מדד הקומפקטיות: דירת 40 מ"ר בהחלט מספיקה למשפחה

שני אדריכלים השיקו מדד קומפקטיות שמציע לכל אחד לבחון האם יש בבית 'אזורים מתים' שלא נעשה בהם שימוש יומיומי, ולייצר חללים חופפים, שכוללים מטבח, סלון ופינת אוכל. "דירה זה כמו בגד – לא קונים הכי גדול, אלא את מה שמתאים", הם אומרים בראיון לאולפן וואלה! NEWS

יח"צ - חד פעמי

החלום הישראלי לדירות מרווחות, אולי בהשראת המודל האמריקאי, הולך יד ביד עם משבר הדיור: בשנים האחרונות יותר ויותר משפחות ישראליות עוברות להתגורר בפרברים וביישובים מרוחקים כדי ליהנות ממרחב מחיה בדירות של 5 חדרים - באופן שמאלץ אותן להחזיק שני כלי רכב ולייצר הוצאות עודפות. ואולם מדד קומפקטיות חדש שגיבשו האדריכלים רוני אביצור ועופר רוסמן, מסטודיו XS, מבקש כעת לשכנע את הציבור הישראלי כי אין באמת צורך ביותר מ-40 מ"ר – בתנאי שגרים במרכז העיר.

(תוכן מקודם)

לא רק בזמן הקורונה: השירות הרפואי שעוזר לחולי לב

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה

"המדד הזה הוא לא מדד לתל אביבים. הוא מדד שמתאים לכל אדם שגר בכל מרכז עיר – מרכז כרמיאל, או מרכז באר שבע, ושיכול לאפשר לי ליהנות מהשירותים סביב. חייבים להבין שקומפקטיות זה לא בהכרח קטן, קומפקטי זה מדויק. מה שהמשפחה שלי צריכה – זה מה שאני רוצה. יש גישה בציבור של לבנות כמה שיותר, וזה אולי החלום הארץ ישראלי, אבל צריך לבחון את החלום הזה מחדש, כמו בגד: אתה לא תקנה את הבגד הכי גדול – אלא את הבגד שמתאים לך", הם אומרים בראיון מיוחד לאולפן וואלה!

רוסמן ואביצור מציינים כי מדד הקומפקטיות יאפשר לצרכן לבחור טוב יותר את מקום מגוריו וגם לייעל את האופן שבו הוא משתמש בחלל ואומרים כי "גם יוקרה אפשר לתכנן בקטן. יש גם דירות 50 מ"ר שהן דירות יוקרה. הכוונה היא לבחון אם האזורים בבית או בדירה משומשים עד תום, כלומר האם יש 'אזורים מתים' שלא נעשה בהם שימוש יומיומי, ולמעשה מבזבזים מקום".

(צילום: יח"צ)

בשלב הראשון הנוסחה מציעה לבחון כמה מ"ר עולה לכם בפועל בדירה: למשל, בקניית דירה של 100 מ"ר ב-2 מיליון שקל, עלות כל מטר היא 20,000. במחיר כזה, מצהירים השניים, דמיינו כמה אתם משלמים על מסדרון של 10 מטר לאורך השנים?"

בין הפתרונות שמציעים השניים, יש גם פתרון שנקרא "חלל ארוז". תחת הכותרת הזו, הכוונה היא לארוז את המטרים הלא שימושיים בדירה, כך שרק כשנצטרך אותם "נשלוף אותם". אחת הדוגמאות שבהם הם משתמשים היא שולחן אוכל, התופס לפי חישוביהם, יחד עם הכיסאות סביבו שטח של כמעט 5.5 מ"ר – כלומר כ-½ חדר שעומד כמעט תמיד ריק וחסר משמעות בדירה. במצב כזה, ניתן לדבריהם לייצר "פינת אוכל ארוזה" – רהיט פונקציונלי רב שימושי, המהווה ארון קיר שכולל פינת אוכל נסתרת. במצב כזה, במשך היום הוא נראה ומתפקד כארון אחסון - ובעת הצורך נשלף מתוכו שולחן אוכל המתאים לאירוח של 12 אנשים.

"הכוונה היא לבדוק מה שאנחנו באמת צריכים. אני מניח שהדוגמה של פינת האוכל תופסת לגבי 90% מהציבור: תסתכלו רגע על השולחן שממוקם בפינת האוכל שלכם. סביר להניח שיש בו מפתחות, מעילים ועיתונים. אנחנו טוענים שלא ייתכן שבמרכז העיר, שבו כל מ"ר עולה כל כך הרבה כסף - החלל הזה יעמוד לא מנוצל במשך רוב הזמן".

(צילום: יח"צ)

התזה המרכזית של השניים, המעודדת ניצול מקסימלי של שטח ומגורים במרכזי הערים - נוגע כאמור ישירות בליבו של משבר הדיור וגם במגמות השוק: משנות ה-90 חלה בישראל ירידה תלולה במספרן של הדירות הקטנות, בנות 3 חדרים ומטה ונכון להיום הנתונים הרשמיים בשוק הנדל"ן מצביעים על כך שכ-92% מהדירות הנבנות הן דירות בנות 4, 5 ו?6 חדרים והקטנות מהוות רק כ-8% מהשוק – לעומת פלח של כ-25% שבהם החזיקו בעבר. "המגמה הזו היא מגמה לא נכונה, והמדד שלנו מתייחס לנושא הזה ופונה גם לראשי ערים שצריכים להבין את הצורך ביחידות הקטנות", הם אומרים.

האופן שבו ניתן לטענתם לייעל את השימוש בחללי הבית, נוגע גם ליצירת חללים חופפים. "המטרה היא לייצר תחושה שהחלל גדול יותר ממה שהוא באמת, מעין משוואה שבה 1+1=3. למשל, איחוד המטבח, הסלון ופינת האוכל, פעולה שמכניסה שלוש פונקציות לחלל אחד וחוסכת אחוז מכובד מגודל הדירה".

המערכות המודולריות שאותן מציעים השניים נוגעות גם למערכות ישיבה בסלון, מקומות אחסון בבית, או ניצול גרמי מדרגות. השבוע יציגו השניים רהיט קומפקטי בתערוכת XStalk שתוכנן על מנת לענות על הצרכים הללו. "האובייקט הזה נולד מתוך ההבנה שאדריכלות צריך להרגיש ולא רק לראות – והרהיט הזה מייעל את התנועה בחלל, יוצר אווירה של משחק ומעודד את המבקרים לחוות אותו במגוון דרכים".
תערוכת XS (אקסטרה סמול) תפתח ביום חמישי בגלריית האדריכלות זהזהזה בנמל תל אביב.

(צילום: יח"צ)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully