הלחץ של הקבלנים לא עזר: ועדת הכלכלה של הכנסת החליטה לקדם את חוק מוסר התשלומים לספקים, שנועד להסדיר את לוחות הזמנים שבהם הגופים הממשלתיים והציבוריים יחויבו לשלם לספקיהם תוך החרגת הקבלנים.
על פי סעיפי החוק שאושרו היום לקריאה ראשונה, נקבע כי התשלום של גופים ציבוריים לכלל סוגי העסקים לא יבוצע מעבר לשוטף פלוס 45 יום, אך כי התשלום עבור עבודות הבנייה וההנדסה ישולם כשוטף פלוס 70 יום. על פי הנוסח החדש, האיחור בתשלום לקבלני הבנייה וההנדסה יתאפשר בעיקר לעבודות המוזמנות על ידי הרשויות המקומיות. עבודות המוזמנות ישירות על ידי משרדי הממשלה ישולמו בתנאים של שוטף פלוס 38 יום.
החוק החדש, שאמור היה להסדיר את מוסר התשלומים בכלל המשק, מעורר את חמתם של העוסקים בענף הבנייה - בין השאר על רקע מצבן הרעוע של חברות בנייה רבות שחלקן גדול קרס בין השאר בשל מוסר תשלומים לקוי מצד מזמיני עבודה. בין החברות שקרסו בשנים האחרונות ישנן חברות בנייה ותיקות ומוכרות, בהן אורתם סהר, האחים שגראוי, צ. לנדאו, טל חיות וגם חברת דורי בנייה שנקלעה לקשיים כספיים משמעותיים.
החשבונאי הראשי במשרד האוצר, עוזי שר, אמר כי ימי האשראי נדרשים בשל הבקרה המסובכת שצריך לבצע על העבודות הקבלניות. היו"ר כבל אמר בתגובה כי כשהאוצר מבקש כסף מאנשים הוא לא מחכה לבקרה.
מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון מתח ביקורת על הנוסח שאושר ואמר בדיון כי: "למרות הבטחת הממשלה להציל עסקים קטנים ובינוניים בחוק מוסר תשלומים היא קבעה תקדים שצפוי לחסל קבלנים קטנים ובינוניים הבונים דירות, מבני ציבור ותשתיות". בהתאחדות ציינו כי החוק החל את דרכו בכנסת דווקא ביוזמת התאחדות בוני הארץ כבר לפני שבע שנים, אך עבר מאז גלגולים רבים ובמהלכם התערבו לטענתם נציגי השלטון המקומי באופן שהביא לכך שדווקא ענף הקבלנות יוחרג.
בן שמעון אמר עוד בדיון כי "הכוונה שלכם הייתה לסייע לעסקים קטנים ובינוניים ואני אומר לכם, אתם עושים את ההיפך. כ-90 אחוזים מהקבלנים בישראל הם בעלי עסקים קטנים ובינוניים. אתם צריכים לזכור שבסוף אלה הקבלנים שאם חסנם לא יישמר, רוכשי דירות יפגעו מאיחור מסירת הדירה והציבור כולו ימשיך להיפגע מאיחור בבנייה הציבורית והתשתיות".
מי שקרא להשוות את תנאי הקבלנים היה ח"כ יעקב פרי, חבר הוועדה, שאמר כי "אסור לנו להוציא תחת ידינו חוק שעלול לפגוע בעסקים. אני חושב שכשעושים פרויקטי מחשוב מורכבים, בדיקת הפרויקט בסופו של דבר על ידי הגוף המזמין איננה מסובכת יותר מבדיקת פרויקט בנייה. לכן, אין סיבה להחריג את ענף הבנייה בחוק הזה ולגרום לנזק לעסקים קטנים ובינוניים במקום להפך".
הוועדה אף דנה בדרישה של החשבת הכללית באוצר להשאיר על כנו את "חוזה המדף" בתחום הבנייה שקובע, כי מועד התשלום על עבודות בנייה שהוזמנו על ידי משרדי ממשלה בלבד, לא יעלה על 38 ימים מהגשת החשבון. במהלך הדיון הוחלט לקבל את דרישת התאחדות בוני הארץ ולהבטיח כי משרדי ממשלה לא יוכלו לאחר בתשלום מעבר ל-38 ימים מתום החודש שבו הוגש החשבון.
בנוסף, החליטה הוועדה על הבטחת החלת החוק המלא על קבלני שיפוצים, כלומר, אך ורק קבלנים שמחזיקים ברישיון של המדינה בסיווג קבלני 131 יקבלו את התשלום על עבודתם באיחור שלא יעלה על 45 יום, כפי שיהיה נהוג בכלל העסקים.