בזמן שהמדינה מקימה רשות להתחדשות עירונית ומנסה לפצח את המכשולים בדרך להגדלת היצע הדירות בשטחי הערים יוצא יו"ר המרכז לשלטון מקומי, חיים ביבס, במתקפה חריפה נגד תמ"א 38: "תמ"א 38 משנה את המרקם העירוני ולא נותנת מענה לתשתיות שיש לחזק לצד הפרויקטים. התוכנית הזו כבר מזמן לא משמשת כתכנית למיגון מבנים. היא הפכה לאהובה של היזמים". ביבס, המשמש גם כראש עיריית מודיעין מכבים רעות, אמר את הדברים לקראת כנס כאן גרים: התחדשות עירונית בראי החוק החדש במסגרת יריד חדשנות אורבנית muni expo של ועדית השלטון המקומי וקק"ל.
ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, שישתתף אף הוא בכנס, מתח אף הוא ביקורת על התוכנית בטענה שלא ניתן להחיל את אותם הכללים שתקבע הרשות החדשה - על כל הערים בישראל. "מתפקידי כראש עיר לשמור על תהליך התחדשות עירונית שפוי ולא לאפשר בנייה בלתי מרוסנת בידי יזמים, ללא פיתוח תשתיות מתאימות וללא חשיבה לטווח ארוך", אמר השבוע קוניק. "דין ההתחדשות העירונית לסוגיה השונים בגבעתיים, אינו כדין רמת גן, הרצליה או נתניה. מדובר בערים שונות מאד מבחינה גיאוגרפית, שלא ניתן להכיל על כולן את אותם הכללים".
עם זאת, ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, שישתתף אף הוא בפאנל ציין כי מדיניותו היא לקדם פרויקטים מסוג זה: "עיריית הרצליה מקדמת ונותנת עדיפות להתחדשות העירונית במסגרת תמ"א 38 פינוי בינוי. ההתחדשות העירונית הינה יעד מרכזי שלנו. זיהינו כ-30 מתחמים לפינוי בינוי, בהם ייבנו יח"ד עבור עשרת אלפים תושבים. כבר בשנת 2015 אישרנו 1000 יח"ד במסגרת תמ"א 38, וב-2017 הצפי הוא לעוד 1,500 יח"ד".
מי שצפויה להרוויח ככל הנראה מהמהלך, היא חברת עמידר, שבתקופה האחרונה חתמה על הסכם מחודש עם משרד הבינוי והשיכון המגדיר מחדש את ייעודה - מחברה משכנת לדיור ציבורי לחברה יזמית שתעסוק בפרויקטי התחדשות בעיקר בפריפריה, במקומות שאליהם יזמים אינם מגיעים כיום. "אנו מברכים על הקמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, וכיום עמידר היא השחקן הגדול ביותר בתחום", אמר השבוע מנכ"ל החברה, ראובן קפלן. "עמידר תיזום פרויקטים גם בפריפריה, שם יזמים פרטיים כמעט ולא פועלים כלל. אני מקווה שהרשות החדשה תייעל תהליכים ותאפשר לנו לסייע לאנשים שהכי צריכים סיוע".
יו"ר עמידר ד"ר יצחק לקס הוסיף: "התחדשות עירונית היא הפתרון לאתגרי הפיתוח של מדינת ישראל ואני שמח שהוקמה רשות שכל תפקידה הוא לקדם את הנושא. אני מקווה שייקחו דוגמה מהמודל החברתי שבנינו בדיור הציבורי, עם השקעת רווחים מפרויקטים באזורי הביקוש במיזמים בפריפריה, שם ליזמים פרטיים לא כדאי כלכלית לעבוד".
יו"ר איגוד מהנדסי הערים, ומהנדס העיר נתניה, אבנר אקרמן, בירך מצדו על הקמת הרשות, אך סייג אותה בקיום תנאים מסוימים. "אין ספק שההתחדשות העירונית תהיה נושא מרכזי בעשייה העירונית בשנים הבאות. מדובר לא רק על התחדשות פיזית של מתחמים מזדקנים בעיר, אלא גם על טיפול מקיף וחשוב מאין כמותו באוכלוסייה שנדחקה במשך השנים לשוליים של החברה. זו תהיה הזדמנות חד פעמית לחזק את מרכזי הערים ולהביא לניצול מקסימאלי של תשתיות. חשוב לציין שהצלחתה של ההתחדשות העירונית תלויה באופן שבו משרד השיכון, משרד האוצר ורמ"י ישכילו להקצות קרקעות משלימות, אשר יאפשרו את קידומן ומימושן של תכניות פינוי בינוי בצפיפויות גבוהות. ללא קרקע משלימה יישארו פרוייקטים רבים על הנייר בלבד", אמר.
אלי גינזברג, מנכ"ל עזרה ובצרון המקדמת פרויקטים מסוג זה בשטח העיר תל אביב ציין כי "מתוקף היותנו חברה עירונית תל אביבית, אנו פועלים מתוך הסתכלות רחבה על הקהילה, וכל הפרויקטים שלנו מבוצעים מתוך ראייה סביבתית ארוכת טווח הכוללת שמירה על שטחים פתוחים, הוספת ריאות ירוקות ושיפוץ תשתיות ציבוריות. בעינינו ההתחדשות העירונית היא הפתרון האידיאלי להוספת יחידות דיור במרכזי הערים, וזאת בשל מחסור בקרקעות זמינות וגידול מתמשך באוכלוסייה".
חבר החברה להתחדשות עירונית, ושותף בכנען שנהב אדריכלים, גיל שנהב, הצהיר כי בעיניו "ההתחדשות העירונית בישראל היא לא פתוח מאשר הציונית של המאה ה-21. להתחדשות העירונית הרבה מרכיבים והמרכיב החשוב ביותר בעיני הוא הדיירים - בעלי הדירות. הנושא החברתי הוא לב התהליך והצלחה בו תאפשר התקדמות גם בנושא התכנוני, הכלכלי והאורבני".