פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סערת כתבי השיפוי: הוגשה בקשה לדיון נוסף בעליון

      פסק דין שהתקבל לפני כשבועיים קבע בצורה נחרצת כי דרישת העיריות לכתבי שיפוי מיזמים וקבלנים איננה חוקית. "פסק הדין הוא בעל השלכות רוחב דרמטיות על הרשויות המקומיות ותושביהן"

      אתר בנייה של חברת ארזי הנגב בבאר שבע 12.4.2016 (ראובן קסטרו)
      אתר בנייה (צילום: ראובן קסטרו)

      הוועדה המקומית בראשון לציון הגישה היום (ה') רשמית את הבקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון בנוגע לפסיקה שהתייחסה לכתבי השיפוי ברשויות המקומיות. נזכיר כי פסק הדין שהתקבל לפני כשבועיים עורר סערה בענף הנדל"ן כולו כאשר קבע בפעם הראשונה בצורה נחרצת כי דרישת העיריות לכתבי שיפוי מיזמים וקבלנים איננה חוקית.

      הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד יחזקאל ריינהרץ, מיכל אגסי וגיל זילבר ממשרד עוה"ד פריש שפרבר ריינהרץ, וכפי שפורסם ב"גלובס", בהמשך צפויים להצטרף לבקשה גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, פורום 15 הערים העצמאיות ומרכז השלטון המקומי.

      נזכיר כי כתב השיפוי אותו דרשו הוועדות המקומיות בעיריות בשנים האחרונות, מהווה מעין תעודת ביטוח כנגד תביעות שעשויות להגיע לפתחן של הרשויות בעקבות אישור תוכניות חדשות. מדובר בתביעות לפיצוי בגין ירידת ערך (לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה), שיוגשו נגד הוועדות המקומיות, ועל פי החוק, הן אלו שיהיו צריכות לשלם את הפיצוי אם תביעה נמצאת מוצדקת. כתב השיפוי המדובר למעשה מעביר את דרישת התשלום ליזמים והקבלנים המקדמים את התוכנית.

      על פי הבקשה לדיון נוסף, להפקדת כתבי שיפוי יש מקור חוקי, כמו גם הכרה ארוכת שנים בחוקיותה של דרישה זו. עוד נטען בבקשה לדיון נוסף, כי פסק דינו של בית המשפט העליון חושף את הרשויות המקומיות ובכך גם את ציבור תושביהן לסיכון של מיליארדי שקלים בגין תביעות קיימות ומתנהלות על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, שהרי אי חיובם של יזמים וקבלנים משמעו חיובן של הרשויות המקומיות ופגיעה בתקציב המוקצה לטובת התושבים.

      עוד נטען כי משמעותו הפרקטית של פסק דין זה הינה פגיעה ועצירה של תנופת הבנייה והפיתוח ברשויות המקומיות.

      "מדובר בפסק דין בעל השלכות רוחב דרמטיות על הרשויות המקומיות ותושביהן", כך עו"ד מיכל אגסי ממשרד פריש שפרבר ריינהרץ. "פסק דין זה נחת בהפתעה, בניגוד לפסיקה שניתנה בעבר בסוגיה זו לאורך השנים. פסק דין מסוג זה מצדיק דיון נוסף בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים המייצגים את אינטרס הציבור הרחב - המשנה ליועמ"ש, פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי, שיוכלו להביא בפני בית המשפט את הנתונים על מלוא הנזק שעשוי להיגרם מפסק דין זה לפיתוח ברשויות המקומיות במדינה כולה ולהציג את הפגיעה המשמעותית שיש בפסק דין זה באינטרס הציבורי. אנו תקווה כי בית המשפט העליון ישעה לבקשתנו ויקיים דיון נוסף בהלכה חריגה זו".