לקראת הישיבה המכרעת על אישור מס הדירה השלישית שתיערך הלילה בוועדת הכספים מבטיח יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, לדאוג להכניס "שינויים רבים" במתכונת המס שמציע האוצר. ביטן כבר הודיע בעבר על התנגדותו למס אף הציע להגביל אותו לבעלי דירות ששווין עולה על 20 מיליון שקל - אולם "הנמיך פרופיל" לאחר ששר האוצר, משה כחלון, איים כי אי-העברת המס תביא לפירוק הקואליציה והליכה לבחירות.
ל"גלובס" נודע כי באוצר מוכנים לריכוך מסוים במס, שיאפשר החרגת דירות ששווי כל אחת מהן נמוך מחצי מיליון שקל - ברוח הצעה שהעלה בזמנו ח"כ יצחק ועקנין מש"ס. ואולם ביטן וח"כ דוד אמסלם, שמרכזים את המגעים בנושא, לא יסתפקו בכך. "בחוק הזה יהיו עוד שינויים רבים, לפני הוועדה ובוועדה עצמה" אמר ביטן בשיחה עם "גלובס".
עוד לפני שתדון במס הדירה השלישית, תידרש ועדת הכספים להכריע בשתי סוגיות נוספות שנותרו במחלוקת - הטבות המס לחברות לפי החוק לעידוד השקעות הון ומיסוי פיצויי פיטורים.
התעשיינים, בהובלת נשיא ההתאחדות שרגא ברוש, דורשים להחזיר את הטבות המס שהיו נהוגות עד 2011 של 6% מס חברות בפריפריה ו-12% בשאר הארץ. באוצר מתנגדים וטוענים שעלותה התקציבית מוערכת בקרוב למיליארד שקל בשנה באובדן הכנסות מיסוי. התעשיינים, הנהנים מתמיכתו של יו"ר הוועדה משה גפני, הביאו לדיון אתמול את ראשי הערים ירושלים ובאר שבע, ניר ברקת ורוביק דנילוביץ', שטענו כי ללא הטבות המס התעשייה תעזוב לחלוטין את הפריפריה.
בנושא מיסוי פיצויי פיטורים ממשיך האוצר להתעקש על תקרת שכר של 37,500 שקל לפטור ממס. הח"כים דורשים להעלות את התקרה ל-50 אלף שקל, אך התנגדותם התרככה לאחר שהתברר להם כי הם לא יחויבו במס בגלל שיעור ההפרשה משכרם לפיצויי פיטורים.
ההכרעות בנושא מס הדירה השלישית, חוק עידוד השקעות הון ומיסוי פיצויי הפיטורים נדחו לאחר עיכובים רבים באישור הקמת הקרן לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות, "קרן הארנונה". הצעת החוק בנושא אושרה רק לפנות בוקר לאחר מאבקים פוליטיים קשים בין ראשי רשויות מהליכוד, שטענו כי יאבדו הכנסות כתוצאה מהחוק, ודרישת מנהיג ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, להגדיל את ההטבות ליישובים קולטי עולים, אך מבוססים כמו ראשון לציון ונתניה.
הקרן החדשה באה להחליף את התקציב המחולק מאז שנות ה-50 ליישובים המוגדרים "ערי עולים" עוד משנות ה-50. יישובים אלה יכלו לגבות 100% ארנונה ממבנים או מתקנים ממשלתיים בתחומן, לעומת ערים שלא הוגדרו כך ויכלו לגבות 55% ארנונה או פחות מכך ממשרדי הממשלה שבשטחיהן. במהלך השנים נוצר מצב אבסורדי שבו ערים ללא הגדרת עיר עולים שכן קלטו עולים בשיעורים גבוהים הופלו לרעה ולא יכלו ליהנות מ-100% ארנונה ממשלתית - בניגוד לערים שכבר הפסיקו לקלוט עולים או שקלטו בשיעורים אפסיים וכן נהנו מהיתרון הנ"ל.
קרן הארנונה תהיה בהיקף שנתי של 770 מיליון שקל מתוכם 500 מיליון שקל מכספי הארנונה הממשלתית בכל הארץ ו-270 מיליון שקל נוספים מתקציב המדינה. הזכאות הראשונית לקבלת כספים מהקרן - שהוגדרה סופית רק הבוקר - תהיה לרשויות מאשכולות סוציו-אקונומיים 1-7, שקלטו עולים ב-15 השנים האחרונות או עולים מאתיופיה מ-1.1.1984, יישובים וערים אלו יקבלו 13% מהתקציב בקרן בהתאם לכללים שייקבעו שרי האוצר והפנים. שאר הכספים יחולקו עפ"י קריטריונים של מעמד סוציו-אקונומי, מדד הפריפריאליות, גודל האוכלוסייה ברשות, מצב פיננסי של הרשות, היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבנים לצורך חישוב הארנונה.