמישהו אחר יזמין אותם.

הדבר הטוב שאפשר ללמוד מהסיפור הזה הוא ששגיאות באיסוף ועיבוד נתונים לא קורות רק בישראל. נחמד גם לדעת שנקמנות כלפי מישהו שבסך הכל מצא טעויות, קיימת גם בגרמניה.

כך שזה מצוין שכאשר הלמ"ס גילה שיש בעיה בנתונים שהוא מפרסם על הביקוש לדירות חדשות ועל מלאי הדירות הלא מכורות, הוא הפסיק את הפרסום והחל לבדוק את עצמו. מילא גם העובדה שבמשך תקופה לא ידועה, שרי האוצר והבינוי, הקבלנים ורוכשי הדירות פעלו על בסיס נתונים לא נכונים.

הדבר היותר מעניין הוא איך ישתנו ההחלטות עכשיו, כאשר יודעים שהנתונים שגויים. הקבלנים וקוני הדירות, מן הסתם, פחות אמורים להיות מושפעים מהמידע על השגיאה כי הם פועלים על בסיס מה שהם רואים באזור שבו הם בונים או קונים דירות. אבל משרדי האוצר והבינוי אמורים לפעול על בסיס נתוני המאקרו, ולכן אפשר לצפות שהם יבחנו מחדש את המדיניות שלהם, לפחות עד שיתברר מה המספרים הנכונים. איך שהוא, נראה שזה לא קורה.

ההתעלמות ממידע קורית גם בנושאים אחרים. בחוק ריבוי נכסים, או בשמו העממי מיסוי דירה שלישית, למשל, התברר שהתקבלו החלטות מבלי שבדקו את הנתונים: אף אחד לא ידע בדיוק על כמה דירות זה ישפיע, וגם לא איפה אפשר למצוא מידע שיאפשר להעריך את מחירי הדירות. אבל גם כשהתברר שאין את המידע הדרוש, במשרד האוצר לא היססו - והחוק עבר למרות שאיש לא באמת יודע איך ייחשבו את המס שיגבו מכל בעל דירות, ואיש לא באמת יודע לנמק למה דווקא זה יהיה המחיר שיגבו.

דוגמה אחרת היא ועדת באב"ד לבחינת ייעול שוק ההימורים בישראל. הוועדה המליצה על ביטול מרוצי הסוסים של הטוטו ומכונות ההימורים של הפיס, על בסיס ההנחה שהיקף ההימורים בישראל גבוה ביחס לעולם. חברי הוועדה היו מודעים לעובדה שאין להם מידע טוב על מה קורה בעולם, ובכל זאת הם צירפו לדו"ח שלהם את התרשים הבא שמראה את סך ההכנסות מהימורים במדינות שונות.

צילום מסך דו"ח באב"ד

אבל הנתונים בתרשים מאוד לא מדויקים, בלשון המעטה. ספרד היא מדינה שבה 70% מהאוכלוסיה ממלאת לוטו כל שבוע, וההוצאה לנפש על הימורים בספרד היא הגבוהה ביותר באירופה. איך ייתכן שהיא ממוקמת הרבה מתחת לישראל? ביפן, שוק ההימורים על סוסים הוא הגדול ביותר בעולם, ושאר שוקי ההימורים שלה מפותחים באותה מידה. בצרפת, שוק ההימורים באינטרנט בלבד גדול יותר ממה שמופיע בתרשים ככלל שוק ההימורים הצרפתי. בגרמניה, היחס הוא לפחות אחוז, מה שהיה צריך לשים אותה מימין לפורטוגל. אלו רק דוגמאות, ואני מניח שגם במשרד האוצר מודעים לכך. בכל זאת, לא נראה שלעובדה שהם פועלים על סמך מידע לא נכון, יש איזו שהיא השפעה על ההחלטות שמתקבלות.

אז טוב שלפחות הלמ"ס מודים בטעות, ופועלים כדי לתקן אותה. אבל נשאלת השאלה, את מי בעצם זה מעניין?

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully